נהג, צילם וכתב – רון אקרמן Ron Akerman
את מותג הרכב סובארו, אנחנו מכירים בישראל כבר משנות ה-70' של המאה הקודמת. זה נשמע נורא מזמן, אבל אנחנו מדברים על 40 פלוס שנים. סובארו, יצרנית רכב קטנה ששייכת לקונצרן הענק "תעשיות פוג'י" ביפן, החליטה לשבור את החרם הערבי ולהיכנס לישראל. זאת היתה מהפכה. מדובר היה במכוניות משפחתיות קטנות שהפגינו אמינות מכנית גבוהה ופלא הנדסי שלא נראה עד אז במחוזותינו – רדיו מובנה שהגיע כלול במחיר הרכב. העם ביושב בציון התמכר בהמוניו. בשנות ה-80' ההתמכרות הגיעה לשיאה כששר אוצר אחד בשם יורם ארידור (ליכוד) החליט לסמם את ההמונים בהטבות מס לקראת הבחירות וקבע מדרגות מס שהתבססו על נפח המנוע; ככל שנפח המנוע היה קטן יותר, המס היה נמוך יותר. התוצאה היתה עיוות מוטורי וסכנת חיים מהגדולים שנראו בהיסטוריה של מדינת ישראל. סובארו שהיתה מוכרת יותר בזכות השילוב של מנוע 1600 סמ"ק אוטומטית, החלה לשווק בישראל את המשפחתית שלה עם מנוע 1300 חלשלוש ותיבת הילוכים אוטומטית שהורידה עוד הרבה סוסים בדרכם מהמנוע לכביש. המכוניות האלה בקושי נסעו, היו מעורבות בהמון תאונות דרכים, אבל העם היושב בציון קנה אותן ללא הכרה. כאשר נותנים לך מכונית "גדולה" עם רדיו מובנה, תיבת הילוכים אוטומטית ואמינות מכנית של רכב שלעולם לא מתקלקל, גם אם היא לא ממש נסעה, אתה קונה והרבה. עד שהגיעו לישראל מאזדה ומיצובישי וחירבו לסובארו את ההובלה.
סובארו היתה הראשונה בעולם להכניס מערכות הנעה 4X4 למכוניות נוסעים משפחתיות קונבנציונליות ובכך הפכה ליצרן קטן שהצליח להיכנס יפה לשוק השווייצרי עתיר השלגים והחלה לכבוש פלחי שוק נאים בקנדה וצפון ארה"ב שגם הן עשירות בשלג ודרכים כפריות. מי שרצה רכב משפחתי או גרסת סטיישן משפחתית עם הנעה כפולה, שהם לא ג'יפ מגושם ומסורבל או מכונית יוקרה ויקרה כמו אודי, פנה לסובארו. האבולוציה הבאה של יצרן הרכב ה"קטן" מיפן, הייתה לקחת את הסטיישן המשפחתית עם הנעת 4X4, להרים אותו מהכביש, לתת לו מראה קשוח יותר ויכולות שטח טובות יותר שעדיין ישאירו אותו מחוץ לקטגוריית הג'יפים המגודלים והמגושמים, אבל יתנו לו יכולות טובות בשטח. כך נולד הפורסטר – יערן, בעברית – סטיישן כבישטח מגודל, אבל לא מגושם. הפורסטר נולד בשנת 1997 והפך מהר מאד לאייקון מוטורי מצליח מאד בארה"ב, אירופה ו…ישראל. ממרום שנותיי וניסיוני בעולם הרכב, אני קובע שסובארו בהחלט יצרה, עם הפורסטר, אייקון מוטורי.
