מכונית קטנה, נשמה גדולה
קיה, הוא מתוג רכב שעלה מאשפתות לתהילה מוטורית וממשיך לטפס. על המהלך שביצעה קיה בעשר השנים האחרונות עוד ייכתבו ספרים.
מחברה שייצרה מכוניות מסחריות קטנות, באיכות ירודה ועם מנועי דיזל מטרטרים ומעלים עשן, הפכה ליצרן של מכוניות נוסעים מודרניות, מעוצבות ואיכותיות מאד.
מייצור של מכוניות ש"מנסות להיראות כמו…" היא הפכה ליצרנית שמובילה בהמצאת נישות, או לפחות, נותנת לנישות פרשנות משלה.
כזו היא הקיה סול. סול, באנגלית, פירושו "נשמה". הקיה סול מייצרת שני סוגים של תגובות; או סלידה מהעיצוב או התאהבות ממבט ראשון. אי אפשר להישאר אדישים אליה.
אני חייב להודות שכאשר ראיתי את ראשונות ה"סול" בישראל, אמרתי לכל הסובבים אותי ש"יש לה קטע, אבל היא לא בשבילי". הקטע של ה"לא בשבילי" החל לקבל תזוזה כאשר חבר טוב שלי, נהג מונית, רכש לעצמו קיה סול, כמונית. מאז יצא לי לסוע פעם או פעמיים במוניות מדגמי הסול ועניין ה"קטע" החל לחלחל לתוכי.
לפני שבוע, סיימתי יומיים של נהיגת מבחן במכונית משפחתית קומפקטית של מותג אחר. החזרתי אותה ליבואן ומשם נסעתי היישר לחברת קיה כדי לאסוף את ה"סול" ליומיים של מבחן. כמה שאני מוכן לסבול עבורכם, קוראיי הנאמנים…..
אציין כעובדה, שהמכונית אותה החזרתי באותו בוקר, לפני שאספתי את ה"סול", היתה גדולה, ארוכה ורחבה מהסול.
הצטרפו למדיות החברתיות :