נהג, כתב וצילם – רון אקרמן – Ron Akerman
הכותרת המתבקשת לכתבה היתה צריכה להיות "מלך האריות". אבל לא נפלתי לקלישאה הזו.
כאשר הפיז'ו 508 פאסטבק הושקה בישראל, אמרתי לעצמי שמדובר בעיצוב יפה ו…זהו, בערך. ואז הודיעו על הגעת ה-508GT לישראל. הייתי חייב לבדוק במה מדובר, אבל אז נחתה עלינו הקורונה והדבר היחיד שבדקתי הוא סדרות בנטפליקס.
פיז'ו (וגם סיטרואן ורנו) "עבדו קשה" מאד בסוף שנות ה-90' ותוך שנות ה-2000 כדי לייצר לעצמם תדמית רעה של תקלות מכניות ובעיות חשמל מלוא הטנא. כשהצרפתיות נסעו, זו היתה הנאה צרופה, אבל כשהן לא נסעו, והיו המון שעות כאלה, הן היו קוץ ב… עיקר הבעיה היתה תמיד במערכות החשמל ואין מצב שלא היתה נראית איזו צרפתיה שמשהו במערכת החשמל לא היה תקול. עד כדי כך נוצרה לרכבים הצרפתיים תדמית שלילית שאחד ממותגי הרכב הצרפתיים יצא לפני כמה שנים במסע פרסום שהסלוגן שלו היה "לא רואה מוסך". ואכן, בשנים האחרונות הרכב הצרפתי עושה קאמבק מרשים.
קבוצת PSA – פיז'ו סיטרואן – השכילה לעשות כמה מהלכים מבריקים בשיפור רמת ואיכות מוצריה, נכנסה לשימוש בתיבות הילוכים יפניות מעולות מתוצרת אייסין, שיפרה משמעותית את מערכות החשמל, רכשה את מותג הרכב הגרמני אופל והכניסה את הפלטפורמות של אופל לשימוש במכוניותיה ועוד.
את הדגם המשפחתי 508, אנחנו מכירים כמה שנים. מה שבאירופה נחשב ל"משפחתית גדולה", נחשב אצלינו ל"רכב מנהלים". ה-508 היתה תמיד דגם טוב, אבל לא ממש מסעיר בעיצובו או ב"סקסיות" שלו. כאשר פיז'ו מחליפים דור, הם משנים את ספרת הסיומת של הסדרה. זאת אומרת שאם יצא דור חדש של המשפחתית הגדולה הוא אמור היה להיקרא 509. אבל זה עוד לא קרה. מה שכן קרה, הוא שהחברה הוציאה דגם מרהיב בעיצובו שנקרא 508 פאסטבק עם 180 כ"ס וגרסה חמה יותר שלו הקרוי 508GT והמצוייד ב-225 כ"ס חמימים וצוהלים. קיבלתי את ה-508GT למבחן וירדתי דרומה כדי לבדוק מה יותר חם – מזג האויר באילת, או הצרפתייה החמה והסקסית.
מבחוץ
יש מכוניות שמספרות סיפור אחד מבחוץ וסיפור אחר לחלוטין מבפנים. יש מכוניות שזה בדיוק להיפך. ואז יש את ה-508 פאסטבק. אני לא "עיתונאי רכב" ואני לא חייב לנסות ולשמור על איזושהי איצטלת איזון מקצועי. אני כותב את הבלוג הזה מזוית הראיה של משתמש קצה – לקוח. דווקא מזוית הראיה (והכתיבה) הזו, אני רוצה לומר לכם שכבר מבחוץ, במבט ראשון מדובר במכונית הנוסעים ה"רגילה" (לא סופר קאר או רכב ספורט אקסטרים או "יוקרה") הכי יפה שנוסעת היום על כבישי ישראל. נ-ק-ו-ד-ה. מאיזו זוית ומאיזה כיוון שלא תסתכלו עליה, מדובר במכונית יפיפייה ומרהיבה בעיצובה. ה-508 פאסטבק זועקת "קרביות", ספורט וביצועים ובוודאי אם היא מגיעה בצבע הנכון. וכשאני אומר "הצבע הנכון", במקרה הזה מדובר בצבע אדום מיטלי, שבו היתה צבועה גם מכונית המבחן. זה מתחיל מעיצוב חזית הרכב שנראית כאילו המכונית "כועסת". זה סוג של עיצוב מתבקש במכוניות עם יומרות ספורטיביות. ב-508 פאסטבק חזית המכונית מעוצבת למשעי וכשאתה ניצב מול המכונית, או רואה אותה במראה המרכזית של הרכב שלך, כשהיא מגיעה מאחוריך, אתה מבין שהמכונית הזו מתכוונת למה שהיא אומרת. באנגלית אומרים This car meens business. קאפיש? בפיז'ו אומרים שעיצוב החזית ואירגון הפנסים ותאורת הלד משווים לחזית הרכב פנים של אריה. אני לא יודע אם זה אריה, פנתר או נמר, אבל זה נראה פשוט מצויין.
