סקייוול ET5 – המהפכה החלה

Home/כבישטח, עמוד הבית, רכב/סקייוול ET5 – המהפכה החלה

.נהג, חווה, צילם וכתב – רון אקרמן. צילומים נוספים: תומר פדר

כשהיינו בבית הספר, למדנו על מהפכות. זאת-אומרת, אלה מבנינו שהקשיבו, למדו על מהפכות. היו מהפכות ששינו מדינות והיו מהפכות ששינו את העולם. בין המהפכות ששינו את העולם ניתן למנות את המצאת הגלגל בימי קדם, המהפכה התעשייתית בימי הביניים והמצאת המכונית בעת החדשה לפני כ-150 שנים. תרצו או לא, אנחנו נמצאים בלב ליבה של מהפכה שעליה ילמדו וידברו בעוד 150 שנים. מהפכת המכוניות החשמליות/אוטונומיות/רכב מעופף קל. אבל בתוך המהפכה הזו מתבצעת מהפכת משנה – התעוררות הענק הסיני. אני אסביר.

העולם המודרני והנאור ידע תמיד לנצל איזורים חלשים ועניים ולהפוך אותם ל”איזור תעשייה” עם כוח עבודה זול ועלויות ייצור נמוכות. בשנות ה-60′ וה-70′ זו היתה יפן. זוכרים איך כל מוצר שהיה כתוב עליו MADE IN JAPAN, היה מושא ללעג וקלס? מהר מאד המשפט הזה הפך סמל לאיכות ודיוק בלתי מתפשרים. בשנות ה-80′ וה-90′ וגם קצת בתחילת המילניום הנוכחי זה עבר לסין וכל מוצר שעליו נכתב MADE IN CHINA היה נחשב לתחליף זול, לחיקוי עלוב ולזיוף מותגי שלא תמיד צלח. אבל כולם, כולל כ-ו-ל-ם, עברו לייצר בזול ומהר בסין. סין, שלא כמו יפן, היא מדינה קומוניסטית המונהגת ע”י שלטון מרכזי וריכוזי שמוביל את כל ההחלטות הגדולות במדינה ויודע ללכת בין הטיפות של קפיטליזם מערבי לריכוזיות קומוניסטית. בזכות השילוב המיוחד הזה נוצרה לחברות רבות הזדמנות כלכלית לייצר מוצרים בסין ולמכור אותם לסינים שהחלו לצבור הון וגם למכור אותם בשאר העולם בעלויות ייצור נמוכות במיוחד. בעולם הרכב, עברו כולם לייצר בסין, כולם כולל כולם. תמצאו שם את פולקסווגן, אודי, וכל חברת רכב אירופית ואמריקאית שתרצו. החלקים מהן מורכבות המכוניות לא מיוצרים באירופה ונשלחים להרכבה בסין. הם מיוצרים ומורכבים שם, בסין. חלקים רבים מהמכוניות שכן מורכבות באירופה או ארה”ב מיוצרים, איפה??? נכון, ילדים, בסין. אז זה פלא שהסינים יודעים ויכולים לייצר הכל??

אז אם כך, נלך צעד אחד קדימה – היכן מייצרים את הסוללות הקטנות האלה שאנחנו מכניסים לכל מכשיר חשמלי, פנס, צעצוע, מכשיר קשר וכו’?? נכון, בסין. והיכן מייצרים את המצברים למכוניות ה”רגילות” אלה שיש עליהם מדבקות ולוגואים של חברות ענק מארה”ב ואירופה? נכון מאד, בסין. והיכן מייצרים בעשרים השנים האחרונות את כל מסכי הפלזמה (בעבר) והלד?? נכון, בסין. אחת מענקיות יצרניות המסכים בסין היא חברת “סקייוורת'” חברה שמתמחה במוצרי אלקטרוניקה, מצברים ומסכים. אגב, היצרנית הכי גדולה בעולם של מנועים חשמליים וסוללות היא חברת BYD הסינית ותיכף נגיע גם אליה.

קונצרן סקייוורת’ הסיני עוסק זה מספר שנים גם בייצור מכוניות מסחריות קטנות ובינוניות, לשוק הסיני.

