סקודה קאמיק וכנאפה דה-לוקס

נהג, טעם, התרשם, צילם וכתב – רון אקרמן – Ron Akerman

כן, אני מניח שכותרת הכתבה נשמעת כמו סיפורי אלף לילה ולילה או משפט שנאמר מחציתו בשבדית וחציו בערבית. אבל שווה לכם לקרוא עד הסוף.

לפני שבועיים/שלושה בחנתי את הטי-קרוס, הג'יפון הקטן לבית פולקסווגן. יצא כך שהרכב הבא אחריו, היה אחיו התאום לבית סקודה, הקרוי קאמיק. שניהם מבוססים על פלטפורמת הסופר-מיני של הקבוצה, הפולו/פאביה. אבל שניהם מגיעים עם גישה שונה לחלוטין.

אם הטי-קרוס עסוק בעיקר בלהיות יפה ו…פולקסווגן, הקאמיק מתמקד ב"לתת יותר תמורת פחות". זו הגישה של סקודה מאז ומתמיד. מייד אסביר. ומה הקשר לכנאפה? תצטרכו לקרוא עד הסוף, כי יש כאן המלצה ששווה לכם נסיעה לחיפה.

את הקאמיק קיבלתי בצבע אפור שבקטלוג נקרא "אפור פלדה" ואצלי הוא נקרא "צבע יסוד". כבר נהגתי בדגם האוקטביה RS טורבו שהיתה בצבע כזה. יש מי שיאהב. אני פחות אהבתי.

הדבר הראשון ששמים אליו לב בקאמיק, הוא, שהוא נראה גדול. הרבה יותר גדול מגודלו האמיתי. ובמונחי השוק השיראלי שאוהב הרבה פח תמורת שקל, זה יתרון מצויין. הגעתי איתו למפגש של כ-13 אנשים שמבינים דבר מה ברכב ומכוניות. כאשר החניתי את הקאמיק והתקרבתי לקבוצה, השאלה הראשונה היתה האם מדובר בקודיאק – הכבישטח הגדול של סקודה. כשאמרתי שמדובר בקאמיק, שהוא דווקא הקטן בשלישיית קודיאק-קארוק-קאמיק, כל הגבות הורמו וכמעט כולם ניגשו אל הרכב לראות אותו מקרוב. הקאמיק ארוך מהטי-קרוס ב-14 ס"מ שלמים, רחב ממנו ב-3 ס"מ ובדיוק באותו הגובה. בסיס הגלגלים של הקאמיק עומד על 2,65 מ' שהם 10 ס"מ ארוכים ומשמעותיים מאד לעומת הטי-קרוס. זה כבר בסיס גלגלים של רכב משפחתי. באופן תמוה, דווקא תא המטען של הקאמיק הארוך יותר, קטן יותר מזה של הטי-קרוס. לאלוהים פתרונים.

הקאמיק נראה חסון מאד בחזית. גריל בולט ושחור, פנסי לד לתאורת יום משני צידי הגריל ופנסי דרך מיוחדים ולא גדולים משני צידי הפגוש הקדמי. דווקא מאחור, יש לקאמיק מראה מעודן ו"זורם" יותר לעומת החלק האחורי האגרסיבי של הטי-קרוס. גם לקאמיק חישוקי מגנזיום בקוטר "16 וצמיגים בחתך 60 שעושים עבודה מצויינת בשיכוך מהמורות וקפיצות.

בתוך תא הנוסעים גם חשים מייד בהבדל בין שני האחים התאומים הלא זהים. אם בטי-קרוס מסך המולטימדיה שקוע בתוך לוח השעונים, הרי שבקאמיק מדובר ב"מסך מרחף" המצוי מחוץ ללוח השעונים. בדיוק כמו במרצדס ובדגמים אחרים. לוח השעונים עצמו עשוי שעונים אנלוגיים "רגילים" המראים את מהירות הרכב והסל"ד בעוד שבין שני השעונים מצוי מסך דיגיטלי המקרין את כל נתוני הרכב, המנוע וצריכת הדלק.

