נהג וכתב: רון אקרמן – Ron Akerman
צילומים: פז בר – Paz Bar
הסופרב של סקודה, היא מכונית ישנה. ישנה מאד. היא כל-כך ישנה שחלק מהסבים והסבתות שלכם לא נולדו כשהיא כבר נסעה על הכבישים.
כמובן שאני מדבר על הסקודה סופרב משנות ה-30' של המאה הקודמת. מדובר היה במכונית פאר/יוקרה של היצרן הצ'כי המפואר שהחל את דרכו עוד בשנת 1895 כחברת "לורן וקלמנט" לייצור אופניים ובשנת 1905 ייצר את ה"מכונית" הראשונה שלו. בשנת 1925 נרכשה חברת לוריין וקלמנט ממייסדיה, ע"י איש העסקים הצ'כי אמיל סקודה שהיה איל פלדה, יצרן של קטרים ורכבות ובעל זיכיון למותג הרכב "היספנו סויסה" שהיה מותג פופולארי מאד באותן שנים ולא קיים עוד. אמיל שקודה (ככה קוראים לחברה באמת. ש-קודה) ביטל את שם החברה "לוריין וקלמנט" והוא זה שגם נתן לחברה את לוגו הנוצות והחץ האינדיאניים, הלוגו של החברה מאז שנות ה-30' של המאה הקודמת ועד היום.
באמצע שנות ה-2000, החליטה סקודה להחיות את מכונית הפאר המיתולוגית שלה וכצעד ראשון וחסכוני ולפני שפיתחה מכונית סלון גדולה משל עצמה, פנתה למחסן החלפים של חברת האם פולקסווגן ולמפעלי הייצור שלה בסין ו"שלפה" משם את הפאסאט ה"סינית" שהיתה בדיוק אותה פאסאט ששווקה בישראל ובגרמניה ואירופה באותן שנים, רק ארוכה יותר בכמה סנטימטרים חשובים מאד. מין סוג של פאסאט שכאילו חתכו אותה באמצע והאריכו באי-אילו סנטימטרים. למה? כי השוק הסיני אהב מאד מכוניות יוקרה גדולות וארוכות שמיועדות להסיע מאחור פיגורות חשובות. משלדת הפאסאט ההיא הורדו כל סממני פולקסווגן, הגריל הקדמי שונה מעט לטובת העיצוב של סקודה דאז, הפנסים האחוריים של הפאסאט הוחלפו באלה של סקודה, הלוגו על מכסה המנוע, הבאגאז' וההגה הוחלף ללוגו של סקודה והנה לכם הסופרב החדשה של שנות ה-2000. אחד הגימיקים של אותה סופרב, היו המטריות שהיו חבויות בתוך הדלתות האחוריות, כך שהנוסע המכובד מאחור לא יצטרך לצאת חלילה מהרכב ולהירטב מכמה טיפות גשם. לא חלפו להן יותר משנתיים-שלוש וסקודה הציגה את הדור הבא של הסופרב שהיתה למעשה, הדור הראשון האמיתי של סופרב עצמאית שלא נשענה על מרכב קיים של פולקסווגן. היתה זו מכונית גדולה מאד, בעלת מרווח מושבים אחורי עצום והזוי ודלת אחורית ענקית (כמו באוקטביה), אבל אשר נפתחת בשני שלבים; אפשר היה לפתוח אותה כמו תא מטען רגיל של מכונית או את כל הדלת האחורית, כמו באוקטביה. הסופרב המשיכה להראות חידושים וגימיקים חכמים, כשהיא נאמנה לחזון של סוקדה – Simply Clever" – פשוט חכמה
סקודה סופרב 1938
סקודה סופרב דור 1 – אמצע שנות ה-2000
סקודה סופרב דור 2 – המחצית השניה של שנות ה-2000
נהגתי כבר בסופרב לפני כ-3-4 שנים. התאהבתי בה כבר אז. הגודל, המרווח הפנימי, הנסיעה החלקה והשקטה ובעיקר, הידיעה שאני נוהג במכונית מפוארת במידה, גדולה מאד, מפנקת מאד ועולה הרבה פחות ממתחרותיה לקטגוריה.
הפעם בהמשך למגמת החיסכון בדלק, עליו אני שם דגש לאחרונה, ביקשתי לבחון את הסופרב הזולה ביותר בשוק. זו שכמעט לא מאובזרת באביזרי פינוק, שמצויידת במנוע קטן ויעיל ועולה רק 167,000 ש"ח.
אני מדבר על סופרב 2017 עם מנוע 1.4 ליטר טורבו ברמת הגימור "אמבישן".