מהצד נמשך העיצוב הספורט-אלגנט בקוים נקיים ובקו מותניים גבוה, יחד עם משטחי חלונות צרים יותר מהמקובל במכוניות נוסעים "רגילות", אך בהחלט מקובל ברכב ספורט.
דווקא אחורי הרכב, הם המרשימים ביותר. מדובר קודם כל בדלת אחורית חמישית ענקית, הנפתחת וחושפת שטח מטען עצום. העיקרון דומה לדלת החמישית שאתם מכירים מהסקודה אוקטביה. הביצוע הרבה הרבה יותר אלגנטי, מעוצב ומרשים. כל יחידת תאורה אחורית היא בעצם סט של שלושה פנסי לד תלת מימדיים המתאימים את עוצמתם לעוצמת האור בסביבה. הפנסים האחוריים משולבים בפס פלסטיק מבריק, כהה ואיכותי מאד העובר לכל רוחב המכונית מאחור ומשולב בו גם לוגו האריה של פיז'ו. תחתית הפגוש האחורי כוללת דיפיוזר ושתי יציאות ספורטיביות של האגזוז. אם רכשתם את הרכב הזה, ולעניין המחיר נגיע בסוף, לא תצטרכו להתאמץ יותר מידי כדי שמרבית הנוהגים בכביש יראו אתכם מאחור ויתרשמו מאד מהעיצוב.
גרסת ה-GT מצויידת בגלגלים בקוטר "19, רוחב 235 וחתך 40, מה שמקנה לרכב מראה של רכב ספורט אמיתי. מרשים מאד
אני אומר כאן ועכשיו, מעולם לא נהגתי או בחנתי מכונית משפחתית או מכונית "רגילה" כל שהיא, שזכתה לכל-כך הרבה מחמאות, חיוכים והרמות בוהן מאנשים בסביבת הרכב שאינני מכיר, כמו ה-508GT שבחנתי. כשנכנסנו לאילת עצרתי בחניה פתוחה של מרכז מסחרי גדול ופתוח. במהלך ה-2 דקות מהרגע שיצאתי מהרכב ועד שלקחתי מתוכו את את שרציתי והתכוונתי לנעול אותו, נעצרו לידי כמה מכוניות שפשוט עברו לידנו, הנהג הוריד את החלון ואמר "פששש, איזה רכב יפה. מה זה?" וזה הניצחון הכי גדול, אולי של ה-508 פאסטבק/GT – הרכב פשוט מרהיב בעיצובו.
בהיבט העיצוב מקבלת ממני הפיז'ו 508 פאסטבק בכלל, וה-GT בפרט את הציון "10" ללא כחל וסרק!!!
מבפנים
כאן זה נהיה אפילו יותר מסובך, אבל אני אעשה לכם את זה קצר ויעיל – אם היו לוקחים אתכם, עוצמים לכם את העיניים, מכניסים אתכם למושב הנהג ומסירים לכם את כיסוי העיניים, אחרי שסמל פיז'ו הוסר מההגה, הייתם משוכנעים שאתם נמצאים בתוך מכונית אודי גרמנית טהורת גזע. מדובר באיכות גימור מהגבוהות ביותר שפגשתי ברכב שהוא לא גרמני ולא יוקרה ולא שניהם יחד. רמת ואיכות הביצוע הן ללא רבב. כל הקוקפיט – סביבת הנהג, הדש-בורד, הדלתות והפאנל המרכזי בין שני המושבים, עשויים עור איכותי עם תיפורים יפים ומשולבים בדיפונים דמויי עץ, פלסטיק שחור-מבריק איכותי ונגיעות אלומיניום מוברש-מט. הקורות שבצידי החלון הקדמי (קורות A), הקורות המרכזיות (קורות B) והקורות האחוריות (קורות C) והגג מדופנים בבד שחור איכותי מאד, מהסוג שמזכיר מיד את אודי ומרצדס.
