נהג התרשם צילם וכתב: רון אקרמן – Ron Akerman
זה לא פשוט. כשבאים לכתוב על המכונית הכי נמכרת בישראל, רובצת על צוואר הכותב אחריות רבה. כי, אחרי הכל, כמות אדירה כזו של לקוחות לא יכולה לטעות. ואולי כן?
שמעתי פעם משפט חכם מאד שמלמדים פיזיקאים ומדענים – תמיד הטל ספק
אז, בהיותי בעל נפש פיוטית משהו ואופי פולני משהו משהו, אני מטיל ספק. בהכל ומהתחלה. אני לא לוקח שום דבר כמובן מאליו. בטח לא בשוק הישראלי. נכון, קיה פיקנטו פרצה לחיינו והפכה לרב המכר הלאומי. להזכירכם שעד לפני לא ממש המון שנים, קיה היתה מותג של מכוניות זבל קוריאניות מהרמה הנמוכה ביותר. אבל, קיה עשתה את מה שסקודה עשתה וממפעל של מכוניות נחותות, הפכה לאחד המותגים הטובים והאמינים בעולם כולו. מעבר לאמינות המכנית, גייסה קיה לשורותיה את המעצב של מותג היוקרה הגרמני "אודי", האיש שעיצב את ה-"TT" האייקונית ועוד כמה מכוניות נאות של החברה והעבירה אותו לשורותיה. בתוך שנים מעטות הפכו המכוניות של קיה ליפות יותר ובשנה-שנתיים האחרונות גם ליפות מאד, בעיני.
הפיקנטו, מכונית המיני של המותג הקוריאני, הפכה ללהיט בישראל למרות המראה הבולבוסי שלה ולא בזכותו. כעת, משווק בישראל הדור החדש של הפיקנטו והוא יפה הרבה יותר, גדול מעט יותר, מעל מראה יותר פרופורציונלי ועם אותם מנועי עבר לא מאד מתקדמים.
יש משהו שאינני מצליח להבין לגבי קיה; מדוע היא טרם הגיעה לעידן מנועי הטורבו הקטנים והחסכוניים ותיבות ההילוכים הרובוטיות כפולות המצמדים? לאלוהי הרכב הקוראניים הפתרונים.
מבחוץ
למבחן קיבלתי אותה בצבע צהוב. ברגע הראשון טיפה נרתעתי, אח"כ ניחמתי את עצמי שהבן שלי, אוהד מכבי ת"א בכדורגל יאהב אותה מאד ובהמשך פשוט התאהבתי בצבע. אבל לא רק אני. בכל מקום אליו הגעתי עם הרכב, כולל בתידלוק בתחנת הדלק, צברתי אינספור מחמאות על הצבע. הצבע הצהוב הזה, יחד עם חלונות אחוריים כהים במיוחד בדגם ה-EX המפואר ובנוסף לחישוקי ה- "15 היפים, בהחלט מקנים לפיקנטו מראה יפה ונוכחות בולטת. עיצוב חזית הרכב עבר ריענון מאסיבי לעומת הדגם היוצאוכך הגריל העליון החדש יחד עם שתי יחידות הפנסים הגדולות הנמשכות לאחור, בתוספת הגריל התחתון העצום, מקנים לפיקנטו החדשה מראה אגרסיבי ועכשווי. בהיבט העיצוב החיצוני, הפיקנטו בהחלט עשתה דרך יפה. אפשר לסכם ולומר שבמראה החיצוני מציגה הפיקנטו מראה בוגר ושלם יותר מהדגם הבולבוסי הקודם.
מבפנים
טוב, כאן כבר יש לי פחות מחמאות ויותר ביקורת. איכות ההרכבה של קיה, היא מצויינת, אבל למה, בשם אלוהים, כל הפלסטיקה השחורה והפשוטה הזו בלוח השעונים ובדלתות. הכל עשוי פלסטיק כהה ומוקשה ובכל הדש-בורד אין ולו נקודה "רכה" אחת. הכל פלסטיק קשה.
המבחן הקשה ביותר למכוניות המיני בארץ, מבחינתי, הוא תנוחת הישיבה שלי כנהג. תראו, במצב התנועה בעולם בכלל ובישראל בפרט, חלקן של מכוניות המיני הולך ועולה. אלה כבר מזמן לא רק מכוניות לנשים. ניתן לראות היום המון גברים מגודלים שנוסעים בפיאט 500, בקיה פיקנטו, בסיטרואןC1/פיז'ו 108 או שברולט ספארק. אז למה מושב הנהג לא יכול להתאים לגברים ארוכי רגליים? למה??
הגובה של עומד על 1.86 מ' ואני מכיר את המצב הזה שאני נכנס למכונית, למושב הנהג ורגל ימין שלי נמצאת כמעט כולה באוויר פשוט בגלל שהמושב לא "הולך" מספיק לאחור. וכך לאחר נהיגה של חצי שעה, אני מתחיל לחוש בכאבים בירך, השרירים מתחילים להיתפס ולעיתים מתחילה גם תחושת נימלול ברגל. בפיקנטו המצב לא שונה. מהלך מושב הנהג אינו ארוך דיו והישיבה לאדם בגובה שלי, היא מאד לא נוחה. רק לצורך ההשוואה, בשברולט ספארק, מהלך המושב הוא כמעט דימיוני ובספארק אני נוהג עם רגל ימין כמעט ישרה לחלוטין הנשענת כולה על המושב. מושב הנהג – נקודה חלשה לנהג הגבוה, בפיקנטו. שאר המושבים עבור הנוסע שליד הנהג ולנוסעים מאחור, הם בהחלט נעימים ונוחים.
