סיאט איביזה 1.0 טורבו FR החדשה

Home/אספנות, סופר-מיני, עמוד הבית, רכב/סיאט איביזה 1.0 טורבו FR החדשה

נהג, צילם וכתב – רון אקרמן – Ron Akerman

לא רבות הן המכוניות שהפכו למותג בפני עצמן, גם אם היצרנית שלהן לא ממש נתפסה כמותג חזק ונחשק. האיביזה היא אות ומופת מיתוגי יוצא דופן בתחום הרכב.  האיביזה הפכה למותג הרבה לפני שחברת "סיאט" היתה למותג מוכר, אמין ומבוקש. אני לא אכנס לניתוח מעמיק של הסיבות לכך, אבל כן אגע רגע בהיסטוריה המטורפת של המותג "סיאט" כולו.

בשנות ה-70' הגיעו לישראל הרבה מכוניות "סיאט" ע"י היבואן של…פיאט. למה? כי סיאט הספרדית ייצרה מכוניות של פיאט תחת הרישיון של פיאט, אבל עם המיתוג של סיאט. מסובך, נכון???  אז הנה הסבר;

לאחר מלחמת העולם השניה, נשלטה ספרד ע"י הדיקטטור הגנרליסימו פרנקו, שבשנות ה-50' החליט שספרד זקוקה לתעשיית רכב משל עצמה. למה? ככה!  דיקטטורים רוצים דברים מבלי לתת הסבר.  אז הוקמה חברת מכוניות ספרדית שנקראה, בספרדית: "החברה הספרדית לייצור מכוניות נוסעים".  שם מלא השראה, נכון? אבל, אם תקחו את האות הראשונה של המילה "חברה" – סוסיאדד – S ואת האות הראשונה של הספרדית" – אספניול – E והאות הראשונה של המילה "מכוניות" – אאוטומובילה – A והאות הראשונה של "נוסעים" – טוריסמו – T, מה קיבלתם? נכון, ילדים, – SEAT

אני משוכנע שרבים מאד מעובדי סיאט בישראל וסביב העולם לא ממש מכירים את ההסבר הזה, אבל אתם, קוראיי הנאמנים, יודעים כעת יותר ממה שיודע איש המכירות הממצוע של סיאט בכל מקום בעולם.

אבל, תראו איזה קטע, לספרדים היתה כעת חברת מכוניות, אבל לא היו לה ממש מכוניות לייצר. כי פיתוח של מכונית דורש המון המון המון כסף והמון המון המון ידע. שני דברים שלא ממש היו לספרדים באותה העת. מה כן היה לספרדים?  כוח אדם זול מאד שיצא לסייסטה – הפסקת צהריים – ארוכה מאד בכל יום.  בצר לו, פנה הגנרליסימו פרנקו לחברת פיאט האיטלקית וקיבל מהם רישיון לייצר מכוניות של פיאט, תחת הלוגו של סיאט. וכך זכתה אירופה לראות "סיאט 500", "סיאט 600" ובהמשך גם "סיאט 124" ועוד דגמים של פיאט שחלקם הגיעו לישראל תחת היבוא של פיאט (כמו ה"סיאט 124" ואפילו ה"סיאט 600").