האלמנט שתופס מייד את העיניים הוא ההגה הקטנטן שכבר הפך לסמל המסחרי של פיז'ו. וההגה הזה קטום בחלקו התחתון ובחלקו העליון ונותן תחושה וביצועים של מכונית ספורט. אני פשוט מאוהב בהגאים של פיז'ו ולעניות דעתי אף מותג רכב אחר לא מצליח "לתת פייט" להגאים האלה. בחלקו התחתון של ההגה משולב הלוגו GT, כדי שלא תשכחו באיזה דגם אתם נוהגים. מאחורי ההגה תמצאו את לוח השעונים שכולו חגיגה דיגיטלית של שעוני מהירות וסל"ד דיגיטליים וחיוויים שונים המתחלפים ע"פ בחירת הנהג מהכפתור שעל ההגה. מעל הפאנל המרכזי נמצא מסך המולטימדיה המרכזי שבתחתיתו שורת לחצני הפעלה המסודרים כמו "פסנתר", פיצ'ר שכבר הפך לאייקוני ברכבי הדור החדש של פיז'ו. יחד עם ידית הילוכים מעוצבת מאד המזכירה ג'וי-סטיק, אי אפשר שלא לחוש כמו טייסים ב-F35 החמקן החדש.
מושבי הנהג והנוסע נוחים במיוחד ולהם נוספה האפשרות שהכי "עושה לי את זה" – אפשרות הארכת המסעד שמתחת לרגל, למתן תמיכה מלאה לירך. בנסיעות ארוכות, ארוכי הרגליים שבכם (כמוני) יבינו שזו אולי התוספת הכי חשובה שמכוניות יכולות להציע היום. בעיני הרבה יותר חשוב מגג זכוכית או מסאז' במושב הנהג.
ה-508GT מציע רוחק סרנים (המרחק שבין הגלגלים הקדמיים לאחוריים) של 2.80 מ' מכובדים מאד, מה שמשפיע מיידית על רווחת היושבים מאחור. נכנסתי למושב האחורי במלוא גובהי – 1.86 מ' והרגשתי נוח מאד. הן בגזרת מרווח הברכיים והרגליים והן בגזרת הראש, שהרי מדובר בעיצוב קופה עם דלת חמישית שלעיתים עשויים לגרום לאי נוחות לגבוהים. לא כאן.
גם חלקו הפנימי של תא המטען זכה לתשומת לב ולמגע של איכות וניכר כי מהנדסי פיז'ו לא עיגלו פינות ולא קיצרו תהליכים. הכל מושקע ומחושב עד לפרט האחרון. בזכות הדלת החמישית המרהיבה בעיצובה, תקבלו שטח מטען של 487 ליטר, לפני קיפול המושבים האחוריים. קטן ב-48 ליטר בלבד מהסקודה אוקטביה האייקונית. בהחלט מרשים.
בסעיף ה"בפנים" אני מעניק ל-508GT ציון 9 קללללל.
בתנועה
תראו, מתחיל להיות לי לא נעים. לאחר שתקראו גם את הסעיף הזה, תהיו בטוחים שמישהו שילם לי בחברת לובינסקי כדי לכתוב את הביקורת שלי על הרכב הזה. אז, לא! לא שילמו. אבל בהיבט הנסיעה, אתם בוודאי מכירים את האגדות האורבניות בדבר הנוחות האגדית של הנסיעה במכוניות צרפתיות, נכון? ובכן, ה-508GT, למרות היותה ממוקדת מראה והתנהגות ספורטיביים, עושה הכל כדי לאשרר את האגדה האורבנית בדבר נוחות הנסיעה הצרפתית. למרות חישוקי ה-"19 והצמיגים בחתך 40 ורוחב 235, שנראים כמו צמיגים ספורט מרשימים והיו אמורים לגרום לנסיעה קופצנית ו"עצבנית", מהנדסי פיז'ו הצליחו להנדס גם נוחות נסיעה צרפתית בכבישים העירוניים וגם איכות נסיעה ספורטיבית כשדוושת הגז דורשת את זה. אני לא מבין כלום במכונאות רכב ובוודאי שלא בהנדסת רכב. אני מבין בנהיגה ובנסיעה ברכב ואני יכול לומר לכם שחוויית הנהיגה ונוחות הנהיגה שחשתי לכל אורך הדרך מראשון לציון לאילת וחזרה, מתקרבת דווקא לרכב שבחנתי אחרי הפיז'ו 508GT ועולה פי 4 ממנה – המרצדס S קלאס.