תא המטען של הפיקנטו, הוא הגדול בקטגוריית המיני. כך שאם אתם חייבים מכונית מיני עם תא מטען גדול, הפיקנטו נותנת לכם מענה. אבל, שוב, "הגדול ביותר" לא אומר שתוכלו להכניס לשם אופנים חשמליים מתקפלים ואפילו לא עגלת ילדים.
ההנעה וההנאה
הפיקנטו מוצעת בשני נפחי מנוע ושני סוגי תיבות הילוכים; מנוע 3 צילינדרים בנפח 1000 סמ"ק, הספק של 71 כ"ס ומומנט של 9.8 קג"מ ומנוע 4 צילינדרים בנפח 1250 סמ"ק, הספק של 84 כ"ס ומומנט של 12.4 קג"מ. את המנוע הקטן ניתן לקבל עם תיבת הילוכים ידנית 5 הילוכים. את שני סוגי המנועים ניתן לקבל גם עם תיבת הילוכים אוטומטית, 4 הילוכים.
בעבר הרחוק למדתי מכתבי רכב את המושג "סוסים קוריאניים" והכוונה היתה שמשום מה כוח-סוס קוריאני מרגיש חלש יותר מכוח-סוס אירופי. ובפיקנטו זה מורגש. את הפיקנטו נהגתי לאחר שבוע שבו בחנתי גם סיטרואן C1 עם מנוע של 3 צילינדרים בנפח 1200 סמ"ק, יונדאי i10 עם מנוע 1250 סמ"ק ושברולט ספארק עם מנוע 1400 סמ"ק. המסקנה שלי היא שהפיקנטו מרגישה החלשה מכולן. אם ניקח בחשבון שתיבת הילוכים אוטומטית פלניטרית צורכת לעצמה כמה כוחות סוס בריאים, הרי שהשילוב הזה של מנוע שמגיע לשיא מיצוי הפוטנציאל שלו בסל"ד גבוה יחסית, עם תיבת הילוכים של 4 מהירויות בלבד שצורכת כמה וכמה כוחות סוס לעצמה, מביאה אותנו למצב של רעשי מנוע גבוהים בתאוצה, כאשר התאוצה עצמה היא "בסדר" ולא יותר מזה וצריכת הדלק טובה, אבל לא מצויינת.
בנסיעה על הכביש חשתי ברעשי צמיגים ורעש כביש גבוהים מאד ותאוצות הביניים היו איטיות וחלשות.
באופן תמוה מאד, מכל מערכות הבטיחות האקטיביות בשוק, יש בפיקנטו אך ורק מערכת בלימה אוטונומית. אני לא יודע אם זה מסיבות של תימחור המכונית ע"י היבואן, או שפשוט היצרן לא מכניס מערכות נוספות במכונית הקטנה, אבל בעיני, בלימה אוטונומית לבדה, היא לא מערכת "שוברת שוויון" מבחינה בטיחותית. בעיני מערכות שמירת נתיב אקטיביות או מערכת בקרת שיוט אדפטיבית, הרבה יותר "נכונות" למכונית מאשר רק בלימה אוטונומית.
מהבחינה הזו, מוזר מאד שיש בפיקנטו מערכת בלימה אוטונומית ואין בה אפילו בקרת שיוט (קרוז קונטרול) רגילה ביותר.
בקיצור, מכונית מאד מאד פרקטית, אבל לא מאד מהנה לנהיגה.
לסיכום
מחירה של הפיקנטו 1250 EX עומד על 79,900 ש"ח. מחיר דומה לשאר אחיותיה לקטגוריה. מדובר במכונית אמינה מאד מבחינה מכנית ובעלת שוק יד שניה לא רע בכלל. גם בנושא צריכת הדלק היא לא תפתיע אתכם לרעה, כך שבסך הכל, מדובר ב"חבילה" הגיונית מאד בשוק של מכוניות פרקטיות מאד.
אם הייתי אמור לדרג את ארבעת מובילות קטגוריית המיני, על-פי העיצוב, האופנתיות, והפרקטיות, זה היה הדירוג שלי:
- שברולט ספארק
- סיטרואן C1/פיז'ו 108 (עם הגג הנפתח)
- קיה פיקנטו
- יונדאי i10
הטויוטה אייגו שגם שייכת לסגמנט הזה לא נכללת כאן בגלל מחיר גבוה, למרות שהסיטרואן C1 והפיז'ו 108 הן אותה מכונית בדיוק (הפיתוח נעשה ע"י טויוטה וכן נעשה שימוש באותו המנוע ואותה תיבת ההילוכים של טויוטה בדיוק). וגם הניסאן מיקרה לא ברשימה בגלל מחיר מחירון מופרך, עבור מכונית בסוף חייה שמגיעה בחוסר איבזור משווע.
כולן מסתובבות סביב אותו מחיר, אבל השתיים הראשונות הן בעלות יותר "נשמה" ואופי ואילו הקיה והיונדאי הן מאד מאד פרקטיות וללא נשמה יתרה
תודה מיוחדת למוזיאון וחניון אגד ההיסטורי בחולון ולג'קי בר-לב ואייל עובדיה
הצטרפו למדיות החברתיות :