סובארו איוולטיס – איך אומרים סובארו באמריקאית?

Home/כבישטח, עמוד הבית, רכב/סובארו איוולטיס – איך אומרים סובארו באמריקאית?

מרץ 2021 – רון אקרמן – Ron Akerman

סובארו היא חטיבת הרכב של קונצרן הענק היפני פוג'י. סובארו היתה במשך שנים רבות מותג יפני קטן שבשנות ה-70' של המאה הקודמת – זה נשמע לפני הרבה יותר מידי זמן, אבל מדובר בפחות מ-50 שנה – החליט לשבור את החרם הערבי על ישראל ונכנס לכאן בקול רעש גדול. בזמן שכולם מכרו כאן מכוניות הכי בסיסיות בעולם עם "הכנה לרדיו" כתוספת הכי מהפכנית במחסן התוספות של היבואן ("הכנה לרדיו" היתה שם קוד לחוט אדום וחוט שחור שהושארו גלויים בחור בדש בורד. , את הרדיו-טייפ היה צריך לרכוש אצל מתקינים שונים שהביאו לישראל ג'אנק יפני לרוב), סובארו הביאה מכונית עם רדיו מובנה ברכב. זו אכן היתה "מהפכה" טכנולוגית. השלב הבא במירוץ החימוש היה גיר אוטומטי. כאשר במכוניות אירופאיות הגיר האוטומטי נחשב לתוספת יוקרתית ברכב, סובארו הציעו גיר אוטומטי כמעט כסטנדרט. זה כבר היה מעבר לחלומות הכי רטובים של הצרכן הישראלי שנהר בהמוניו לאולמות התצוגה בהן הוצגו רכבי תצוגה נעולים שאי אפשר היה להיכנס אליהם. בעל הבית של סובארו בישראל עמד אז על מדרגות אולם התצוגה המרכזי בת"א וצרח על הקונים "אם לא טוב לכם, תלכו במקום אחר". פשוט כך. ועם העדר המשיך להסתער ולקנות רכב שאפילו לא נתנו לו לשבת בתוכו באולם התצוגה. ימי כלכלת הבחירות של שר האוצר מהליכוד – יורם ארידור – הביאו לכך שהמיסוי על מכוניות היה בהתאם לנפח המנוע וכך נוצר בישראל עיוות מוטורי שגרם להגעת מכוניות גדולות לישראל, עם מנועים קטנים ותיבות הילוכים אוטומטיות. נושאת הדגל היתה שוב, סובארו. הליאונה DL הגדולה במימדיה, הגיעה לישראל אם מנוע 1.3 ליטר חלשלוש ביותר ותיבת הילוכים אוטומטית שצרכה יותר מ-50% מהספק המנוע. לגלגלים הגיעו כוחות סוס בודדים שגרמו לרכב "לזנק" מאפס ל-100 קמ"ש בערך ב…יומיים וחצי. הסם להמונים של יורם ארידור (ליכוד) הביא לתאונות רבות על הכביש וברבות מהתאונות האלה היו מעורבים רכבי סובארו לאונה DL עם מנוע 1.3 ליטר וגיר אוטומט. גם האבא הפרטי שלי קנה "עגלה" כזו והיה מעורב איתה ב-2 תאונות דרכים, ביציאה איטית מידי, יותר מידי, מצומת כשרכב חוצה פשוט נכנס בו. פעמיים!!! ההרוג הכי מוכר בתאונת סובארו לאונה כזו, היה בזמנו חבר הכנסת מיכה רייסר שהסובארו DL שלו נחצתה לשתיים מעוצמת המכה.