עולם הרכב מחפש את עצמו בעשרים השנים האחרונות והמשפט ששמעתי הכי הרבה היה “המכוניות אולי משנות את עיצובן, אבל מנוע הבעירה הפנימית לא השתנה למעלה ממאה שנים”. העולם ניסה לייצר מכוניות מונעות בגז, מכוניות מונעות במימן ועוד. כלום מאלה לא באמת “התרומם”. הניסיון “לחשמל” מכונית החל עוד בתחילת המאה הקודמת ממש במקביל לתחילת הייצור ההמוני של מכוניות. אבל חישמול מכוניות לא צלח בגלל המשקל והגודל האדירים שנדרשו לסוללות. מסוף המאה הקודמת ותחילת המאה הנוכחית אנחנו עדים להסתערות מחודשת על חישמול המכוניות. אבל הפעם זה עבד. המנועים קטנו, הסוללות קטנו מאד מצד אחד, אך הספקן עלה משמעותית מצד שני, הטכנולוגיות שופרו, איכות הסביבה הלכה והידרדרה במהירות ובאופן משמעותי עקב גזי החממה שנוצרו מפליטת הגזים של מנועי הבעירה הפנימית והעולם החל לשים לב שהוא מחסל את עצמו ונתן תשומת לב גוברת והולכת לאנרגיה חלופית ומתחדשת.

ומי שהיה בדיוק במקום ובדיוק בזמן הם הסינים.

עד כאן השיעור הקצר שלי בהיסטוריה סביבתית. בואו נחזור לסקייוורת’; בשנת 2017 החליטו ראשי הקונצרן שיש להם את הידע בתחום הרכב, יש להם את היכולות בתחום האלקטרוניקה והחשמל ויש להם את הכסף לשבת ולפתח מכונית חשמלית. גויסו מהנדסים, גוייסו מעצבים וגוייסו חשמלאים ועיצבו מאפס SUV חשמלי ייעודי. זה לא היה רכב שהוסב מבנזין או דיזל לחשמל, אלא רכב שמתחילתו פותח כרכב חשמלי. ויש לזה משמעות עצומה בניצול כל ס”מ במבנה הרכב.

בינואר 2021, כן, ממש לפני 11 חודשים, יצא הרכב הזה לכביש ושמו הוא ET5. אני לא יודע אם זה בכוונת מכוון או בטעות, שהרכב החשמלי הראשון של סקייוול נקרא על שמו של ייצור מעולם אחר, אבל אם ET המקורי היה ייצור עתידני ומכוער מעולם אחר, אבל מאד חכם וחמוד, סקייוול ניסתה והצליחה לייצר מכונית חשמלית מתקדמת שהיא גם חכמה, אבל גם די נאה בעיצובה.

מבחוץ

הסינים אוהבים גימיקים, הסינים אוהבים חומרים מבריקים ומנצנצים ובעבר הסינים אהבו מאד לעשות חיקויים של מכוניות אחרות, אבל לתת להן שמות סיניים.

סקייוול לא נפלה בפח הזה. רכב שמיועד להצליח בעולם, אמרו שם, צריך להצליח בפני עצמו ולא בגלל שהוא דומה לרכב אחר, רק זול יותר. אמרו ועיצבו SUV מגודל שאורכו הוא 4.698 מ’, רוחבו הוא 1.9 מ’ מכובדים מאד וגובהו נוגע ב-1.7 מ’ מרשימים. אבל הנתון הכי מרשים כאן הוא בסיס הגלגלים המאד מכובד של 2.8 מ’ שיבואו לידי ביטוי מבפנים, בהמשך. את בתי הגלגלים מעטרים חישוקי מגנזיום מרשימים במידה ”19 עם צמיגים בחתך נמוך – 50 וברוחב 235 מ”מ. כל העיצוב של הרכב הזה זועק אלגנטיות ושקט. מלפנים לא תמצאו חזית מוזרה חסרת גריל כפי שניתן למצוא בטסלה או בג’ילי למשל. בסקייוול הבינו שהמעבר החד מרכב עם “גריל” קדמי” לרכב ללא גריל בכלל, הוא קצת חד מידי ולכן הם הכניסו לחזית הרכב פס שחור מפלסטיק מבריק המחבר בין שני פנסי הדרך הצרים הבנויים יחידות לד מודרניות ואשר נושא את לוגו החברה. ככה גם “יש” גריל וגם בעצם, אין. אני אישית מאד מאד אוהב את הפיתרון העיצובי הזה.