הפורסטר הוא לא רכב זול וחלקים גדולים בציבור הישראלי, עדיין לא מסוגלים לחבר בין השם "סובארו" לתגי מחיר שמתקרבים ל-200,000 ש"ח (ולאחרונה, עם הגעת ה"אוולטיס" לישראל, גם ל-300,000 ומעלה ש"ח) ובכך הם מונעים מעצמם, לפחות מנטלית, את היכולת ליהנות מקונספט מוטורי ייחודי. כדי לאפשר לעוד ועוד ישראלים ליהנות מהפורסטר, נוצרו עם השנים תתי-דגמים "מוזלים" בדמות "פורסטר Z" או "פורסטר X" שאובזרו בפחות פינוקים והצליחו להביא את תג המחיר ש הפורסטר אל מישורי ה- 172,000 ש"ח כדי להגיע לעוד ועוד פלחי שוק/קהל.
עם כל הכבוד לשוק הישראלי ולאגו הישראלי הכולל את המחשבה שהשמש זורחת ממדינת ישראל, הרי שהשוק העיקרי כיום עבור סובארו, הוא השוק האמריקאי ולשם מכוונות המכוניות מהסוג של הפורסטר, האאוטבק והאוולטיס.
למבחן קיבלתי את הפורסטר ספורט שהיא רמת הגימור הגבוהה ביותר של הפורסטר הנמכרת בישראל. בישראל נמכר הפורסטר ב-3 או ארבע רמות גימור וה"ספורט" היא רמת הגימור הגבוהה.
מבחוץ
הפורסטר עבר בשנתיים האחרונות שידרוג ויצא לשוק כדגם חדש. לחלוטין. הייתי אמור לבחון אותו בחורף של שנה שעברה, אבל, כזכור לכם, החורף דאשתקד היה חורף גשום וסוער במיוחד וכך יום המבחן שנקבע לי "נפל" על יום של סערה גדולה ולמרות שזהו מזג האויר האידאלי עבור הפורסטר, ביטלנו את המבחן. חיכיתי שנה וכנראה שהסבלנות משתלמת.
מבחוץ מדובר במראה של "רכב גיבור". לפורסטר החדש יש מראה ביריוני משהו. הוא נראה גבוה, טפוח ושרירי, מכל כיוון. בהחלט מראה נכון לרכב כבישטח שהוא לא ממש ג'יפ מסוקס, אבל מזמן כבר לא סטיישן משפחתי עם הנעה כפולה. אי אפשר שלא להבחין במרווח הגחון המרשים של 22 ס"מ, במיוחד כאשר הוא עומד בחניה ליד מכוניות "רגילות" או עם החזית למדרכה, כשפגוש הרכב גבוה מאד ורחוק מאד מאבני השפה, בניגוד לכל כלי הרכב ה"רגילים" שתמיד, אבל תמיד, משפשפים את תחתית הפגוש במדרכה, במקרה הטוב, או משאירים חלקים מהגומי או תחתית הפגוש על המדרכה, במקרה הפחות טוב. אלמנט עיצוב חיצוני שלא ניתן להתעלם ממנו הוא מכסה המנוע המסוקס שבחזיתו נמצא גריל שחור, גדול ומאיים ומשני צידי הגריל שני פנסי דרך גדולים. בהחלט מראה עם נוכחות ועוצמה.
מהצד קשה מאד להתעלם מגלגלים גדולים היושבים על חישוקי "18 שחורים ונמצאים בתוך בתי גלגל גדולים ומנופחים. הג'נטים השחורים המגיעים בגרסת הספורט מתכתבים היטב עם הגריל השחור הגדול, עם החצאית השחורה סביב הרכב ובתי הגלגלים ועם הספויילר השחור סביב החלון האחורי. אני אישית, מאד מאד אהבתי. הדלת האחורית של הפורסטר עודנה עם השנים וקיבלה זווית כך שהחלון האחורי נמצא באלכסון המשוך מהגג עד לאמצע הדלת האחורית. זה הבדל עיצובי מהותי מהדור הראשון והשני של הפורסטר, בו החלון האחורי היה כמעט אנכי. מהצד ניתן להבחין בקלות בקו מותניים גבוה כשלקראת אחורי הרכב, קו החלונות מקבל זוית קלה כלפי מעלה ונפגש עם קו החלונות שיורד באלכסון כלפי מטה מה שמעניק לרכב טאצ' עיצובי אלגנטי משהו. כמובן שלא ניתן להתעלם מפסי/מסילות האורך משני צידי הגג, כשבגרסת הספורט כוללים גם גוון אדום/נחושת בולט לעין.
