נהג, חווה, כתב וצילם – רון אקרמן – Ron Akerman
קאדילק היא מותג הרכב השני הוותיק ביותר בארה"ב, אחרי ביואיק. המותג נולד בשנת 1902 על חורבותיה ושרידיה של "חברת הנרי פורד" ואני מניח שהשם הנרי פורד אומר לכם משהו. המייסדים היו ויליאם מרפי, למואל בואן והנרי לילנד.
המותג "קאדילק" קרוי על שמו של אנטואן לה מות' קאדילק, האיש שייסד את העיר דטרויט שהפכה לעיר המכוניות של ארה"ב ואשר משפחתו היתה משפחה עשירה, מכובדת ובעלת קרקעות רבות בצרפת. למעשה משפחת קאדילק הצרפתית היתה כה עשירה וידועה שהיה לה סמל משלה, כפי שהיה נהוג באותן שנים במשפחות אצולה רבות באירופה. מרכז האיזור של משפחת קאדילק היה היכן שכיום מצויה העיירה קאדילק בצרפת, ואף תמצאו בה מוזיאון של מכוניות קאדילק. הסמל של משפחת קאדילק, נבחר להיות הלוגו של מותג הרכב קאדילק שבמקור כלל דמויות של ברווזים וכיום הפך לפסים צהובים קטנים בסמל המחודש.
בשנת 1909 נרכשה קאדילק ע"י ג'נרל מוטורס וכבר אז נחשבה ליצרנית של מכוניות יוקרה איכותיות
עם השנים הלך מותג קאדילק וביסס את עצמו כמותג היוקרה של ארה"ב ואף היה למותג הרכב היחיד בארה"ב שזכה באות נשיא ארה"ב למצויינות.
בעבר כבר בחנתי את ה-CT6 והתמוגגתי. בשנת 2019 החלה קאדילק באסטרטגיית ההתרחבות שלה והצגת דגמים חדשים בקטגוריות בהן היא לא היתה מצויה עד היום. ה-XT4 הוא דוגמא מצויינת לאסטרטגיה הזו. מדובר ברכב כבישטח שהוא קטן יותר מה-XT5 הגדול וקטן בהרבה מהאסקלייד הענק.
קיבלתי את ה-XT4 לסופ"ש ארוך וכבעל חברת נדל"ן, ירדתי איתו לכנס מתווכים של לשכת המתווכים הארצית באילת. אם כבר, אז כבר.
מבחוץ
במבט ראשון ה-XT4 לא נראה קטן בהרבה מה-XT5 וזו כבר נקודה לזכותו.. בפועל, כשהגעתי לכנס באילת, לאחד מחבריי וקולגה למקצוע יש XT5 וכשהעמדנו אותם אחד ליד השני, ההבדל ברור וקופץ לעין.
מלפנים מציג הרכב את החזית הטיפוסית של קאדילק אבל עם גריל קדמי מעוצב מחדש ופנסי דרך ותאורת לד טיפוסיים לקאדילק אך גם הם מעוצבים מחדש. קאדילק הוא אולי מותג וותיק בן 118 שנים, אך הרכב נראה עכשוי ומודרני כדבעי. מהצד מדובר באותה הצדודית (פרופיל) בדיוק כפי שתמצאו באח הגדול ה-XT5 . בתוך בתי הגלגלים נמצאים חישוקי "20 ענקיים ומעוצבים שנותנים לרכב את המראה הספורטיבי והיוקרתי הנדרש לרכב במעמדו. אהבתי מאד.
גם במבט מאחור לא ניתן לטעות במוצאו של הדגם הזה וגופי התאורה האורכיים והכל-כך טיפוסיים לקאדילק מסייעים בכך. על הגג תמצאו את שני פסי האלומיניום משני צידי הגג, תוספת משמעותית למראה הכבישטח, אך יש להם גם שימוש מעשי בעיגון ציוד לגג הרכב.
לדעתי מדובר ברכב כבישטח נאה מאד ואלגנטי מאד.
מבפנים
כשנכנסים לתא הנוסעים ולמושב הנהג של ה-XT4, ברור כבר מהשניה הראשונה שנכנסת לרכב יוקרה אמריקאי במיטבו. כל הקוקפיט, הדש-בורד וסביבת הנהג והנוסע עשירים בעור איכותי, ותחושה כללית של יוקרה. לא צריך לחפש יותר מידי כדי לראות את גג הזכוכית הפנורמי הגדול שמצד אחד מכניס המון אור לתא הנוסעים ומצד שני מאפשר לראות תמונה מלאה של הנוף מסביב ובוודאי כשנוסעים בעיר. מושב הנהג והנוסע שלידו מתוכווננים חשמלית ל-8 מצבים והמושבים מאווררים מבפנים וגם מחוממים, בעת הצורך.
תא הנוסעים והדש-בורד משופעים בעור איכותי מאד למראה ולמגע, המגיע בשני גוונים ומוסיף לרכב נופך של יוקרה אמיתית.
