נהג צילם וכתב – רון אקרמן – Ron Akerman
משהו נהדר עובר על פיז'ו. בכלל, משהו טוב מאד עובר על קבוצת PSA שמחזיקה בבעלות על פיז'ו-סיטרואן-אופל-DS. יש משפט שאומר שעדיף להיות זנב לאריות ולא ראש לשועלים. אז היום אמנם לא נתעסק בזנבות, אבל בהחלט נתעסק קצת בגור אריות.
והכוונה היא לפיז'ו 2008 החדשה – הקרוסאובר סופר-מיני החדש של פיז'ו. טוב, למי שנוהג כבר משנת 1979 וחובב מכוניות בערך עוד 10 שנים קודם, יש פרספקטיבה ארוכה ורחבה מאד על עולם הרכב והשינויים שקרו בו. קטגוריות הרכב השתנו, התבלבלו ועברו התאמות שונות. מכוניות שמוגדרות היום ה"סופר-מיני" מציעות מרחב פנימי שלעיתים הוא גדול ומרווח יותר מגודלן של מכוניות "משפחתיות" משנות ה-80' ומה שהיה נחשב פעם ל"מכונית מנהלים", נחשב היום למשפחתית בינונית ועוד. הפיז'ו 208 מוגדרת כסופר-מיני ואך טבעי יהיה שגרסת הקרוסאובר שלה תהיה פשוט סופר-מיני מוגבהת. נכון? או, אז זהו, שלא כל כך. בעצם, כן. אבל לא ממש. מבולבלים? גם אני. אז לקחתי את ה-2008 למבחן סופ"ש וטיול קטן, כדי לעמוד על טבעה.
מבחוץ
טוב, תראו, הקו העיצובי של פיז'ו בשנים האחרונות בהחלט עובר מהפך חיובי ביותר. אפשר לראות זאת בכל דגם שיצא לכבישים בשנים האלה והיטיבה להציג זאת ה-508GT היפיפייה שבחנתי כאן. ועם כל זאת, ה-2008 פשוט שבתה את ליבי כשפגשתי אותה באולם התצוגה לפני חודשים מעטים. פיז'ו יספרו לכם שהחזית של ה-2008 עוצבה בהשראת פה של אריה כשמשני צידי חזית הרכב מציינים פנסי הלד האנכיים את שיניו הגדולות – הניבים של האריה. אולי. אני יודע דבר אחד – ה-2008 מעוצבת כהלכה ונראית פשוט מצויין.
מלפנים זה מתחיל עם גריל שמדבר את שפת העיצוב החדשה של פיז'ו, רק שכאן הוא אפילו יותר אגרסיבי וגדול. משני צידי הגריל המגודל הזה תמצאו פנסי דרך נאים שבתוכם מחולקים, כביכול, לשני גופי תאורה. הלוק הזה של שתי יחידות תאורה בפנס אחד עשו לי דז'-וו ולא זכרתי למה בדיוק. ביום המחרת פגשתי את הדז'ה-וו באופן אישי. אבל על זה נדבר בהמשך. משני צידי הפגוש הקדמי, מתחת לפנסי הרכב ובקו אנכי כלי מטה יורדות אותן יחידות תאורת לד ליום האנכיות שאמורות להזכיר את שיני הטרף הגדולות של האריה. בתחתית הפגוש הקדמי תפגשו ספויילר/חצאית/דפיוזר שצבוע בצבע כסוף ושונה מהצבע של הפגוש ושאר הרכב. זה מעניק לכל הפרונט הזה מראה יותר ספורטיבי ויותר אגרסיבי. אני לא יודע לומר אם זה מזכיר אריה או לא, אבל אני יודע לומר שזה פשוט נראה מצויין.
מהצד ניתן להבחין מייד בחישוקי ה-"17 אותם תמצאו ברמת הגימור פרימיום (שנבחנה כאן) ובדרגת הגימור הגבוהה GTline. בסיס הגלגלים עומד על 2.60 מ' שזה טיפה ארוך יותר מהאיביזה, יונדאי i20 פאביה ועוד. רוחק הסרנים הלא גדול הזה יגיע לידי ביטוי בהמשך בצפיפות במושב האחורי, אבל מסגיר היטב את קטגוריית הרכב – סופר-מיני, שמצליחה להסתתר כאן היטב בזכות עיצוב מבריק ותא מטען גדול ומרווח במיוחד. קו המתניים שלה הוא גבוה במיוחד, מה שהופך את חלונות הצד לצרים משהו ומעניק לכל הרכב מראה יותר ספורטיבי ופחות גמלוני. אבל חלק ניכר מעבודת העיצוב וה"הסוואה" נעשה מאחור.