מאחור, נמצא פס אדום המעטר את כל הדלת האחורית ומחבר בין שני הפנסים האחוריים בצידי הרכב. בתוך פס הפלסטיק האדום נמצא פס לד רוחבי ובאמצע יש תאורת לד עם שם המותג – סקייוול. זה נראה מצויין ומרשים מאד.

את גג הרכב מעטרים של פסי האורך ההכרחיים לכל ג’יפון או SUV והם עשויים אלומיניום מוברש. את גג הרכב כולו מעטר חלון-גג פנורמי עצום הנפתח חשמלית. חלון הגג הזה הוא מרשים מאד מבחוץ ומבפנים. דגם הכניסה של ה-ET5 אינו כולל את חלון הגג ומוזיל משמעותית את המחיר הרכב.

אסכם את הסעיף הזה של העיצוב החיצוני במילים “אלגנטי ומכובד”. ואם תרצו ציון בין 1 ל-10 אז בסולם רון אקרמן, העיצוב של הסקייוול הזה מקבל ציון 8. לא רע עבור רכב ראשון לייצרן חדש.

מבפנים

אם מבחוץ הרכב נראה טוב ומכובד, הרי שמבפנים הוא כבר מקבל תחושה של נגיעה ביוקרה. המושבים עטויים כיסוי דמוי עור עם תיפורים נאים. מושב הנהג והנוסע לצידו כוללים חימום ואיוורור ומחושמלים במלואם. אם יש פיצ’ר אחד שאני לעולם לא אוותר יותר ברכב עבור עצמי, הוא פיצ’ר האיוורור הפנימי במושב. זהו הפיתרון האולטימטיבי לשמש ולחום הישראלים. מאז שיש לי את הפיצ’ר הזה ברכב הפרטי והאישי שלי, אינני מזיע יותר ואף נוהג יום שלם עם חליפה ומסיים את היום בדיוק כמו שהתחלתי אותו. בעיני איוורור פנימי במושב, הוא חשוב הרבה יותר מחימום המושב. עכשיו בוא תגידו את האמת – כמה פעמים נהגתם במכונית שמושב הנוסע מתכוונן חשמלית, הנוסע נכנס למושב ורוצה לכוון את הכיסא ולא יודע מאיפה? אז בהתחלה את מנסים להסביר לו או לה, היכן נמצאים הכפתורים בצד המושב לכיוון הדלת. הנוסע לא מוצא ואז אתם מוצאים את עצמכם מתכופפים ימינה, שולחים יד ארוכה מעל רגלי וברכי הנוסע לצידכם (וכשזו נוסעת, אז בכלל אי הנעימות היא גדולה) ואז מגששים את ידכם באפילה בניסיון למצוא את כפתורי ההפעלה??? קרה לכם?? ברור שקרה לכם. אז בסקייוול יש לזה פיתרון מצויין – יש צמד כפתורי הפעלה גם בצד גב המושב, זה הפונה לנהג, כדי שהנהג יוכל לכוונן את מושב הנוסע ללא תרגילי אקרובטיקה סבוכים או על סף ההטרדה המינית. יפה מאד. רק צריך לשמור שילד פעלתן או בלתי ממושמע, לא “ידביק” את אמא שלו עם הפנים לדש-בורד.

הדבר הראשון ששמים אליו לב כשנכנסים למושב הנהג הוא מסך המולטימדיה העצום. ”12.8 גודלו. זה יותר גדול מטאבלט ממוצע. אבל מחברה שמתמחה בייצור מסכים, לא היינו מצפים לפחות. המסך גדול, התצוגה בהירה מאד וחדה מאד. לוח השעונים גם הוא מסך דיגיטלי מרשים בשטח של ”12.3, כך שיחד יש לנו שטח תצוגה דיגיטלי של מעל ”24 מרשימים מאד. להשלמת הדיגיטל, יש לנו ברכב מצלמת רוורס בעלת רזולוציה גבוהה ומרשימה מאד. והצבעים?? הכי טבעיים ונכונים בעולם. אבל יש לי בכל זאת הערה אחת בנוגע למערכת המולטימדיה – כאן בא לידי ביטוי חוסר הניסיון של סקייוול בייצור מכוניות נוסעים – תפעול מערכת המולטימדיה והפיצ’רים השונים הוא מסורבל מאד ולא ידידותי למשתמש. נכון, אחרי כמה ימים, שבוע או שבועיים, תתרגלו ותתפקדו, ועדיין, אם יש מערכת שחייבת לעבור שינוי וריענון, זו מערכת ההפעלה של המולטימדיה.