בנסיעה ארוכה לאילת ובחזרה, יצאתי מהרכב לאחר 3.5 שעות נהיגה במצב רענן ומצויין וללא כל עייפות או כאבים ברגל או בישבן, תופעות שקורות לי בנסיעות ארוכות לאילת ברכב שכוונון המושבים שלו אינו אידיאלי עבורי. תא המטען הוא בהחלט סביר בנפחו, בהתחשב בגודל הרכב ועומד על 637 ליטרים מכובדים. באותה נסיעה לאילת הוכנסו לתא המטען הזה 2 מזוודות קטנות (טרולי), תיק נסיעה וקיר תצוגה מקופל לתערוכות. בהחלט מכובד. אם תקפלו את המושב האחורי, תקבלו נפח טעינה עצום של 1,384 ליטרים. ואם כבר נגענו במושב האחורי, אז זהו בהחלט עקב אכילס של ה-XT4. נאמר רק זאת; נוסע בוגר שנסע איתנו לאילת וישב מאחור, הרגיש צפוף ומעט מעוך. כאשר במושבים הקדמיים יושבים אנשים גבוהים אפילו מעט, הרי שמאחור בקושי נשאר מרווח לרגליים. גם אני וגם הנוסעת שהיתה איתי, היינו צריכים להזיח את המשבים הקדמיים לפנים, כדי שהנוסע שלנו ירגיש נוח. זה מאד מזכיר לי את הסיטואציה שהיתה במאליבו שלי. ולמה? כי גם כשהיתה לי שברולט מאליבו, הרכב היה מאד מפואר, מאד מאד אהבתי אותו, אבל מבוגרים מאחור, כשאני יושב ברכב מלא גובהי? נו, מילא.
במושב האחורי מתחילות ומסתיימות טענותיי. מה-גם, שילדיי כבר גדולים ואינם מצטרפים לזוגתי ואלי לנסיעות, כך שעבור מי שעיקר השימוש שלו ברכב הוא לעצמו, הוא עבור נהג ועוד נוסע וכמי שכמוני, עובד בעיקר בתוך העיר ת"א,גודלו האידאלי של ה-XT4 בהחלט מהווה פיצוי מצויין לתחושת חוסר המקום במושב האחורי.
ההנעה וההנאה
כפי שציינתי בסוף הסעיף הקודם, עיקר עבודתי ושטח פעילותי בתחום הנדל"ן, הוא בעיר ת"א כשזירת הפעילות המרכזית היא מרכז העיר, הצפון הישן וכל איזור עבר הירקון שנמצא צפונית לנחל הירקון. מי שמכיר את העיר ת"א ואת התנועה הבלתי אפשרית בה, יודע שרכב גדול הוא קללה בעיר הזו. העמידה בפקקים מכלה יותר דלק מהמיכל, מאשר בנסיעה רציפה. לכן, למי שחשובה איכות מוטורית, סטטוס וגם אפשרות למצוא חנייה בקלות ומבלי לשרוף ליטרים של דלק בפקקים, חייב למצוא רכב יוקרה לא גדול. לעניות דעתי ולאחר סופ"ש ארוך עם הרכב הזה, ה-XT4 בהחלט עונה לסט הדרישות הזה.
נתחיל מהמנוע. בניגוד לאח הגדול, ה-XT5 שמצוייד במנוע אמריקאי טיפוסי של 6 צילינדרים בנפח 3600 סמ"ק, האח החדש לבית קאדילק מסתפק במנוע 2 ליטרים טורבו עם 4 צילינדרים. מדובר במנוע עוצמתי מאד בהספק של 237 כ"ס ומומנט מעולה של מעל 35 קג"מ, שיחד יודעים להטיס את הרכב הזה בעוצמה רבה ובמהירות. המנוע הזה משודך לתיבת הילוכים אוטומטית פלניטרית בעלת 9 (!!!) מהירויות. זה אומר שההילוך הראשון והשני קצרים מספיק כדי להוציא את ה-XT4 מהמקום בעוצמה ומצד שני לאפשר לרכב לשייט במהירויות שיוט של 100-130 קמ"ש בסל"ד נמוך יחסית, תוך חיסכון משמעותי בדלק.
בנסיעה הארוכה לאילת שכללה עליות תלולות ועקיפות מהירות, המנוע הזה הפגין יכולת מרשימה מאד ולא היו הרבה מכוניות שלאחר נהיגה רצופה לאילת, יצאתי מהן רענן ומוכן לכל פעילות. אחרי הנסיעה לאילת ובחזרה לת"א, אני יכול לומר באופן חד משמעי שמדובר ב"קרוזר" – רכב לנסיעות שיוט ארוכות – מצויין, ע"פ מיטב המסורת האמריקאית. גם בנסיעות עירוניות איטיות ובתנועה צפופה בעיקר בתוך ת"א, הרכב שקט מאד, רך מאד ונעים מאד. יחד עם תנוחת נהיגה גבוהה ושולטת, זה הרכב שאיתו כדאי לבלות בפקקים הבלתי נגמרים של גוש דן או בנסיעות אל מחוץ לעיר.