יחידת המנוע כאן היא אותה יחידת 1.6 ליטר טורבו שמורכבת גם ברמת הגימור הנמוכה יותר הקרויה 508 פאסטבק ונמצאת גם בדגמים אחרים של פיז'ו, אבל אם בדגם הפאסטבק, המנוע הזה מייצר 180 כ"ס נאים ומכובדים, בגרסת ה-GT תקבלו אורווה של 225 סוסים עולצים וששים אלי קרב. וכאשר כל ההספק הזה מייצר מומנט מרשים של מעל 30 קג"מ ומשודך לתיבת הילוכים גאונית עם 8 הילוכים קדמיים מתוצרת אייסין היפנית, אתם מקבלים מכונת נהיגה שקטה מאד ומהירה מאד. שוב, אני לא יכול להתחמק מההשוואה ל-F-35 החמקן. אני פשוט מגיח בשקט מאחורי מכונית ש"מזדחלת" בכביש במהירות 100 קמ"ש, לחיצה מהירה על הדוושה, הורדה חדה של הילוך בשקט מופתי וללא "בעיטות" ואני עוקף את המכונית הזו עוד לפני שהנהג שלה הבין מה קורה ולפני שאני הספקתי להבין שביליתי 2-3 שניות בנתיב הנגדי. בטיחות אקטיבית במלוא הדרה.
ואם מדברים על בטיחות, אתם מקבלים ב-GT את כל החבילה. החל מקרוז קונטרול אדפטיבי, בלימה אוטונומית במקרה של סכנת תאונה חזיתית, התראה ותיקון סטיה מנתיב, מערכת עצמאית למניעת סינוור הרכב שמולכם והחלפה עצמאית של עוצמת התאורה, התראה על רכב/קטנוע בשטח מת ועוד ועוד ועוד. ברמת הגימור GT תקבלו גם אפשרות לחנייה עצמאית של הרכב, במקביל ובניצב.
רשימת התוספות ברמת ה-GT היא בלתי נגמרת וכוללת גם מערכת מסאז' במושבים הקדמיים, מערכת סאונד מדהימה עם 10 רמקולים בתא הנוסעים ו-SUB-WOOFER בתא המטען, ריפודי עור אלקנטרה ועוד ועוד ועוד.
מחיר וסיכום
בשנת 2008 רכשתי סקודה אוקטביה RS טורבו סטיישן עם גיר ידני רגיל שהיו בה את כל התוספות שאפשר היה לחלום עליהן באותה שנה. מחיר המחירון היה אז 254,000 ש"ח. חוץ ממשוגע כמוני לא היה בשנת 2008 שום אדם שמוכן היה לשלם על סקודה סכום כזה. במחיר הזה אתם קונים היום סקודה סופרב מלכותית ברמת הגימור הגבוהה ביותר ועוד תישארו עם עודף. ואנשים קונים.
הפיז'ו 508GT עולה כ-236,000 ש"ח. זה הרבה לפיז'ו אבל ממש לא הרבה ביחס למה שאתם מקבלים. אני מאמין שאם ניחנתם בכישורי משא ומתן טובים, אולי תוכלו לשפר עמדות ולקבל הנחה. אני לא האמנתי שאני אומר את זה, אבל ה-508GT נותנת תמורה מלאה לכל שקל שהיא עולה. רכישת מכונית כזו אין בה שום היגיון עסקי, אבל יש בה המון המון היגיון סנטימנטלי. ה-508GT היא לא מכונית שקונים מהראש. זו מכונית שקונים מהלב ומהבטן. הראש יתאהב בה אחר כך.
אומר כך, אם אתם "מנהלים ממהרים" שגם אוהבים את את הדרך ולא רק את היעד, המכונית הזו לגמרי בשבילכם.
הצטרפו למדיות החברתיות :