מבחוץ היא נראית כמו כל אחיותיה הסופרביות. בזה יתרונה העצום. סופרב, היא סופרב, היא סופרב. גדולה, ארוכה, מרווחת. בין אם היא עולה 167,000 ש"ח ובין אם היא עולה 250,000 ש"ח או מעט יותר. כשמסתכלים עליה מבחוץ ומלפנים, ניתן לעיתים לטעות ולחשוב שמדובר באוקטביה גדולה או אוקטביה מדגם חדש. וכאן גם החיסרון הגדול והיחיד שלה. הסופרב היא "רכב מנהלים". יותר מכך היא "רכב שרים" של שרי מדינת ישראל. הדימיון העיצובי הקרוב מידי לאוקטביה עושה לה עוול ומשנמך מעט את תדמיתה. בכל זאת, מי שקונה סופרב, רוצה שידעו שזו סופרב ולא מכונית הליסינג של השכן. אגב, מי שייקח את הדגמים ברמת גימור "ספורט" עם גג זכוכית עצום או את גרסת ה"לוריין וקלמנט" המפוארת, בהחלט יזכה גם לשידרוג מפואר במראה החיצוני שלה
הסופרב היא מכונית גדולה מאד ומרשימה מאד.
מבפנים, וברמת הגימור "אמבישן" אין יותר מידי מה לכתוב לחבר'ה. איכות הגימור וההרכבה של סקודה הם תמיד מעולים. הכל מחובר היטב למקומו ושום צליל של קירקוש נשמע ברכב, בשום תוואי של כביש. פשוט תענוג. מושב הנהג יכול להיות מוסט לאחור לאורך מהלך דמיוני שגרם לרגליים שלי לא להגיע אפילו לדוושות ועם זאת, נשאר המון המון מקום ליושבים מאחור למתוח את רגילהם. על הפלא ההנדסי הזה של מהנדסי סקודה שיצרו מאחור מרווח ישיבה כמו בלימוזינה, עוד ילמדו בבתי ספר לעיצוב רכב. כיסא הנהג ניתן גם לכיוונון ידני לגובה להשגת תנוחת ישיבה אופטימלית. התמיכה של מושב הנהג בתחתית ירך הרגל היא מינימלית ולא היתה מזיקה כאן כרית הניתנת להזזה מעט קדימה, לפי הצורך.
אין כאן יותר מידי תוספות לדבר עליהן, אבל כן אציין שוב את אפשרות המזגן לקרר את תא הכפפות ואת התא שבין המושבים הקדמיים. אתם פשוט יכולים לשים שם פחית שתיה קרה שקניתם קרה זה עתה, וכשתרצו לשתות אותה לאחר שעה של נהיגה, תוכלו להוציאה מהתאים האלה, קרה כפי שהכנסתם אותה. אציין גם את העובדה הלא ברורה מאליה שבתא המטען תוכלו למצוא שקע מצית שאליו תוכלו לחבר מטען חשמלי, צידנית/מקרר או כל אביזר חשמלי הדורש טעינה או מתח חשמלי קבוע. שקע המצית בתא המטען מגיע בנוסף לשקע בקונסולה המרכזית עבור הנוסעים מאחור ושקע מצית לנהג והנוסע שלידו. ממש תחנת חשמל קטנה הסופרב הזו
עוד הוכחה לפתרונות החכמים הקטנים שמציעה סקודה, נמצאת במתקן החזקת כוס/בקבוק השתיה. תחשבו על זה; עצרתם בתחנת תידלוק ורכשתם בקבוק משקה קר הסגור בפקק. הנחתם אותו במתקן הייעודי והתחלתם בנסיעה. שכחתם לפתוח את הפקק. לאחר כמה דקות נסיעה בא לכם לשתות. מה תעשו??? בנוהל הרגיל, תעזבו את ההגה לרגע, תתפסו את הבקבוק בשתי ידיים ותפתחו את הפקק. נכון??? אז זהו, שלא!!!! גם עברתם עבירת תנועה בכך שהורדתם ידיים מההגה, גם נחשפתם לסכנה גדולה של סטיית הרכב מהנתיב וגם הקדשתם תשומת לב לפתיחת הבקבוק מבלי שיישפך עליכם המשקה ובזמן הזה העירונות שלכם על הכביש ירדה ב-80%. בסקודה פתרו את זה יפה מאד. בתחתית מתקן הכוסות/בקבוקים, יש כריות סיליקון בעלות אחיזה ורמת חיכוך גבוהה מאד. כל שצריך לעשות הוא לתפוס את פקק הבקבוק, להצמיד את הבקבוק בלחיצה לכריות הסליליקון ולסובב ביד אחת את הפקק. הבקבוק יישאר במקומו, הפקק יסתובב וייפתח והנהג נשאר עם יד אחת על ההגה. כמה פשוט, ככה חכם ובטוח
הסיפור של הסופרב הזו הוא המנוע.