בסך הכל מדובר בעיצוב מעט אגרסיבי ושרירי, החיוני מאד לרכב מהסוג הזה. הפורסטר החדש מקבל ממני ציון של 8.5 בנוגע לעיצוב.
מבפנים
מדובר ב-SUV – כבישטח בעברית וככזה, הכניסה למושב הנהג היא נעימה וכמעט בגובה הישבןף כך שלא צריך להתכופף או לעשות תרגילי אקרובטיקה בדרך לישיבה. המושבים עשויים בד מהודר בשילוב STARTEX שהוא חומר דמוי עור. זה נראה מצויין, אבל אפילו ביומיים חורפיים משהו, גרם להזעה קלה בגב. לוח השעונים והדלתות עשירים בדיפון עור ובד כשמשטחי העור במושבים, בדש בורד ובקונסולה המרכזית מצויידים בתיפורים נאים בגוון כתום/נחושת. סביב ידית תיבת ההילוכים וגם סביב פתחי המיזוג הצידיים בדש-בורד תמצאו מסגרות אלומיניום בגוון כתום/נחושת. אלמנט עיצובי שמתכתב היטב עם הפס הכתום/נחושת שבצידי הרכב ובפגושים הקדמי והאחורי ובבסיס מסילות הגג. אני, מאד אהבתי. הדבר הראשון ששמים אליו לב מייד הוא הכמות האדירה של הלחצנים והכפתורים בלוח השעונים, בדש-בורד ובמערכת המולטימדיה. נראה שבהיבט הזה סובארו "נתקעה" קצת עשר שנים+ לאחור. הדש-בורד ואיזור המולטימדיה של הפורסטר 2020 דומים למדי, ויותר מידי, לסובארו XV שבחנתי בשנת 2017 והכתבה עליו כולל התצלומים, נמצאים כאן בבלוג. מאחר הפורסטר מיועד, בעיקר, לשוק האמריקאי, יתכן שהסיבה היא חיבתם של האמריקאים להמון כפתורים וגאדג'טים, שאם לא כן, אין לי הסבר לכמות הכפתורים והלחצנים הזו. האמת היא שזה נראה ומרגיש כמו קוקפיט במטוס נוסעים, המלא בכפתורים שאדם מן הישוב לעולם לא יבין מה הם עושים וכיצד הם פועלים.
מעל הראש נמתח גג/חלון שמש פאנורמי עצום ומרשים מאד, הכולל פתיחה חשמלית בחלקו הקדמי. למי שלא מעוניין בשמש מעל ראשו, ישנו וילון הניתן לסגירה. לוח השעונים מצוייד בשעונים אנאלוגיים באמת ולא במסך לד המקרין שעונים דמוי אנאלוגיים. האמת? ממש שמחתי לראות שעונים אמיתיים. דגם הספורט מצוייד במסך מולטימדיה טאצ' בגודל "8 נאים, (אבל לא מאד גדולים) כשדגמי ה-X או ה-Z מצויידים במסך "6.5 קטן אף יותר. מערכת ההפעלה אינטואיטיבית וקלה להפעלה. הדבר היחיד שהיה חסר לי הוא סאונד טוב. יש במערכת אמנם סוג של אקווילייזר, אבל ברכב כזה, בטווח מחירים שכזה, הייתי מצפה לסאונד הרבה יותר טוב.
תא המטען של הפורסטר מרשים ובמצב של כל המושבים פתוחים הוא מציג חלל נאה של 520 ליטר ועם מושבים אחוריים מקופלים, הוא מציג חלל הטענה מרשים מאד של 1,775 ליטרים מצויינים.