השלב הבא של סובארו היה השרשת הנעת ה-4X4 בכל הרכבים שלה. סובארו הפכה מייד לרכב הכי נמכר בשווייץ ובקנדה – ארצות מושלגות שהנעה לכל ארבעת הגלגלים היא יותר הכרח מוטורי מאשר בילוי של סופי שבוע. דרך קנדה חדרה סובארו גם לארה"ב. המכוניות של סובארו היו (ועדיין) אמינות מאד מבחינה מכנית וטכנית ולצד טויוטה, ניסאן ודטסון, הפכו המכוניות היפניות למובילות השוק בארה"ב בשנות ה-80' וה-90'. לשוק האמריקאי דרישות משלו וכל יצרן שמכבד את עצמו החל לייצר מכוניות שמיועדות אך ורק וקודם כל לשוק האמריקאי. ועדיף שהמפעל יהיה גם כן בארה"ב. כך עשתה סובארו עם דגמים שונים. אחד מהם היה "סובארו באחה" טנדר לייפסטייל פתוח שהיה מבוסס על האאוטבק ושווק אך ורק בארה"ב והיה מיועד בעיקר לשוק של גולשי הגלים בקליפורניה. רכב נוסף היה הסובארו B9 או "טרייבקה" שנחשב בארה"ב לכבישטח בגודל בינוני. רכב זה שווק גם בישראל, אך לא בהצלחה גדולה מידי.

בשנה שעברה, הגיע לישראל כבישטח גדול של סובארו, שהגיע היישר מארה"ב – האיוולטיס. למעשה, מדובר בממשיך דרכו של ה"טרייבקה". מדובר בכבישטח מגודל שכל כולו צועק אמריקה

מבחוץ

כמו שאמרתי, מדובר בכבישטח גדול ומרשים, בדיוק כמו שאמריקאים אוהבים. האיוולטיס הוא רכב גדול. מאד גדול. אבל אני חייב לציין שבזכות עיצוב נאה ומתוחכם משהו, הוא לא נראה גדול כפי שהוא באמת. וזו נקודה לזכותו. האמת שהוא נראה כמו פורסטר שטפח עוד ועוד באפייה. כל מילה שאכתוב כאן על העיצוב החיצוני תהיה מיותרת. זה בדיוק סוג הרכב שחייבים לראות אותו מקרוב כדי להבין כמה הוא גדול ואיך העיצוב שלו מצליח להסתיר את גודלו. רק שתבינו שמדובר ברכב שאורכו הוא 5 מטרים ורוחבו עומד על 1.93 מ'. זה גדול. האיוולטיס מצוייד בחישוקי מגנזיום בקוטר "20 מרשימים מאד ומרווח הגחון שלו מרשים ועומד על 22 ס"מ. החזית שלו נראית כמו העתק מדוייק של הפורסטר, רק במידות נדיבות יותר ורחבות יותר.

על הגג תמצאו את שתי קורות האורך ההכרחיות לרכב כבישטח, רק שגם כאן הן גבוהות יותר ומרשימות יותר. בין קורות האורך בגג, תמצאו חלון שמש-זכוכית פנורמי אדיר מימדים ומרשים מאד. חוץ מהעובדה שמדובר ברכב שיכול לשנע 8 נוסעים, חלון הגג הוא אחד הפיצ'רים המרשימים ביותר ברכב הזה.

אני יכול לסכם את הסעיף הזה בכך שאני מאד מאד אהבתי את העיצוב החיצוני והגודל המרשים שלו.

בפנים

טוב, כאן זה כבר מתחיל להסתבך קצת. למה? אני אסביר. למבחן קיבלתי את גרסת 7 המושבים הכוללת את הנהג והנוסע לצידו, 2 כורסאות נפרדות בשורה האמצעית וספסל של 3 מושבים בשורה השלישית. ניתן לקבל את האיוולטיס גם בתצורת 8 מושבים כאשר השורה השניה היא ספסל ל-3 נוסעים וכמובן שהשורה השלישית גם מיועדת, לכאורה, ל-3 נוסעים. כתבתי "לכאורה" כי השורה השלישית בהחלט מיועדת לאנשים קטני מידות או ילדים. וזה בסדר גמור. אני לא חושב שמדובר ברכב שיכול להיות מונית שירות ל-8 מבוגרים. עבור 3 ילדים או 2 מבוגרים קטני מידות, השורה השלישית בהחלט תעשה את העבודה. יותר מזה, אם תקחו את דגם 7 המושבים (שאני אוהב יותר), בשורה השלישית יוכל לשבת אפילו מבוגר גדול שיוכל למתוח את רגליו אל בין שני המושבים בשורה השנייה.