בסוף שנות ה-70, חל קרע בין חברת פיאט לחברת סיאט ופיאט, בהחלטה מהירה ודרמטית סיימה את היחסים עם סיאט ואסרה עליה להמשיך ולייצר את המכוניות שלה. סיאט ייצרה באותו הזמן את "סיאט ריצמו", המקבילה לפיאט ריתמו, ומכוניות נוספות שפותחו ועוצבו ע"י פיאט והכילו מנועים של פיאט. כל זה הסתיים באיבחת חרב וסיאט ניצבה בפני שוקת שבורה. בצר לה פנתה מועצת החכמים של סיאט לחברת "פורשה" הידועה במכוניות הספורט שלה וביקשה ממנה לפתח לה במהירות ובזול מנוע קטן של 4 צילינדרים. במקביל ניגשה סיאט לבצע כמה שינויי עיצוב קלים בקו ייצור מכוניות פיאט שהיה ברשותה ובתוך תקופה קצרה מאד יצאו לשוק מכוניות סיאט, עם שמות דגם ספרדיים, מנוע "פורשה" סביר ומטה ומחיר מאד מאד אטרקטיבי. המכוניות האלה נודעו בשני פסים שחורים שנמתחו לצידי הרכב והסתיימו בכנף האחורית של המכונית עם האות האנגלית P שנועדה לאותת כי במכונית הזו שוכן מנוע "פורשה". על בלוק המנוע נרשם בגדול כי המנוע הוא "מערכת פורשה". אפשר להירגע. לא היה שום קשר, גם לא דמיוני, בין הפורשה 911 לבין המכונית של סיאט.  אבל זה התחיל לעשות את העבודה. ואז ניגשו מנהלי סיאט לבית העיצוב האיטלקי של ג'וג'יארו וביקשו ממנו לעצב עבורם מכונית שתחליף את הסיאט רונדה, שהיתה למעשה פיאט ריתמו, שהיתה מכונית שהיום קוראים לה סופר-מיני, שתהיה כל כולה על טהרת הפיתוח והייצור של סיאט. וכך זכינו לראות את הדור הראשון של האיביזה. האיביזה הראשונה הפכה כמעט מיידית ללהיט מכירות. היא היתה יפה, היא התהדרה ב"מערכת מנוע פורשה", היא היתה במחיר אטרקטיבי והיא היתה באיכות ייצור נוראית.  אבל זו היתה התחלה והתחלה טובה.  בשנות ה-90' רכשה קבוצת פולקסווגן את המפעל הספרדי שישב באיזור הנמל של ברצלונה באיזור הקרוי "זונה פרנקה" וחברת סיאט החלה לעבוד על מכוניות ורכיבים של פולקסווגן. ושוב, האיביזה דור 2 (שלמעשה היה הדור הראשון תחת פולקסווגן), זכתה להצלחה אדירה ובמיוחד זכורה לטוב האיביזה GTI שהחזירה לחיים את שלושת האותיות המיתולוגיות שהחווירו באותה העת תחת הגולף של פולקסווגן. האיביזה ואחותה התאומה עם תא המטען, שנקראה קורדובה, זכו להצלחה מרשימה.

 

האיביזה של ג'וגיארו

מערכת מנוע פורשה

איביזה דור 2 – עידן פולקסווגן

איביזה ג'י.טי.איי

 

פולקסווגן השקיעה כספים עצומים בבניית מפעל מודרני ומתקדם במרטורל, כ-25 ק"מ מברצלונה והמותג סיאט המשיך במסורת קריאת כל הדגמים שלו על שם ערים ומקומות ברחבי ספרד (איביזה, קורדובה, טולדו, ארוסה, ליאון, אלהמברה ועוד).

האיביזה החדשה – 2017

זהו הדור החמישי של האיביזה המצליחה ואני יכול לקבוע בפא מלא ובלב שלם שהאיביזה התבגרה. מאד התבגרה. ואני אומר זאת לטובה. בכלל, משהו טוב מאד עובר על סיאט שקצת איבדה את הכיוון והדרך בשנים 2007 עד 2012, אבל בשנים האחרונות נראה שסיאט מתגבשת, משתפרת ומתעצמת.   האיביזה עדיין "סובלת" מתדמית של מכונית לצעירים חסרי מנוח, אבל

העיצוב החיצוני של האיביזה החדשה לא השתנה מהותית וממבט ראשון, לעיין בלתי מאומנת, היא נראית בדיוק כמו האיביזה הקודמת. אבל כאן טמון הקסם. כי בעיקרון, האיביזה נהנית מזה שנים מיתרון עיצובי מובחן וממראה מצודד ולא רע בכלל. עכשיו, קחו משהו טוב ותהפכו אותו למצויין. איך? בזה שתתנו נגיעות קטנות של עיצוב שיוכיחו שהאיביזה נהנית מאותו די.אנ.איי. של רכב מוצלח לא פחות – הליאון. והרי לכם נוסחה עיצובית מנצחת. האיביזה החדשה נושאת קווי דימיון רבים מאד לליאון הגדולה ממנה, עד שלצופים לא מיומנים, יהיה קשה מאד להחליט מהחזית, האם מדובר בליאון או באיביזה. וזה מצויין.  גם מהצד ניתן לראות דימיון רב לאחות הגדולה. אהבתי. מאד אהבתי. האיביזה שקיבלתי למבחן היתה מדגם FR.  מי שעוקב באדיקות אחרי ההיסטוריה של האיביזה, יזכור כי כאשר הופיע צמד האותיות FR בדגמי האיביזה, הוא סימל את רמת הספורטיביות של הדגם, דהיינו, מנוע חזק יותר, מתלים קשיחים יותר ומראה קרבי-ספורטיבי.  כעת מסמל צמד האותיות הזה רמת גימור בלבד. רוצים איביזה שתיתן בראש??? לכו על דגם ה"קופרה" ובאנגלית "CUPRA" שזה קיצור של "קאפ-רייסינג" CUP – RACING.  והנה אתם למדתם עוד פרט טריוויה שרבים לא ממש יודעים.

