כתב: רון אקרמן – Ron Akerman
צילומים: רון אקרמן, יצרן
לפני שנה בחנתי את הרנו קאדג'ר בעל מנוע 1.5 טורבו-דיזל ותיבת הילוכים רובוטית. היה זה אחד מכלי הרכב המופלאים שיצא לי לבחון בשנים האחרונות.
כאשר הוצע לי לבחון את הרנו מגאן גראנד-קופה החדשה, נשאלתי איזה מנוע אעדיף; את מנוע הדיזל או את מנוע הבנזין. החלטתי להשאיר את הבחירה ליד הגורל ואמרתי שאקח את מה שיהיה פנוי הכי מהר. ביום שהגעתי לסוכנות רנו ברחוב ריב"ל, הודיע לי תומר מנהל אולם התצוגה שאקבל את הגראנד-קופה עם מנוע הטורבו-דיזל. כאשר הסתכלתי על הגראנד-קופה שעמדה באולם התצוגה וראיתי מכונית משפחתית נדיבת מידות ושמעתי כי אקבל אותה בגרסת הדיזל, לא יכולתי שלא לשמוע בראשי את הקריאה המיתולוגית הבוקעת ממכשיר הקשר של המוניות "מי פנוי באלנבי?". כיאה למכונית סדאן משפחתית ובהתאם לקו המחשבה של יבואנים רבים, הם מציגים מכוניות מבחן בצבע יוצא הדופן – לבן. כאילו מראש הם מנסים לקרוץ לשוק המוניות ושוק הליסינג. אני אישית חושב שמכונית מבחן בגוון טיטניום, אפור עכבר מיטלי או תכלת מיטלי, היה עושה הרבה יותר חסד עם המכונית הזו, אבל, לא אכנס לשיקולי מחלקת השיווק של קרסו. מאד יכול להיות שמראש הם מוותרים על השוק הפרטי לטובת ציי המוניות וציי הרכב.
מבחוץ
מדובר ברכב לא קטן. גם לא "קומפקטי". בהחלט מדובר ברכב משפחתי בעל מידות נאות. עם אורך כולל של 4.71 מטרים, רוחב כללי (ללא מראות צד) של 1.81 מ' וגובה של 1.44 מ, ניתן לראות בבירור שלא מדובר במשפחתית קטנה אלא משפחתית מכובדת מידות.
בכל הפירסומים מופיע רק השם "גראנד-קופה", כאילו מדובר בדגם חדש של רנו. ולא כך היא. מדובר, למעשה, בגרסת הקופה-סדאן של המגאן, אשר לה עוד גרסה נאה של סטיישן. על שתיהן מתנוסס לתפארת השם "מגאן" על אחורי הרכב, עובדה שמשום מה, בפירסומים, בוחר היבואן להעלים מאיתנו. לא ברור לי למה.
אני כבר יכול לומר שאהבתי מאד את העיצוב החיצוני של הגראנד-קופה. אני מניח שהיא קרויה כך בזכות הגג המשתפל לאחור בזווית כהה מאד, המעניקה לרכב מן סוג של מראה קופה. למרות שהשם "קופה" – COUPE נועד מלכתחילה לבדל כל דגם בעל 2 דלתות בלבד ודלת אחורית גדולה הכוללת חלק מהגג, הרי שהגאנד-קופה היא מכונית בעלת 4 דלתות ותא מטען "רגיל" בעל פתיחה קלאסית שאינה כוללת את הזכוכית האחורית. אין בגראנד-קופה שום אלמנט עיצובי ייחודי. אין בה שום שבר שגורם ל"וואו" ועם זאת היא נראית יפה, מעוצבת ועדכנית. החזית כוללת את מראה הגריל החדש של רנו, שבמרכזו הלוגו הענק של רנו, על כונס האוויר/גריל המרכזי של הרכב, כשמשני צדדיו נמצאות יחידות התאורה המרכזיות בעלות עיצוב מיוחד ויוצא דופן עם תאורת לד מובנית . בתחתית הפגוש הקדמי נמצא עוד כונס אויר ומשני צדדיו תאורת לד ותאורת ערפל.