הרכב הזה מנסה לשדר יוקרה בכל דרך. היי, הרי חייבים לנסות להצדיק את המחיר המבוקש עבורו. בדלתות ובדש בורד תמצאו 3 סוגים של עור ו…פאנל דמוי עץ. אני יכול לומר שזה נראה טוב. מוגזם קצת, אבל בסדר גמור.

גילו של הרכב שיצא לשוק האמריקאי בשנת 2018 והקרוי שם "אססנט" ומוצאו האמריקאי, מורגשים היטב בלוח השעונים ובקונסולה המרכזית. המון כפתורים. את מכת ריבוי הכפתורים והלחצנים ציינתי גם במבחן הפורסטר. אני באמת לא יודע אם זה מפאת גיל תכנון הרכב או שזה פטיש אמריקאי כל שהוא, אבל באמא שלכם? כל כך הרבה כפתורים ולחצנים? במכוניות אירופאיות מודרניות לא תמצאו כבר כל כך הרבה כפתורים. מה שעוד אהבתי מאד הוא הצג הדיגיטלי העליון על הדש-בורד המקרין נתונים שונים על הרכב ובהם "נתוני שטח" כגון כיוון הנסיעה, זוויות הגלגול של הרכב, זוית הטיפוס או המדרון ועוד.

ונגיע אל מערכת הסאונד. האיוולטיס מצוייד במערכת סאונד יוקרתית מתוצרת HARMAN KARDON עם 14 רמקולים. זה נשמע מצויין על הנייר ונראה מצויין ברכב. אבל, איכשהו, אני, לא הצלחתי להפיק מהמערכת צליל מושלם. אולי עניין של עוד קצת סבלנות ותפעול. אולי.

הרבה עור יש ברכב ובדש-בורד. גם העובדה שדיפוני העור מגיעים בשני גוונים מוסיפים לאוירה היוקרתית ברכב.

לסיכום סעיף ה"בפנים" אומר לכם שהתחושה שלי היתה שאני יושב ברכב יקר. לא יוקרתי, אבל יקר. ריפודי העור של המושבים בגוון חום, דיפוני העור ודמוי העץ בדלתות, תאורת האוירה בלילה (רק בדגם ה"לקשורי"), הגג הפנורמי העצום והתחושה הכללית היא של רכב יקר. לא יוקרתי, יקר.

בנסיעה

האיוולטיס מצוייד במנוע הקוסר הידוע של סובארו, בנפח 2400 סמ"ק, טורבו המייצר 260 כ"ס מרשימים מאד. המומנט הוא מרשים ביותר ועומד על יותר מ-38 קג"מ. כל זה, יחד עם תיבת הילוכים רציפה מצויינת עם 8 יחסי העברה והנעת 4X4 קבועה, מזניקים את האיוולטיס מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 7.4 שניות מרשימות מאד.

המנוע הזה חזק מאד, מרשים מאד ומגרגר כמו מנוע בוקסר שטוח של סובארו. אני יכול לומר שמתוך הרכב זה נותן לו גוון ספורטיבי משהו. אצלי, בכל אופן, הגרגור הזה התקבל בברכה.

תנוחת הישיבה והנהיגה היא גבוהה מאד ושולטת מאד. כיסא הנהג "מחושמל" ובעל אופציות רבות ואפשרות לזכרונות עבור כמה נהגים. בתחתית המושב קיימת האופציה להארכת התמיכה ברגל. תכונה חשובה מאד מאד לנהגים ארוכי רגליים. אני, אישית, מאד מאד אהבתי. הפטנט הזה לבדו של הארכת בסיס המושב (קיים גם ברכבים אחרים), שווה בעיני הרבה יותר מהרבה תוספות לא חשובות אחרות.

אחת מנקודות החוזק, בעיני לפחות, של האיוולטיס, היא הנסיעה שלו. תעזבו הכל ופשוט תנו לאיוולטיס לקחת אתכם למחוז חפצכם. הוא יעשה זאת בנסיעה שקטה מאד, רכה מאד ונעימה מאד. שוב, סובארו עשו כאן התאמה מושלמת לשוק האמריקאי שרוצה רכב "קרוזינג" שמתאים לנסיעות ארוכות ארוכות אל תוך השקיעה. בהיבט הזה האיוולטיס מבטיח ומקיים בענק. גם בתוך העיר הוא לא קופצני ומפגין התנהלות שקטה ונעימה.