ההגה, במפתיע, הוא הגה קטן שמאד שהזכיר לי את ההגאים של פיז’ו. הוא קטום מעט בתחתיתו. אהבתי מאד. אלא שגם ההגה המתכוונן לעומק וכלפי מעלה ומטה, “סובל” ממהלך קצר מידי קדימה ואחורה. אפשר היה לתת להגה עוד 5 ס”מ של חופש תנועה לפנים ולאחור.

הדש-בורד מצופה גם הוא בדמוי עור יפה ומרשים ותמצאו בו תיפורים בהירים ויפים. לכל רוחב הדש-בורד ועובר אל הדלתות, תמצאו משטח דיפון דמוי עץ בעל מראה ומגע טבעיים מאד. השילוב הזה של דמוי-עור ודמוי-עץ, יחד עם מסך מולטימדיה גדול וקונסולה מרכזית עם פלסטיק שחור פיאנו מבריק, נותנים תחושה של כמעט יוקרה וגם לא באמת הרגנו פרות או כרתנו עצים בשביל זה. מאד מאד אהבתי. והכל מורכב באיכות גבוהה מאד. שום חלקים חופשיים, שום תזוזה ושום קרקוש, בכל תנאי דרך ובכל מהירות. מרשים מאד. עוד תמצאו בדש-בורד ובכל ארבע הדלתות פס לד של תאורת אוירה הניתנת לשינוי לפי בחירתכם ממסך המולטימדיה המרכזי. נוגע ביוקר, כבר אמרתי? איכות ההרכבה מקבלת אצלי ציון 9

בסיס הגלגלים המאד מאד מכובד של 2.8 מ’ בא לידי ביטוי במושב האחורי, שם תקבלו מרווח רגליים של לימוזינה. לא פחות. הישיבה מאחור נוחה מאד, יש פתחי מיזוג אוויר, שקעי USB ואפילו שקע 220V עבור המחשב האישי של היושב מאחור. פשוט מצויין.

בעתיד אמור הרכב הזה להגיע עם שורת מושבים שלישית, מה שבטח יקטין את המרווח ברגליים ליושבי השורה השנייה. אבל בינתיים, תהנו מתחושת הלימוזינה מאחור. ןאם עסקנו בשורה שלישית עתידית, אז בינתיים תא המטען של הרכב הזה הוא פשוט מדהים בנפחו וגודלו. כל מי שפתחתי עבורו את דלת תא המטען הנפתחת חשמלית ע”י מחווה של העברת רגל מתחת לפגוש האחורי, פלט “וואו” מייד כשהתגלה נפח תא המטען שעומד על כ-470 ליטר עד לכיסוי תא המטען או הרבה יותר מזה, ללא הכיסוי. שלא לדבר על נפח מעולה של 1141 ליטר עם מושבים אחוריים מקופלים. כן, מעל קוב שלם של נפח טעינה. זה מעולה.

ההנעה ההנאה והמחיר

בתחילת הכתבה כתבתי והסברתי שאנחנו נמצאים בשיאה של מהפכה ואנו עדים לשינוי עצום שחל בעולם הרכב. אנחנו חיים בתקופה מוטורית היסטורית, לכל הדעות.

אם כאשר עסקנו במנועי בנזין היה צריך להסביר מיליון מושגים, הרי שבמנועים חשמליים, כמעט ואין חלקים נעים, בוודאי שאין גלגלי שיניים, תיבות הילוכים ולחצי שמנים ולהוציא בלמים, אין שום בלאי משום סוג שהוא. הדבר היחיד שתצטרכו “למלא” ברכב חשמלי זה נוזל לניקוי השמשות ומידי פעם אוויר בגלגלים. זהו!

הסקייוול מצוייד במנוע חשמלי מתוצרת BYD הסינית, וסוללה מייצור עצמי של סקייוול.