העוצמה של הגראנד קופה מצוייה דווקא ב….חלק האחורי. ניכר כי מעצבי רנו עבדו והשקיעו במראה ישבנה של הגראנד-קופה. יחידות הפנסים האחרויות קיבלו עיצוב מיוחד ועוצמתי ובשילוב הפגוש האחורי בעל הקימורים המיוחדים והדפיוזר האחורי, כולם יחד משתלבים למראה עוצמתי, מעוצב ויפה. אין ספק שמאד ישתלם לכם לנסוע עם הגראנד-קופה לפני מישהו ולא מאחוריו. למבחן קיבלתי את רמת הגימור הגבוהה יותר הקרויה Intense המצויידת בחישוקי "17 גדולים ונאים, המשלימים את המראה המכובד של הרכב
בפנים
ברמת הגימור הגבוהה מכילה הגראנד-קופה רשימה ארוכה של תוספות אך אציין בעיקר את לוח המחוונים הדיגיטלי, מצלמת הרוורס, תאורת לדאיכותית מאד בפנסים הראשיים, חלונות אחרויים כהים במיוחד, מערכת מולטימדיה עם מסך "8 נאה במרכז הקונסולה, מערכת להתראה נגד עייפות, הגה בציפוי עור ועוד ועוד. נכון מדובר במכונית משפחתית די בסיסית, אבל איכות החומרים, האיבזור והתחושה בתוך תא הנוסעים היאיותר לכיוון הפרימיום. טוב, נו, לא באמת פרימיום, אבל בהחלט תחושה טובה ואיכותית. אני אהבתי. מה שבהחלט מוסיף לתחושת הפרימיום היא תאורת האווירה הייחודית בדלתות ובקונסולה המרכזית. מושבי הרכב נוחים מאד ליושבים מלפנים ומאחור, למרות שגבוהים מאד ישפשפו טיפה את ראשיהם מאחור בגלל התקרה המשתפלת מטה, אבל זה מחיר מראה הקופה. כל המושבים הם שילוב מעניין של בד במגע קטיפה ועור. צבעי תאורת האוירה ניתנים לשינוי במסך המרכזי וזוהי בהחלט תוספת שעד היום מצאנו בעיקר במכוניות יוקרה או במכוניות בעלות רמת גימור ומחיר גבוהים בהרבה משל הגראנד-קופה. יפה מאד.
מסך המולטימדיה המרכזי ניצב לגובה ולא לרוחב, פיצ'ר שהתנסיתי בו כבר בוולבו S90 המאד יוקרתית. בגראנד-רופה המסך המרכזי מצויין וקל מאד לתפעול. ה"בעיה" היחידה היא בפלסטיק השחור והפשוט מאד למראה שעוטף את המסך המרכזי ומקלקל קצת את האווירה הכללית במראה קצת "זול".
בנסיעה
למרות שמדובר במנוע דיזל, בתוך תא הנוסעים שורר שקט מוחלט. הנסיעה בעיר ומחוצה לה לא מכניסה שום רעשי מנוע לתא הנוסעים. אבל הכל משתנה בחוץ. למי שעומד ליד הגראנד-קופה שבחנתי, היה ברור מאד. מידי, שמדובר במנוע דיזל. הגרגור ה"דיזלי" היה חזק. וקצת מיותר. אבל לכם זה, הרי, לא משנה. כשאתם נוסעים ברכב, אתם נמצאים בתוך הרכב ושם לא שומעים כלום. פשוט לא ייאמן.
המומנט המצויין של 25.5 קג"מ המופק ממנוע ה-1500 סמ"ק, מזניק יפה את המכונית בתאוצות ביניים במהירויות של 90 קמ"ש ואפילו ב-110 קמ"ש. תיבת ההילוכים היא מופתית. לא פחות מכך. כבר היללתי ושיבחתי את השילוב הזה שבין מנוע ה-1500 טורבו-דיזל לתיבת ההילוכים הזו, כאשר כתבתי על הקאדג'ר ואינני חוזר בי במילה ממה שכתבתי אז. פשוט תענוג מוטורי. השילוב המצויין הזה שבין המנוע החסכוני לתיבת ההילוכים המופתית, מביא לצריכת דלק של כ-21 ק"מ לליטר מחוץ לעיר וכ-13 ק"מ לליטר בתוך העיר. בכלל לא רע לרכב בגודל כזה, במשקל עצמי של 1400 ק"ג.
הנסיעה העירונית שקטה ונוחה מאד ומחוץ לעיר השיוט, בכל מהירות מהנה ביותר. ספיגת הזעזועים והמהמורות היא טובה מאד, כיאה למכונית צרפתית.
המחיר של גרסת המבחן עומד על כ-134,000 ש"ח. מחיר לא רע, בהתחשב בכל התוספות והפלוסים של הדגם שבחנתי. את גרסת הבנזין ברמת הגימור הנמוכה יותר, תוכלו להשיג כבר ממחיר 130,000 ש"ח.
כאשר נהגתי ברכב במהלך יומיים לא הצלחתי להשתחרר מההשוואה לקאדג'ר. כל הזמן שאלתי את עצמי את השאלה "אם יש את הקאדג'ר עם נתונים דומים ומחיר קרוב, אז למה לקנות את הגראנד-קופה?" והתשובה שגיבשתי לעצמי היא שאני הייתי קורא לדגם הזה "רנו קאדג'ר – גרסת הסדאן". ואני אומר זאת לחיוב. מי שרוצה ואוהב קרוסאובר מוגבה, שירכוש את הקאדג'ר, מי שרוצה את כל היתרונות של הקאדג'ר המצוין, אבל באריזת קופה-סדאן, שייקח את הגראנד-קופה.
אז…"מי פנוי באלנבי?", כן. כנראה שנראה אותה מככבת בשוק המוניות וציי הרכב. אבל, משפחות ואנשים פרטיים שירכשו אותה, בהחלא יהנו ויעשו עסקה משפחתית טובה.
משהו טוב עובר על רנו בשנים האחרונות והגראנד-קופה היא בהחלט חלק מה"משהו" הזה
הצטרפו למדיות החברתיות :