ירדנו עם האיוולטיס לשטח. תראו, לא ירדנו שלטח עם עבירות קשה. לא מדובר כאן בג'יפ גורס בולדרים, או רכב שמיועד לעשות את הואדיות של מדבר יהודה. אבל ירדנו איתו לשטח ולשבילים בעלי אתגרי עבירות בינוניים ביערות הרי הכרמל. בהיבט הזה האיוולטיס בהחלט רכב "גיבור". לאיוולטיס יש מערכת נסיעה בשטח הקרוייה X-MODE. מערכת שיודעת לברור את אופי וסוג השטח. הוא גבוה דיו כדי לא "לגעת" בכל אבן או סלע שמציצים בדרך, הוא נכנס ויוצא משקעים וקוליסים שרכב משפחתי רגיל לעולם לא יצלח ובזכות הכוח הרב שלו לכל ארבעת הגלגלים, הוא מתנהל בקלות יחסית בבוץ הקל שנותר אחרי הגשמים ובמשטחי האחו והעשב הירוקים אך החלקים מאד. בעליות שאין סיכוי ששום רכב משפחתי רגיל יצליח לעלות בגלל הבוץ וההחלקות על העשב הירוק, האיוולטיס נסע בקלילות כאילו מדובר כאספלט איכותי. בירידות חזרה הוא בולם את עצמו באמצעות מערכת בלימה עצמית במורד ובכלל, התענוג הכי גדול איתו בשבת חורפית שמשית, היה שיכולנו להתרחק הרבה מעבר לריכוזי המשפחות עם הקיה והמיצובישי ולמצוא לנו נקודה שקטה, כשמידי פעם חוף לידו ג'יפ מסוקס כזה או אחר. גם בהיבט הזה, האיוולטיס יצא גיבור.

האיוולטיס מצוייד במערכת הבטיחות הייחודית לסובארו, הקרויה "איי-סייט". כבר כתבתי עליה במבחן של הפורסטר ועדיין, הרעיון שלה מרשים מאד. מדובר בשתי מצלמות המותקנות בראש החלון הקדמי של הרכב ומדמות ראייה אנושית תלת-מימדית. האיוולטיס "רואה" בעצם את הכביש כמו שהנהג רואה אותו. המערכת הזו מחוברת לכל מערכות הבטיחות הקיימות והאיוולטיס מעניקה לנוהג וליושבים בה, מערכת בטיחות היקפית מושלמת שלא חסר בה דבר. אם תוסיפו לכך את מערכת הנעת 4X4 הקבועה, אני יכול לקבוע כמעט בודאות שמדובר באחד מכלי הרכב הבטוחים ביותר על כבישי מדינת ישראל.

המחיר

ובכן, פה העסק נעשה קצת עדין. מחיר גרסת הלימיטד, 8 מושבים עומד על כ-300,000 ש"ח וגרסת ה"לאקשורי" שנבחנה כאן עומד על כ-330,000 ש"ח. לי זה נראה מעט יקר מידי. אני לא מביר יותר מידי אנשים שירכשו סובארו ב-300 אלף ש"ח ומעלה. זו כבר ליגה של רכבי יוקרה. מצד שני, לא תמצאו בישראל יותר מידי "מובילי נוסעים" שידעו לקחת 7 או 8 נוסעים ברמה ואיכות כזו ועם יכולת שטח טובה מאד ואפשרות הגעה לנקודות פיקניק ששום רכב אחר שהוא לא רכב שטח לא יוכל להגיע אליהן. ובתקופה של פוסט קורונה, כשכבישי הארץ וכל הפארקים והחניונים מפוצצים מכוניות ואנשים, אין מחיר לחופש ולמרחב ובהיבט הזה, האיוולטיס מספק את הסחורה.

2021-03-30T11:57:20+03:00