סקייוול ET5 משווק בסין עם שתי סוללות, בישראל הדגם ישווק עם זו הגדולה יותר בקיבולת של 72kWh המאפשרת לדגם טווח נסיעה חשמלי אמיתי של כ-460 ק”מ בתקן WLTP – צריכת אנרגיה של 156Wh לכל ק”מ נסיעה. הסוללה מצוידת במערכת בקרת טמפרטורה אקטיבית השומרת על התאים שבסוללה בטמפרטורה אידיאלית. טעינה של הסוללה אפשרית באמצעות מטען ביתי AC בהספק של עד 6.6kw, דבר הדורש המתנה ארוכה של מעל ל-11 שעות לטעינה מלאה 0-100 אחוז, טעינה מהירה ציבורית DC אפשרית בהספק של עד 145kW כך שטעינה של 30-80 אחוז מקיבולת הסוללה בזמן של חצי שעה.

המנוע של ה-ET5 יודע לייצר 204 כ”ס ומומנט מעולה של 32.4 קג”מ. הזינוק מאפס ל-100 קמ”ש עומד על 7.9 שניות סבירות בהחלט. המהירות המירבית מוגבלת ל-160 קמ”ש. אתם לא צריכים להגיע לשם. אין לכם מה לעשות במהירויות האלה וחבל על צריכת החשמל הגבוהה הנדרשת למהירות כזו. הישארו על הטווח של 100-110 קמ”ש ותמצו את המיטב מהספק הסוללה.

זה הרבה מספרים שהשורה התחתונה שלהם היא שהסקייוול הזה נוסע טווח אמיתי ובדוק של 400-420 ק”מ בתנאי נהיגה משתנים. כך היה ביומיים של השקת הרכב בתחילת חודש אוקטובר וכך היה במהלך שלושה ימים שהרכב היה ברשותי והנה לכם הסיפור: אספתי את הרכב ביום חמישי מאולם התצוגה של קבוצת כדורי בראשון לציון מזרח. מד יתרת הקילומטרים הראה 520 ק”מ לא אמיתיים בעליל. משם נסעתי למשרדי שבצפון ת”א. עוד באותו היום נסעתי מצפון ת”א לגבעת שמואל לפגישה עסקית ומשם חזרה לצפון ת”א. כמובן שכל הכבישים היו פקוקים לעילא ולעילא. ביום שישי נסעתי עם זוגתי לשכונת מורשה ברמת השרון לבקר חברים ומשם עלינו לכביש 4 (גהה) לכיוון דרום ברכנו לאשדוד לאסוף את הנכדות. כביש 4 היה פקוק באופן חמור וכבד והפקק השתרע מצומת מורשה ועד ראשל”צ. מאשדוד חזרנו לת”א. בשישי אחר הצהריים נסעתי להשוויץ ברכב החדיש, דווקא במפגש של מועדון החמש – מועדון האספנות של ישראל. בשבת נסעתי עם הרכב לבת ים ומשם לחוף הצוק הדרומי בת”א. עם רדת הערב נסענו הביתה. ביום ראשון נסעתי מצפון ת”א למוזיאון ת”א לאירוע השקת מרצדס EQS החשמלית ומשם נסעתי להחזיר את הרכב לאולם התצוגה של היבואן במזרח ראשל”צ. לתדהמתי ולכעסי, עם הגיעי לאולם היבואן בראשל”צ, גיליתי ששכחתי את מפתחות הרכב האישי שלי שחנה אצל היבואן, על שולחן האירוע במוזיאון ת”א. סבתי עם הרכב שעל שעונו נותרו עוד כ-150 ק”מ, חזרתי לת”א, אספתי את המפתחות וחזרתי שוב לאולם היבואן בראשל”צ. עם מסירת המפתחות נותרו במצברי הרכב עוד 122 ק”מ של נסיעה. חברים, אלה 4 ימים של נסיעה נטולת חרדת טווח, על טעינה אחת. כמי שחווה טראומה קשה עם רכב חשמלי בעל טווח שבקושי נוגע ב-300 ק”מ ונתקל בחוויות קשות בניסיונות להטעינו, ניסיונות שלא צלחו (מפאת כבוד היבואן, לא אפרט במה מדובר), אני אומר באופן חד חד ערכי וחד משמעי שהסקייוול היה תיקון אמיתי לטראומה הזו. הרכב הזה בהחלט ייתן לכם שקט נפשי. ו…כן, אפשר לנסוע איתו מת”א לאילת במכה אחת ועוד יישארו לכם כמה עשרות קילומטרים טובים במחסנית.