ה-2008 מסתיים בפגוש אחורי גדול ובולט במיוחד. לא יודע מדוע הוא עוצב כך, אבל אין ספק שהוא מעניק לג'יפון הזה מראה הרבה יותר אגרסיבי וגדול ממה שהוא באמת. אלמנט עיצובי נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו באחורי הרכב הוא פס הפנסים האחוריים הכהה הנמשך בתחתית החלון האחורי, לכל רוחב הרכב ומחבר בין הפנסים האחוריים שבתוך תוכם מחולקים לשלושה גופי תאורה פנימיים, מכל צד. את האלמנט העיצובי הזה של הפנסים ראינו כבר ב-3008 וגם ב-5008, רק שכאן מבחינים בדבר נוסף והוא כיוון האלכסון של הפנסים, שב-2008 בחרו להעמיד אותם באלכסון הפוך לאלה שב-3008 או ה-5008. . מה היתה השראה לעיצוב הזה של הפנסים האחוריים? חכו עוד טיפה. בסך הכל, עיצוב אחורי ה-2008 הוא מרשים מאד ונאה מאד. הציון שלי לעיצוב והאסטטיקה של ה-2008 החדשה הוא לא פחות מ-9.
מבפנים
פיז'ו הצליחה לייצר "חותמת" עיצובית כה מובחנת ומרשימה שכאשר מייד עם היכנסך לרכב, אתה יודע ש"הגעת הביתה" לרכב של פיז'ו. ההגה הקטנטן, ה"פסנתר" המפורסם מתחת למסך המולטימדיה וידית ההילוכים בסגנון ג'ויסטיק של משחק מחשב, נותנים מייד את התחושה הכל-כך מוכרת של קוקפיט של מטוס קרב. הפעם מצטרפת לחגיגה הזו תצוגת תלת-מימד ייחודית בלוח השעונים. מה שלא אכתוב כאן, לא יעביר את החוויה. צריך פשוט לראות את זה בעין כדי להבין את האפקט המיוחד. זה בהחלט מרשים, אבל גם מייד מעלה את התהייה, מה יקרה בעת תקלה קלה. ככל שמערכות ממוחשבות מסובכות יותר, האופציה לתקלה גוברת. מצד אחד זה מגביר את געגועי ללוח שעונים אנלוגי שבעת תקלה היו פותחים אותו, מתקנים את התקלה כמו שען מיומן (היו ועדיין ישנם "שענים" כאלה) ואז היו מחזירים את לוח השעונים למקומו לעוד 20 שנה. היום זה "זרוק והחלף". אף אחד לא יתעסק בתיקון של קצר במעגל מודפס או רכיב אלקטרוני כזה או אחר והעלות? כנראה הרבה הרבה יותר גבוהה. מצד שני, אני חולה על דיגיטל וטכנולוגיה מתקדמת ולוח השעונים הדיגיטלי והתלת-מימדי הזה, נראה פשוט מצויין. מאד אהבתי.
תא המטען, בהתאם לקטגוריית ה-2008, לא מאד גדול, אבל גם לא ממש קטן. 405 ליטרים של נפח טעינה עם המושב האחורי פתוח ו-1,465 ליטרים מכובדים כשהמושב האחורי מקופל, מעניקים לחמודה הזו כושר נשיאה סביר מאד.
הישיבה במושב האחורי היא לא הצד החזק של הקרוסאובר הזה. כנהג ארך רגליים, נאלצתי להזיח את מושב הנהג כל הדרך לאחור, כדי למצוא תנוחת נהיגה נוחה עבורי. נכון, לא כל נהג הוא בגובה 1.86 מ' וגם אלה שכן, יושבים בדרך כלל קרוב יותר להגה, אבל במקרה שלי, כמעט לא נותר לי מקום כניסה ומרווח רגליים במושב האחורי. ילדים יסתדרו כאן מצויין, מבוגרים קצת פחות, אלא אם היושבים מפלנים יתפשרו גם הם.
לוח השעונים, הדש-בורד ודלתות הרכב מדופנים בשילוב של פלסטיק רך דמוי עור ופאנלים מחומר דמוי קארבון-פייבר. גם המושבים הם שילוב של בד ופלסטיק דמוי עור. מעט קודר ו"פשוט" אבל לא קודר וכהה כמו במותגים גרמניים כאלה ואחרים, שעולים הרבה יותר מפיז'ו.
