החיפושית השובבה
כתב: רוני אקרמן
צילומים: רוני אקרמן, יח"צ, יצרן
את הפגישה הראשונה בחיי עם החיפושית עשיתי אי שם בשנות ה-60 של המאה הקודמת כאשר הייתי בן 3 או 4 ולכבוד יום הולדתי הורי הזמינו צלם כדי שינציח את ילד הפלא במצלמתו.
כיליד ותושב פתח תקווה של אותם הימים, ברירת המחדל של הצילום היה סמי פראג'. כן, אחד משני "האחים פראג' " המפורסמים ששינו את פני הצילום בישראל בשנות ה-70 עם פיתוח התמונות "מהיום למחר".
סמי פראג', חבר טוב שלי עד היום ואיש נורא מצחיק בפני עצמו הגיע לביתנו עם מצלמה גדולה ונורת פלאש עוד יותר גדולה. מייד כשראיתי את הדבר הזה שמוחזק בידיו של איש עם שפם שעושה פרצופים ומשמיע קולות מוזרים (הוא רק ניסה להצחיק אותי), ברחתי והתחבאתי מתחת למיטה ופרצתי בבכי. כדי להרגיע את הילד ההיסטרי, החליטו אמא שלי וסמי פראג' להוריד אותי לרחוב ולהושיב אותי מאחורי ההגה של מכוניתו של סמי. היום אני יכול לציין את היום המדויק בו חליתי במחלה חשוכת המרפא הקרויה "חולה הגה". אבל מה שחשוב יותר הוא שהמכונית הייתה פולקסווגן חיפושית. באותם הימים של אמצע שנות ה-60 החיפושית הייתה מכונית מאד מיוחסת שבעליה היו בעיקר רופאים (גם הרופא שלי אז, היה בעליה של חיפושית) ובני המעמד הגבוה. איך ולמה צלם עיראקי משופם ומצחיק הפך לבעליה של חיפושית, זאת לא אדע, אבל הצילומים המרשיעים שלי מאחורי ההגה של החיפושית של סמי פראג', נמצאים אצל אמא שלי עד היום. במהלך שנות ה-70 גם לחבר טוב של הורי, הונגרי מיוחס בשם משה גרין, הייתה חיפושית.
הצטרפו למדיות החברתיות :