בסעיף ה"מבפנים" אני אתן לפורסטר ציון 7.5, בתקווה לשיפור בדגם הבא.
הנסיעה, ההנעה וההנאה
אם אני צריך לסכם כבר בהתחלה בשורה אחת את הסעיף הזה, אומר מייד שזה הסעיף שמציג את החוזקות הגדולות ביותר של הפורסטר. הרכב הזה מצוייד במנוע בוקסר המפורסם של סובארו וכאן הוא מגיע בנפח של 2500 סמ"ק, ללא מגדש טורבו ובהספק נאה של 182 כ"ס. נאה, אבל לא עוצר נשימה בעידן של מנועים מוגדשי טורבו. המנוע הזה מצטיין במרכז כובד נמוך במיוחד התורם מאד ליציבות והתנהגות הכביש של סובארו בכלל והפורסטר בפרט. כי, הרי, ידוע, שככל שהרכב גבוה יותר, כך הוא מציג זויות גלגול גדולות יותר בפניות וסיבובים. מנוע הבוקסר השטוח מותקן תמיד בתחתית תא המנוע ובהיותו שטוח (הבוכנות פועלות אופקית ולא אנכית כמו במנועים "רגילים", מה שמשפר מאד את מרכז הכובד של הרכב ומסייע מאד בהפחתת זוית הגלגול של הפורסטר. ידוע גם שמנועי הבוקסר הם מנועים די גרגרניים בסאונד שלהם. מהנדסי סובארו עשו עבודה מצויינת בבידוד הרעשים בתא הנוסעים ואחד הדברים ששבו את ליבי הוא השקט היחסי השורר בתא הנוסעים בזמן הנסיעה. תיבת ההילוכים המשודכת למנוע הזה היא תיבת הילוכים רציפה. אני אוהב תיבות רציפות איכותיות כי מצד אחד הן מאפשרות נסיעה חלקה וללא התחושה והסאונד הנלווים להחלפת הילוכים בתיבה אוטומטית רגילה ומצד שני תיבות אלה חסכוניות יותר בצריכת הדלק לעומת תיבת הילוכים אוטומטית רגילה. כל הממבו-ג'מבו הטכני הזה מחובר למערכת הנעה 4X4 קבועה, כנהוג בסובארו בשנים האחרונות. מערכת הנעה כפולה, קבועה מציגה גם היבט בטיחותי מאד לנסיעה בכביש הפתוח ובעיקר הרטוב והחלק, אבל גם יכולת עבירות לא מבוטלת בשבילים ושטחים בעלי קשיי עבירות בינוניים פלוס. מערכת ההנעה הכפולה הזו פועלת יחד עם מערכת ה-X מוד שהיא "מערכת ההפעלה" והבקרה של ההנעה הכפולה. מערכת זו משפרת מאד את יכולת העבירות של הפורסטר במקומות בעלי קושי עבירות בינוני פלוס, שאין שום סיכוי בעולם שהייתם צולחים עם רכב ללא הנעה כפולה ואפילו לא עם רכב משפחתי/פאר רגיל שיש לו הנעה כפולה. השילוב של מרווח גחון טוב מאד של 22 ס"מ יחד עם מערכת ה-X מוד, בשילוב נהג מיומן בשטח, יודעים להוציא מהרכב הזה ביצועים מפתיעים מאד בשטח. אני יודע שחברת סובארו מפעילה מועדון טיולי שטח ויש אנשים שמוציאים מהפורסטר ביצועי שטח מדהימים ומרשימים מאד, אבל אני לא העזתי לנסות. אני אסתפק בסרטונים הרבים שתוכלו גם אתם למצוא ביו-טיוב.