בהנדסת האנוש של הקוקפיט מצאתי חיסרון אחד – אני מאד אוהב את קוטנו של ההגה, אבל הפעם, משהו בשילוב בין גודל וזוית ההגה ללוח השעונים התלת מימדי לא עובד טוב וכדי לראות את לוח השעונים הייתי חייב להוריד את ההגה במלוא המהלך שלו כלפי מטה, כדי לראות את לוח השעונים "מעל" ההגה. אם במכוניות אחרות אתם יכולים לצפות בלוח השעונים "דרך" ההגה, הרי שכאן זה על סף הבלתי אפשרי. תלונה דומה בדיוק שמעתי מחבר ושותף לעולם הבלוגים שגם בחן את הרכב ומבלי שידע שזה מה שהפריע לי, סיפר לי שזה מה שהפריע לו. מוזר שקבוצות מיקוד של פיז'ו, בתקופת הפיתוח והעיצוב לא עלו על זה. אלא אם פיספסנו משהו בסיסי בקונספט. ועדיין, זה לא ממש קילקל לי את החוויה מהנהיגה ברכב הזה
ועוד סעיף אחד שממש ממש חשוב לי – הסאונד של מערכת ההגברה בתא הנוסעים. כאן עשו בפיז'ו עבודה מצויינת. במערכת המולטימדיה ניתן לכוון את האקווילייזר בדיוק לאוזן האישית של הנהג. אני אוהב בסים עמוקים וצלילים גבוהים דקים וקריספיים. ניתן להוציא מהמערכת כאן, צליל מעולה. וזה בניגוד למכונית אחרת שבחנתי לפני שבועיים שעולה שמונים אלף ש"ח יותר והיה בה סאונד של טרנזיסטור. יפה מאד.
בסעיף עיצוב תא הנוסעים ואיכות החומרים, הציון שלי הפעם הוא 8. "בסדר", מה שנקרא.
ההנעה וההנאה
גור האריות הזה מגיע בשלוש תצורות הנעה – מנוע בנזין 1.2 ליטר טורבו בנזין 130 כ"ס, מנוע 1.5 טורבו דיזל 130 כ"ס ו…מנוע חשמלי מלא 136 כ"ס
שלושתם מנפקים את אותו ההספק כמעט. ההבדל בינהם הוא בצריכת הדלק שנעה בין ממוצע של כ-16-17 ק"מ/ליטר במנוע הבנזין, כ-20-22 ק"מ/ליטר במנוע הדיזל ל..אפס צריכת דלק במנוע החשמל. והמחירים בהתאם.
רכב המבחן היה מצוייד במנוע 1.2 ליטר טורבו-בנזין, 3 צילינדרים, בהספק של 130 כ"ס ומומנט נאה של 23.5 קג"מ. המומנט הגבוה הזה, ביחס לנפח המנוע, מאפשר לו זינוקים לא רעים בכלל מאפס ל-100 קמ"ש, כאשר תשימו את בורר מצבי הנסיעה על "ספורט". זה לא שבמצב "רגיל"/אקו הוא עגלה, אבל התגובות מתונות הרבה יותר וגם חסכוניות יותר. המנוע הזה, למרות היותו מנוע בעל 3 צילינדרים, הנוטה בד"כ לרעוד ולהיות בעל צליל מגרגר וייחודי, מהנדסי פיז'ו עשו עבודה טובה מאד על בידוד הרעשים וה-2008 שקט ונעים מאד בכל שלב של הנסיעה. המנוע הזה משודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת 8 הילוכים קדמיים מצויינת מתוצרת אייסין היפנית. אני, כבר מזמן התאהבתי בתיבות ההילוכים של אייסין שמותקנות ברכבי קבוצת PSA. מדובר בתיבות שקטות ביותר וחלקות מאד. העברות ההילוכים כלל לא מורגשות והתחושה הכללית היא שתיבת ההילוכים הזו עשויה צמר גפן ולא גלגלי שיניים ולחץ שמן גבוה. בכלל, אני חושב ששילוב תיבות ההילוכים של אייסין ברכבי הקבוצה הצרפתית, הוא מהלך מבריק שמקנה למכוניות האלה מימד שונה של אמינות מכנית ושל הנאה מוטורית.