גם בגזרת הבטיחות מציע ה-XT4 את "כל ההצגה"; החל מחבילת מערכות בטיחות אקטיביות/אוטונומית מובנית מלאה שכוללת התראת ותיקון סטיה מנתיב, בלימה אוטונומית במקרה חירום, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד ועוד וגם הקרנת נתוני הנסיעה על החלון הקדמי, כך שהנהג אינו צריך להוריד את מבטו ללוח השעונים כדי להתעדכן במהירות הנסיעה או לקבל התרעות מערכת שונות של מערכות הבטיחות. פשוט נפלא. אופציה מצויינת שקיימת במגוון דגמי GM היא האפשרות להתניע את הרכב בעודך נמצא מחוץ לרכב במרחק של 20-30 מטרים. עבור מדינות קרות במיוחד זו אופציה מצויינת המאפשרת לחמם את הרכב ותא הנוסעים עוד לפני הכניסה לרכב, עבור ישראל זו אופציה שהיא כמט חובה בחום הלוהט של הקיץ והאפשרות לקרר את תא הנוסעים עוד לפני שנכנסים לרכב, ע"י התנעתו מרחוק. ולכל השואלים מה יקרה אם גנב זריז יבחין בהתנעת הרכב ויזנק לתוכו ויגנוב אותו לפני כניסת הבעלים לרכב, אציין כי התנעת הרכב מרחוק משאירה את כל המערכות האחרות נעולות, כולל ידית תיבת ההילוכים ואין אפשרות לפתוח את דלתות הרכב ו/או לשלב להילוך ולנסוע. אוחז המפתח חייב להתקרב לרכב, לפתוח את הדלתות בעזרת השלט או בנגיעה בידית הדלת ורק בהיותו ברכב, החיישן חש כי המפתח בתוך הרכב ורק אז ע"י לחיצה על מתג ההתנעה, משתחררות כל המערכות וניתן לנהוג ברכב. חביב מאד.
אחת מתוספות הפינוק והיוקרה, היא האפשרות לפתוח את דלת תא המטען ע"י העברת הרגל מצד לצד מתחת לפינה האחורית שמאלית של הרכב. זו תוספת נחמדה מאד למי שמגיע לרכב עם ידיים מלאות בסלים, קניות או מטען כבד שלא יכולים או רוצים להוריד לרצפה ע"מ לפתוח את הדלת ואז שוב להניף את המטען ולהכניסו לתא המטען. נחמד מאד.
פיצ'ר נוסף שאהבתי מאד וכך גם כל מי שנכנס לרכב או נסע עימי אהב, הוא הקרנת וידאו איכותית מאד ברמת 4K של הנעשה מאחורי הרכב במראת הנהג. איכות הצילום היא כה גבוהה שניתן לזהות את הפנים של היושבים במושבים הקדמיים של הרכב שנמצא מאחור. הפונקציה הזו של מצלמה שמראה את הנעשה מאחורי הרכב, בזוית ראיה של 180 מעלות, ללא ההפרעה של מגיני הראש במושב האחורי או היושבים מאחור, התגלתה כמעשית ופונקציונלית מאד ונותנת פיתרון מושלם לשליטת הנהג על הנעשה מאחור באמצעות המראה המרכזית של הרכב. ושוב, למי ששואל, ניתן בנגיעה קצרה אחת, לשוב לאופציה של מראה "רגילה" ולראות את הנעשה מאחור כמו בכל מכונית. פשוט נהדר.
לא אציין כאן את רשימת התוספות והפינוקים הבלתי נגמרת שיש ברכב הזה, אבל תרשו לי לציין את אופציית הטעינה האלחוטית לניידים שתומכים בכך, את אופציית החיבור לאנדרואיד אוטו או אפל קארפליי, 13 רמקולים מבית BOSE שמעניקים סאונד של אולם קונצרטים ורשימה בלתי מסתיימת של אופציות ותוספות מפנקות.
תחושת היוקרה ברכב היא נהדרת ובהחלט "מספקת את הסחורה" ואם ניקח בחשבון את מחיר הרכב שמתחיל מ-265,000 ש"ח לדגם הפרימיום וממשיך ל-285,000 ש"ח לדגם הפרימיום-לוקשרי בו נהגתי, הרי שאני יכול להצהיר כמעט בודאות שאין כיום בישראל רכב יוקרה בגודל הזה, במחיר הזה שנותן כזו תמורה לכסף. בהחלט שווה.
אין לי ספק שה-XT4 בהחלט הכניס סוג של נוקאאוט לקטגוריית רכבי היוקרה, בתמורה למחיר שהוא מציע. כן, אני יודע שמייד יתעוררו הצדקנים שיאמרו שרכב יוקרה אמריקאי "לא מחזיק מחיר" ועוד הברקות שכאלה. אבל אם תשאלו אותי, אני מעדיף את ה-XT4 במחירו המצויין וים הפינוקים והתוספות שהוא מציע, על פני מכוניות קטנות עוד יותר, של מותגי יוקרה אחרים, שמציעים באותו מחיר, רכב קטן יותר, פחות מאובזר, אבל עם שם "חזק" יותר.
הצטרפו למדיות החברתיות :