 

דגם ה-FR כולל תוספות מפנקות פרקטיות רבות כגון: אפשרות לבחירת פרופיל הנהיגה – נורמל, ספורט, אקו (חסכוני) או אינדיבידואל – הרכבה עצמית של פרופיל הנהיגה.  יפה. כמו כן תמצאו בדגם הזה חישוקי "17, גג זכוכית פנורמי שמוסיף המון למראה הרכב, פגוש אחורי בעיצוב ספורטיבי, עם שני פתחי יציאות מפלט, תאורת אוירה בדלתות הקדמיות, בקרת אויר מפוצלת, מושבים בגימור מיוחד וספורטיבי ועוד.

אני חייב לציין לטובה מאד, בפסקה נפרדת את עיצוב מראות הצד של האיביזה. לא ידוע למה, אבל מאד מאד אהבתי את העיצוב המיוחד, הזוויתי ויוצא הדופן של המראות. גם שטח הראיה שלהן הוא מצויין ומקטין משמעותית שטחים מתים. אה, כן, והן גם מתקפלות חשמלית בלחיצה ארוכה על שלט הרכב. מצויין למקומות חניה צפופים או שיש בהן סכנת "אוטו זבל" ברחובות צרים , בהן יכול רכב גדול מידי להותיר אותך שבור לב ושבור מראה.

איכות החומרים בתוך תא הנוסעים היא לא פחות ממצויינת. איכות ההרכבה טובה אף יותר. פולקסווגן בשיא תפארתה. האיביזה, כידוע, יושבת על הפלטפורמה שמשמשת גם את הפולקסווגן פולו ואת הסקודה פאביה. אך היא נראית ומשדרת המון ספורטיביות וצעירות בגיל וברוח. וזו המהות האמיתית של המותג סיאט. לוח השעונים מיכל שני שעונים אנלוגיים למהירות וסיבובי מנוע ושני מדים דיגיטליים לכמות הדלק וחום המנוע. אהבתי מאד את המראה הקלאסי של לוח השעונים, ללא התחכמויות עיצוביות ודיגיטליות מיותרות. במרז הדש בורד מצוי מסך מולטימדיה גדול בשטח של "8 וממנו ניתן לשלוט בכל תפקודי הרכב השונים. מה שאין כאן זו מערכת ניווט ולא אפשרות לגלישה סלולרית באינטרנט. חסרה כאן גם האפשרות לקשר את המסך הגדול הזה לטלפון הנייד באמצעות מערכת "אנדרואיד אוטו" או "אפל קאר פליי".  חבל. כשיונדאי וחברות אחרות מציעות קישוריות מלאה וכששברולט מציעה את אנדרואיד אוטו ואפל קאר פליי, קצת תמוה בעיני שדווקא צ'מפיון מוטורס לא מציעה שום דבר כזה במכונית שעולה יותר מ-100 אלף ש"ח.

בסיס הגלגלים של האיביזה החדשה עומד על 2.56 מ', מה שמאפשר ישיבה סבירה לשני מבוגרים מאחור. סבירה. לא יותר מזה. מרווח הישיבה לנהג והנוסע שלצידו, הוא מצויין. לא פחות. כנהג בגובה 1.86 מ', ישבתי באיביזה בתנוחת נהיגה מושלמת ונוחה מאד.

 נסיעה, בטיחות ומנוע

האיביזה החדשה מגיעה עם כמה מערכות בטיחות אקטיביות; בלימה אוטונומית במקרה חירום ובקרת שיוט אדפטיבית. באופן תמוה מאד אין כאן מערכת שמירת סטייה מנתיב ובוודאי שלא תיקון עצמי של סטייה מנתיב. חבל. כן יש כאן מערכת שאמורה להזהיר את הנהג מעייפות יתר. לשמחתי, בזמן שבחנתי את האיביזה, המערכת הזו לא הופעלה ולא יכולתי לבדוק את יעילותה. מערכת בלימת החירום הופעלה פעם אחת, כשממש עשיתי לה פרובוקציה מכוונת ומערכת בקרת השיוט האדפטיבית פועלת מצויין.  הדבר היחיד שציינתי כבר בעבר במערכות האלה ואציין כאן שוב, הוא, שהמערכת אינה יודעת "לעקוף מימין" וכך כשכל הישראלים נוהגים בנתיב השמאלי, אם האיביזה מתקרבת לרכב כזה כשהיא נוסעת בנתיב הימני הפנוי, המערכת תזהה שיש מכונית איטית יותר משמאל ול-א תיתן לרכב לעקוף מימין. מצויין לאירופה. גרוע לישראל. הפיתרון פשוט; תנו טיפה גז עם הרגל ולאחר מעבר הנהג הסורר שתקוע בנתיב השמאלי, תנו למערכת להמשיך ולעשות את העבודה המצויינת.