המושבים נעימים מאד לישיבה וגם אחרי נסיעה של שעה וחצי שום שריר לא נתפס. תנוחת הישיבה היא גבוהה ושולטת. הדבר הראשון שקפץ לעיניים שלי ושל זוגתי היו ידיות האחיזה מעל כל החלונות (אותן ידיות שלא היו בטי-קרוס וחסרו מאד בפניות מהירות). איזה כייף שיש את הידיות האלה. תוספת חשובה אחרת שרואים ומרגישים מייד בקאמיק, היא המזגן המפוצל עם הפתחים לספסל האחורי, מה שלא היה בטי-קרוס. חשוב מאד ונדרש מאד באקלים הישראלי.

הקאמיק מגיע בשני סוגי מנועים ושתי רמות גימור. אני קיבלתי את גרסת המנוע של 1000 סמ"ק טורבו 115 כ"ס, ברמת גימור אמבישן. ניתן לקבל את הקאמיק גם עם מנוע 1500 סמ"ק טורבו עם 150 כ"ס.

המנוע הקטן עושה עבודה מצויינת. ובשילוב תיבת ההילוכים המצויינת DSG7 הרובוטית כפולת המצמדים, הנסיעה סופר-שקטה וסופר-חסכונית ולמנוע יש דחף שהוא הרבה יותר ממה שצריך בכבישי ישראל הדחוסים והפקוקים.

התנענו את הרכב ויצאנו לסיבוב שכלל נסיעה עירונית ונסיעה בינעירונית. חבר טוב שלי, בלוגר רכב וטיולים בשם ירון הולנדר המליץ לי לבדוק מקום חדש של כנאפה בחיפה, הקרוי "כנאפה דה-לוקס". יצאנו לכיוון חיפה כשאת רוב הדרך עשינו על כביש 2. בכל מהירות, כולל מעט מעל 110 הקמ"ש המותרים, המנוע נשאר שקט מאד ונחוש מאד. מחשב הדרך הראה צריכת דלק של כ-23 ק"מ לליטר. תחשבו על זה – לנסוע מת"א לחיפה בפחות מ-5 ליטר דלק. פשוט נפלא.

סקונאפה – הרכב סקודה, הכנאפה ערבית

שד' העצמאות בחיפה הן אחד הרחובות הכי מוכרים וידועים לנהגי ישראל. זה הכביש שהכי קרוב לנמל חיפה ועד שנפתח כביש 6 ומנהרות הכרמל, זו היתה הדרך היחידה לנסיעה מכביש החוף צפונה לחיפה. הרחוב הזה היה מלא בעבר בחנויות "ימאים", טקסטיל בזיל הזול, מוצרי סידקית ועוד "מציאות" כאלה ואחרות. היום הרחוב הזה עומד בעליבותו, החנויות סגורות ופה ושם יש איזו פיצוציה. אבל יהלומים, כידוע, נמצאים במקומות הכי נידחים ובלתי צפויים. וכך בשד' העצמאות 33, פתח בינואר 2020, השף עלא מוסא (בעל מסעדת לוקס הנמצאת לא רחוק) את "כנאפה דה-לוקס". ירון ואני מקיימים תחרות מתמדת באכילת כנאפות ואם ירון ממליץ על מקום, אני נוסע. בכל מקרה חשבתי לבקר בעוספיא אצל "כנאפה ובאס" המצויין. אם כבר, אז כבר ננסה משהו חדש. את הקאמיק החניתי בחניון מוסדר לא רחוק וצעדנו מעדנות ברגל. כבר מבחוץ אפשר לזהות את ההשקעה באסתטיקה של המקום.