הסופרב הזו מצויידת במנוע 1.4 ליטר טורבו-בנזין בהספק הזוי של 150 כ"ס ומומנט דימיוני של 25.5 קג"מ. בקיצור, מנוע קטן שיודע להזיז את הסופרב הגדולה הזו ללא שום בעיה. הסוד הוא, בין השאר במשקל הרכב. הסופרב הזו, על כל גודלה ובזכות הטכנולוגיה של שימוש בחומרים קלים אך חזקים, שוקל רק 1,418 ק"ג בלבד. עד לפני שנים לא רבות, מכוניות בסדר גודל הזה היו שוקלות מעל 1,600 ק"ג. ולעיתים הרבה יותר מכך.
היתרון במנוע קטן אך חזק, הוא, שבעת הצורך, המנוע חזק דיו להזניק את המכונית ממקומה, או בתאוצות ביניים נחושות מאד וחזקות מאד, אך בה בעת, להציג צריכת דלק של מנוע קטן וחסכוני. ועכשיו לגימיק הגדול ביותר בתחום ההנעה והחיסכון של הסופרב. הסופרב מצויידת במערכת סופר-מתוחכמת אשר מזהה שהרכב נמצא בנסיעת שיוט, במהירות קבועה, על כביש מהיר ובאותו הרגע מנוע ה-ארבעה צילינדרים הקטן והחסכוני ממילא, עובד לעבוד רק על 2 צילינדרים בנפח כולל של 700 סמ"ק. על מחשב הרכב, באופציית צריכת הדלק, רואים זינוק מיידי מצריכת דלק של כ-17-18 ק"מ לליטר מצויינים, ל-30-35 ק"מ לליטר מדומיינים והזויים לחלוטין. אציין מייד, האופציה הזו פעילה אך ורק כאשר הרכב נמצא במישור אופקי ישר, בנסיעה שיוט רגוע ואינו צריך לנסוע בכל סוג של מעלה ולו הקטן ביותר. ברגע שמחשב הרכב מזהה צורך במאמץ ולו הקטן ביותר של המנוע, מייד נכנסים לפעולה שני הצילינדרים הנוספים וצריכת הדלק "נוחתת" חזרה לאיזור ה-17-18 ק"מ/ליטר.
נכון, בתיאוריה זה כאילו הסופרב תצרוך כ-3 ליטרים בלבד בנסיעה מת"א לחיפה. בפועל זה לא כך, אבל אם ניקח בחשבון את החיסכון הגדול שכן מתקיים, כאשר המערכת פועלת ונוסיף לכך את מערכת ה"סטופ אנד סטארט" שמכבה את המנוע ברמזורים או בפקקים, ניתן בהחלט להגיע לצריכת דלק ממוצעת, הכוללת נסיעה עירונית פקוקה ונסיעה בינעירונית זורמת, של כ- 15 ק"מ לליטר, שזה יותר ממצויין לרכב בסדר גודל כזה.
כעת, לכל חובבי ה"ביצועים" שבינכם. כן, המנוע הזה מספיק חזק. הוא לא "מספיק" חזק, הוא חזק. הוא יוציא אתכם בין הראשונים בזינוק ברמזור והוא נחוש מאד בתאוצת ביניים לעקיפה מהירה. פלא המנוע הקטן מתוגבר הטורבו, בשילוב תיבת ההילוכים הרובוטית המופתית DSG7 של פולקסווגן, שוב עושה כאן את קסמיו המוטוריים ומעניק לנהג תחושה שבחרטום הרכב נמצא מנוע גדול וחזק בהרבה מזהשבפועל נמצא שם. כל הכבוד.
בשלב הזה של חיי, אני נמצא במקום שבו אני מחפש לי רכב עירוני לא גדול, חסכוני ונוח. הסופרב הזו גרמה לי להירהורי חרטה. אז נכון שאני לא ממש צריך מאחורי עוד 3.5 מטרים של מכונית, כאשר רוב הזמן אני נוהג ברכב לבד או עם בת הזוג שלי, אבל הנוחות, הגודל והחיסכון הנאה בתצרוכת הדלק, של הסופרב הזו, גרמו לי להתחיל לחשוב, אולי בכל זאת לדחות את תכניות המכונית העירונית בעוד אי-אילו שנים.
הסופרב בגרסת 1.4 ליטר טורבו וברמת גימור בסיסית "אמבישן" עולה 167,000 ש"ח ובכך מציגה תחרות אמיתית למשפחתיות הגדולות שבישראלי קוראים להן "מכונית מנהלים". רבים מאד שרכשו אותה אומרים שהיא נותנת תחרות חזקה מאד לאודי A6. אז נכון שהן לא באמת באותה קטגוריית יוקרה ופאר, אבל הן בהחלט באותה קטגוריית גודל ומרווח פנימי ומאחר והן באות מאותה משפחה, השיקול לא לגמרי לא נכון.
אולי הסיכום הכי נכון לסופרב הזו טמון בצילום ש"תפס" אותי פז הצלם. "אוטו? דיל!" תהנו.
הצטרפו למדיות החברתיות :