נחזור לכבישים העירוניים והבינעירוניים – הנסיעה של הפורסטר מפתיעה מאד ברכותה ונוחותה. ציפיתי לרכב קופצני משהו. חששתי שהשילוב בין הגודל ליכולות השטח וההנעה הכפולה יחד עם מרווח גחון נאה, יבוא על חשבון הנוחות בכביש וטעיתי. הו, כמה טעיתי. הנסיעה בפורסטר רכה ונעימה באופן שהצליח להפתיע אפילו אותי. אז אם אתם מחפשים רכב משפחתי גדול שגם ייקח אתכם בנוחות רבה בכביש וגם ידע לרדת לשטח ללא שום תיסכול ורגשי אשמה, הפורסטר הזה בדיוק עבורכם.
מערכת נוספת שאני רוצה להתייחס אליה, היא מערכת הבטיחות EyeSight של סובארו. המערכת בנויה בעיקרה משתי מצלמות הנמצאות בחלון הקדמי, משני צידי המראה המרכזית ומספקות לרכב סוג של "מבט סטריאוסקופי", כמו של בן אדם, על הכביש מלפנים. כלבדגם הספורט שבחנתי, מדובר במערכת הכי מקיפה שניתן לקבל בסובארו והיא כוללת את כל ההתראות, האזהרות והפיקוח שניתן להעלות על הדעת כמו גם כל המערכות האקטיביות שכוללות בלימת חירום אוטונומית, התראת רכב בשטח מת, בקרת שיוט אדפטיבית, מעבר אוטומטי מאור גבוה לאור דרך, התראת סטייה מנתיב ותיקון אוטומטי ועוד ועוד. אני יכול להעיד שהמערכת הזו עובדת מצויין ומסייעת מאד בתנועה הישראלית הצפופה מאד והאלימה מאד.
המנוע מאפשר זינוק מרשים מהמקום ומציג תאוצה סבירה בלבד של 9.3 שניות מאפס ל-100 קמ"ש. אבל באמת שלא הכל בחיים זו תאוצה מאפס ל-100. בתאוצות ביניים גם הפגין המנוע הזה ביצועים סבירים ובסך הכל אין לי שום הערה על הביצועים. לא תכננתי לקבל מכונית ספורטיבית והפורסטר הוא לא כזה ואין לו גם יומרות כאלה. אחיזת הכביש מצויינת ומעלה בזכות ההנעה הכפולה וכשהכביש רטוב, יכולת הרכב להישאר בנתיב בטבעת של עליה או ירידה במחלף מכביש מהיר, במהירות לא סבירה בעליל, היא יכולת שתשאיר אתכם פעורי פה יותר מכל תאוצה מאפס ל-100. ובעניין הבטיחות האישית והתחושה בנהיגה זה מה שחשוב באמת. מבחינת הבטיחות והתנהגות הכביש, הפורסטר עושה את זה בגדול.
אסיים את הסעיף עם נושא צריכת הדלק. טוב, נו, רכב די רבוע, עם מערכת הנעה כפולה קבועה ומשקל כולל של כ-1600 ק"ג, לעולם לא יציג צריכת דלק של פיאט 500. במהלך כ-350 ק"מ של מבחן, ללא ירידה לשטח ובנסיעה בעיקר בכבישים בינעירוניים במהירויות של 110-120 קמ"ש, הציג הפורסטר צריכת דלק ממוצעת של 12.2 ק"מ לליטר. זה בדיוק הנתון שמופיע בקטלוג הרשמי של סובארו. פשוט מדהים. זה לא מאד חסכוני, אבל גם לא ממש בזבזני, בהתחשב באופי וסוג הרכב.
מחיר הפורסטר מתחיל מכ-172,000 ש"ח, לדגם הפחות מאובזר ומגיע עד ל- 199,900 ש"ח לרכב שבחנתי כאן. נכון שאם אפשר היה לקבל את דגם ה"ספורט" במחיר של 185,000 ש"ח הייתי הרבה יותר מאושר, אבל גם כך, מדובר בתמורה הולמת מאד למחיר, בכל שלוש רמות המחיר בהן ניתן לקבל את הפורסטר.
הצטרפו למדיות החברתיות :