יוליה ואני נכנסנו פנימה ואת פנינו קיבל ענאן החביב. סיפרתי לו שהגעתי בהמלצת חבר במיוחד מת"א והזמנתי 2 מנות כנאפה עם גלידה, קפה ערבי טוב ופחית קולה זירו. ענאן שהתרגש מהמחווה שהגענו מת"א הוסיף מייד "ובגלל שבאתם במיוחד, תקבל גם מלאבי על-חשבון הבית". אין לכם מושג איזו מתנה זו היתה. אמרתי לענאן שהגעתי בעקבות המלצת חבר. כשהוא שאל מי החבר, אמרתי "בחור קירח עם משקפיים". ענאן העלה חיוך ענק ואמר מייד "ירון?" כשהשבתי בחיוב, הוא אמר שירון היה ממש כרגע פעם שניה במקום ועזב 3 דקות לפני שהגעתי. חשבתי לעצמי שאם ירון הגיע לאותו מקום פעמיים בתוך 24 שעות (והוא בכלל גר בגבעתיים) יש משהו בהמלצתו. כדאי לכם גם לבקר בבלוג של ירון אז ככה, הכנאפה פשוט מצויינת. אני מכריז שזו אחת משלוש הכנאפות הכי טובות שאכלתי. הראשונה היא "כנאפה ובאס" בעוספיא, השניה היא "כנאפה דה-לוקס" והשלישית היא כנאפה ברמלה שאינני זוכר את שם המקום.

השילוב המוחץ של מנה אישית המוכנה בעבודת יד מול עיני הלקוחות, הגבינה המצויינת, שערות הכנאפה והסמנה – חמאה ערבית ייחודית מהווים שילוב מוחץ שאחרי החימום על האש, נותנים מרקם וצבע מדהימים. לזה מוסיפים את מי הרוטב המתוק ומפזרים גרגרי פיסטוק והא לכם מנה מושלמת. המלאבי של דה-לוקס, דווקא המלאבי הזה, הוא ההפתעה האדירה של המקום. מלאבי ייחודי שמכינים אותו כאן ומוסיפים לו שערות חלבה, צימוקים ורוטב סילאן. טעם אלוהי לעילא ולעילא. ולסיום ממש מומלץ לקחת קפה ערבי אסלי שמוגש בפינג'אן מסורתי. פשוט תענוג. המחירים פשוט מצחיקים והשירות?? מבטיח לכם שלא קיבלתם כזה שירות בשום מקום, אף פעם. וכשתגיעו למקום, תגידו לענאן או עלא, שרון אקרמן שלח אתכם.

לא יכולנו לעזוב את המקום מבלי לקחת הביתה כמה מנות אישיות. בכל זאת, רצינו שהטעם של דה-לוקס ישאר איתנו גם בתל אביב.

נכנסנו לקאמיק והפלגנו מפאתי נמל חיפה עד לת"א בנסיעה רצופה, שקטה מאד ורכה מאד.

בקאמיק תמצאו את כל עזרי הבטיחות האקטיבית, הפאסיבית והאוטונומית שרק תחלמו. וזה מגיע גם בגרסת הבסיס עם מנוע 1.0 ליטר וגם בגרסה היקרה יותר עם מנוע ה-1.5 ליטר. מה יש שם? הכל! בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית למניעת תאונה חזיתית, בלימה אוטונומית במקרה של מכשול מאחור, התראת רכב בשטח מת במראות, התראת סטייה מנתיב ותיקון סטייה מנתיב. הכל מהכל, כלול במחיר.

הקאמיק מתחיל ממחיר של 126,800 ש"ח שהוא מחיר נמוך בכ 4000-5000 ש"ח ממחיר הטי-קרוס. אבל הקאמיק נותן יותר גם באיבזור (ידיות אחיזה ומזגן מפוצל) וגם בחבילת הבטיחות האקטיבית/אוטונומית.

לסיכום, מי שחשוב לא היופי והסטטוס, יקנה את הטי-קרוס. מי שחשובה לו הפרקטיות והתמורה לכסף, בוודאי יזמין את הקאמיק.