הנהיגה ב-2008, בכל שלב, מהנה מאד, רכה מאד ושקטה מאד. ככל שעוברות השנים, אנחנו מוצאים את עצמנו תקועים ביותר ויותר פקקי תנועה כבדים, או נשרכים בתנועה איטית וצפופה של מכוניות. מכוניות המיני המודרניות מצויידות בתיבות הילוכים רובוטיות חד-מצמדיות שמוציאות את הנהג מדעתו בתנועה המזדחלת והפקקים. תיבת ההילוכים של אייסין היא תיבה פלניטרית (אוטומטית "רגילה") שאמנם צורכת יותר הספק מהמנוע ואנרגיה ממיכל הדלק, אבל מספקת לנהג רוגע ושקט נפשי נהדרים. רכב המבחן היה ברמת גימור "פרימיום" מה שמצייד אותו בחישוקי "17 וצמיגים בחתך 65 שמסייעים מאד בבלימת זעזועים, סדקים ובורות בכביש. תודה לאל שכאן פיז'ו לא משתתפת בתחרות "החתך הנמוך" ולא מספקת צמיגים בחתכים נמוכים שנראים, אולי, מאד יפה וסקסי, אבל מוציאים את הסתימות מהשיניים מרוב קופצנות ותזזיתיות על האספלט הישראלי העירוני הנוראי.
לפגוש לביאה עם ניסיון
במהלך הסופ"ש שה-2008 היה אצלי, הצטרפתי לטיול של מועדון החמש, מועדון אספנות הרכב הוותיק והגדול בארץ. הטיול היה לאיזור כביש נס הרים ויער בר-גיורא. שם פגשתי את הפי'זו 504 קבריולה מודל 1972 של יהודה אליאס האחד והיחיד. די במבט אחד קצר לפנסים הקדמיים של ה-504 ולפנסים האחרוניים של הלביאה הבוגרת, כדי להבין מהיכן שאבו מעצבי פיז'ו את ההשראה שלהם לעיצוב הפנסים הקדמיים והאחורייים של מכוניות הדור החדש של פיז'ו. הפיז'ו 504 הזו היא פרי עיצובו של המעצב האיטלקי פנינפארינה ולא פלא שהיא מושכת את תשומת ליבם של כל מי שרואה אותה. עיצוב עדין, קלאסי וזורם. אין מי שלא התאהב מייד ב-504 קבריו הזו והאמת? אין אחד שלא החמיא לעיצוב של ה-2008 החדישה. אז במיוחד עבורכם, גם צילמתי את השתיים מכל כיוון – גור האריות הצעיר מול הלביאה הבוגרת.
צריכת הדלק של גור האריות הזה היא בסך הכל טובה. בטח ובטח כאשר אנחנו מדברים על קרוסאובר שהוא מעט גבוה יותר ויש לו התנגדות רבה יותר לרוח. בנסיעת שיוט רגוע באיזור המהירות המותרת של 100-110 קמ"ש, תוך שימוש בבקרת השיוט האדפטיבית, הגעתי לצריכת דלק של 20 ק"מ/ליטר. בתוך העיר החתלתול הזה יודע לצרוך כ-12-13 ק"מ/ליטר בתפעול נכון ורגוע של דוושת הדלק. אורכו של הרכב עומד על 4.3 מטרים "משפחתיים" ורוחבו הכולל על 1.77 מ'. אלה מידות של רכב משפחתי בינוני מינוס.
אני גר בתל אביב. וחניה בעיר הזו הופכת מיום ליום למצרך נדיר ונדרש. אם אתה נהג בודד, אם אתם זוג צעיר אן בוגר, או אם אתם זוג עם ילד אחד או שניים קטנים, במיוחד אם אתם גרים בגוש דן, אתם לא צריכים רכב גדול יותר מה-2008 הזו.
המחיר
ברמת הגימור הבסיסית – "אקטיב" ומנוע הבנזין, תוכלו לקבל את ה-2008 במחיר של 129,800 ש"ח ועם מנוע הדיזל – 131,800 ש"ח.
ברמת הגימור "פרימיום", זו שנבחנה כאן, תשלמו 136,800 ש"ח. אותה לא ניתן לקבל עם מנוע דיזל.
הדגם החשמלי המלא כבר מסתובב בגזרות ה-150,000 ש"ח והסיבה שלכם לרכוש רכב שעושה כ-300 ק"מ על טעינה אחת, תהיה החיסכון העצום בעלויות הדלק, בהתאם לפרופיל הנהיגה והנסיעה שלכם.
מאחל לכם נסיעה טובה. כי לי, לפחות, היתה נסיעה מאד מאד טובה עם ה-2008
הצטרפו למדיות החברתיות :