הנסיעה בסקייוול היא רכה מאד, נעימה מאד ובעיקר בעיקר שקטה מאד. במהירויות ממש ממש גבוהות תשמעו קצת רעשי רוח ממסגרות החלונות או מהמראות, אבל זה לא משהו ששווה להתעכב עליו. הרכב סופג מהמורות ואת הבמפרים בכביש באופן מופתי ולא “מתרסק” לתוכם עם סגירת מהלך המתלה. בשיבושים מהירים וקרובים מידי אחד לשני, המתלה האחורי קצת מתקשה עם המשימה, אבל עדיין, בכללי וב-90% מהמקרים, מדובר בהתנהגות כביש מצויינת ונעימה מאד.

אחיזת הכביש בפניות חדות או ב”טבעות” הירידה או העליה לכבישים מהירים, היא טובה מאד ועם זאת, כאשר אתם בכביש הררי עם עיקולים מפותלים מאד ובעלייה, השילוב של הטיית הרכב, העברת המשקל לצד החיצוני של הפנייה, יחד עם המון כוח שיש להנעה הקדמית, ייגרמו לגלגל הפנימי בפנייה להחליק ולהסתובב במקום. עם הזמן תלמדו לשלוט בזה ולהאיץ לאט יותר בפניה תוך כדי עליה חדה.

אני יכול לומר לכם שהתחושה במהלך כל השבוע עם הסקייוול היתה של הפתעה. הפתעה מאיכות החומרים, הפתעה מאיכות ההרכבה, הפתעה מאיכות הנסיעה והפתעה מנוחות הנסיעה ומעל הכל, שוב ושוב ושוב, הפתעה מטווח הנסיעה שפרק ממני לחלוטין את חרדת הטווח ברכב חשמלי.

בכלל, אני מאמין שתוך שנתיים-שלוש טכנולוגיית הסוללות תהיה כזו שאותו רכב יוכל נסוע גם 700-1000 ק”מ על טעינה אחת. אגב, המרצדס EQS החדשה שהושקה השבוע בישראל מציעה טווח נסיעה אמיתי, בדוק של 700 ק”מ לטעינה אחת. בעתיד המחירים יירדו והטווחים יעלו והטכנולוגיה הזו תגיע לכל רכב חשמלי.

בינתיים, יש לי תלונה אחת קשה לנושא עמדות הטעינה; אני גר ברובע צפון-מזרח בת”א. המקום היחיד בו יש עמדות טעינה לרשות הציבור הן ליד בי”ח אסותא – 4 עמדות ועמדה אחת בתוך חניון. ארבע העמדות באסתותא היו תפוסות כל הסופ”ש והכניסה לחניון מחייבת “עקיצה” של 30 ש”ח בכניסה לחניון. זה לא הגיוני. פשוט לא הגיוני. איפה חברת החשמל? איפה משרד התחבורה? איפה פריסה הגיונית ורחבה של עמדות טעינה לשירות הציבור???

ונקנח במחיר – מחיר הסקייוול ET5 מתחיל ב-175,000 ש”ח. ההבדל מהדגם שנבחן הוא גג הזכוכית הפנורמי העצום והחשמלי. מחיר הדגם שנבחן עומד על 185,000 ש”ח. אם גג זכוכית הוא לא חובה מבחינתכם, תקבלו את כל התכונות המצויינות של הרכב הזה כבר עבור 175,000 ש”ח. אני קובע שמדובר בתמורה טובה מאד למחיר, בהתחשב בגודל הרכב.

אם אתם מחפשים ג’יפון משפחתי מגודל ומרווח מאד, סקייוול יתן לכם תשובה מצויינת.

האחריות על הסוללה היא ל-8 שנים או 150,000 ק”מ, הראשון ביניהם.

תהנו

Skywell ET5 Photo: Tomer Feder
Skywell ET5 Photo: Tomer Feder
2021-11-15T16:15:29+02:00