האיביזה שנבחנה מצויידת במנוע 1000 סמ"ק, עם 3 צילינדרים ומתוגבר בטורבו. ההספק הכולל עומד על 115 כ"ס ומומנט אדיר של מעל 20 קג"מ.  היה משעשע לראות את התגובות של המומחים מטעם עצמם שחושבים שהם מבינים במכוניות, כאשר ראו את הפוסט שהעליתי לפייסבוק, שאני בוחן את האיביזה הזו. לא אלאה אתכם בשלל השטויות והדעות הקדומות שהועלו בדבר "מנוע קטן מידי על מכונית גדולה מידי" ועוד הגיגים כאלה ואחרים. אני אתן לכם את פסק הדין החד משמעי שלי; צדובר בשילוב מוחץ של מנוע מצויין, עם תיבת הילוכים רובוטית דו-מצמדית, מעולה, בעלת 7 מהירויות שמעניקים לאיביזה זינוק נחוש ומהיר מהמקום, נסיעה שקטה להדהים בכל שלב וחיסכון עוצר נשימה בדלק.

אני נשבע לכם, שאם יושיבו אתכם באיביזה הזו, מבלי שתדעו איזה מנוע יש בה, לעולם לא תנחשו שמדובר במנוע תלת-צילינדרי בנפח 1000 סמ"ק בלבד.  למנועי 3 צילינדרים יש צליל מובחן מאד. מהנדסי סיאט הצליחו להערים על האוזן שלנו באמצעות מערכות בידוד וטכנולוגיה ובשום שלב לא ניתן לשמוע את הגרגור האופייני למנוע תלת-בוכני. מדהים.

במיוחד עבור כל ה"מומחים" שטענו בפייסבוק שאין סיכוי שמנוע קטן כל-כך יצליח להסיע מכונית כזו, עשיתי כמה וכמה פעמים ניסוי זינוק מעמידה. תקשיבו, משהו פלאי קורה כאן, למרות שמדובר במנוע טורבו שאמור להיכנס לפעולה מיטבית רק מסביבות 2500 סל"ד, הרי שכבר ב-1000 סל"ד, האיביזה הזו מזנקת בעליצות יתירה ועושה שימוש מרהיב במומנט האדיר של מעל 20 קג"מ, שהוא זה שאחראי על הזינוק מאפס ועל תאוצות הביניים. סתם שתדעו שגם מנוע עם 400 כ"ס אבל עם מומנט נמוך במיוחד, יזנק מהמקום כמו זקנה בת 90 שיוצאת למרתון. מה שמזניק את המכונית מהמקום זה המומנט ולא ההספק. הנה לכם עוד שיעור קצר במוטוריקה.

הנסיעה באיביזה בתוך העיר נעימה ולא מאד קופצנית כמו שניתן היה לצפות ממכונית סופר-מיני ספורטיבית. בנסיעה בכבישים בינעירוניים, האיביזה רכה ונעימה מאד ובהחלט ניתן לסיים עימה נסיעה ארוכה בנוחות וללא כאבי גב או רגליים. האיביזה התבגרה. כבר אמרתי?

ונסיים בתצרוכת הדלק והמחיר.

בקטלוג של סיאט נכתב שצריכת הדלק המשולבת שלה עומדת על יותר מ-21 ק"מ לליטר. טוב, נו,, לנתון הזה לא הגעתי אפילו בנסיעה בינעירונית רגועה בכביש מהיר. אבל אני יכול לומר בלב שקט כי האיביזה הזו תדע לצרוך 19 ק"מ לליטר בנסיעה בכביש מהיר וכ-15 ק"מ לליטר בנסיעה עירונית בתנאים אופטימליים ולא בפקקים או עמידה של שעות בצמתים למיניהם.  באופן כללי, תוכלו להיות בטוחים בצריכה ממוצעת של כ-15-16 ק"מ לליטר.

טוב, ועכשיו למחיר.  האיביזה שנבחנה עולה לציבור 106,500 ש"ח.

לעניות דעתי ובהתאם לתמורה שמקבלים, המחיר הוא סביר. אבל מחיר של 99,900 ש"ח היה יכול להיות "נכון" יותר ואטרקטיבי יותר לדגם הספציפי הזה. היו שאמרו שהמחיר מוגזם. אני, אישית, לא חשבתי שהוא "מוגזם" אבל הוא גבוה מעט ממה שחשבתי שראוי. אבל, שוב, זה עניין של טעם. למי שמחפש סופר-מיני מרווחת ואיכותית, עם מראה ותחושה ספורטיביים, יש כאן חבילה נאה וראויה, במחיר סביר. זהו.

2017-11-30T14:58:04+02:00