נפילה חופשית אל האושר

צנחתי מהמטוס של נסיך הכתר הירדני

אני שובר לעצמי את המילה ואת ההחלטה – קפצתי.

העמסתי את עצמי ואת זוגתי יוליה המדהימה, על המכונית ושמנו פעמנו לעיר השמש הנצחית.

כמי שכמעט כל חייו גלויים לעין כל בפייסבוק, העליתי בשעות הערב של יום שישי תצלום לילה מרהיב של מפרץ אילת ממרומי מרפסתו של ברוך חברי וכתבתי פוסט על ארוחת הבשרים, הנוף והאוירה באילת.

רוי ריטר, אותו אני מכיר שנים רבות, תושב אילת, צנחן מקצוען ובעל חברת Sky diveלצניחות חוויה ובית ספר לצניחה, הוא אדם בעל חוש ריח מפותח מאד ליחסי ציבור.  רוי קישר מייד בין בלוג החיים הטובים שלי, נוכחותי באילת והאפשרות שלו לקבל חשיפה נאה והזמין אותי מייד לצניחה חופשית מעל מפרץ אילת למחרת בבוקר, יום שבת.

כל חושיי אמרו לי "לא".

כל פחדי וחששותי אמרו לי "לא".

כל מסקנותי ושבועותי אמרו לי "לא".

יוליה אמרה לי "לא".

לקח לי בדיוק 10 שניות לקבל החלטה ועניתי "כן".

כמי שבחר לקחת סיבוב פרסה באמצע החיים, לפרוץ גבולות, לצאת מאיזורי הנוחות וגם לומד כעת בבית ספר למאמנים, הייתי חייב להילחם בשדים הפנימיים שלי ולומר "כן" להצעה של רוי.

בשעה היעודה, התייצבנו – יוליה, ברוך, שושי ואני במשרדי Sky Dive שבטיילת המזרחית של מלון הרודס, משם ניתן לראות את הגבול הירדני במרחק של כ-200 מטרים.

נחזור מעט לאחור;  רוי ריטר, בן 45, עוסק מזה 23 שנים במקצוע הצניחה ובהדרכות צניחה. את דרכו החל בבאר שבע וכיום מאחוריו כבר מעל 15,000 צניחות. לפני מעט יותר משנה, פתח רוי משרד של Sky Dive.co.il  באילת, הממוקם בפאה המזרחית של מלון הרודס ומשקיף על הגבול הירדני ועקבה.

הסיבה שרוי החליט לפתוח משרד באילת נובעת מהעובדה שבאילת כמעט לכל אורך השנה מתקיימים תנאים מצויינים לצניחה. מפרץ אילת מאפשר נוף שבכל השנה הוא לא פחות ממדהים ועוצר נשימה.

נחזור קצת לפחדים האישיים שלי.

גם בגיל 53 אפשר לומר עלי שאני ילד.  תמצאו לי רבים אחרים שבגיל כזה פשוט מחפשים תירוץ טוב לעלות לכל רכבת הרים אפשרית?  אני עד כדי כך פסיכי, שלפני שנים אחדות, כשביתי הגדולה, עדן, החליטה לצאת לטיול של שבוע בפארק דיסני בפלורידה, גם לה וגם לאמא שלה היה ברור מי מצטרף אליה לנסיעה – אבא.

למה?  כי עדן שלי רצתה לעשות את כל רכבות ההרים הקיימות והודיעה מראש שתעשה כל אחת לפחות 3-4 פעמים.  מי מספיק פסיכי לעלות איתה בכל הפעמים?  נכון, אבא.  אז ככה, במשך 5 ימים בילינו בכל הפארקים של דיסני וביומיים שנותרו, חרשנו את אולפני יוניברסל ואת "אי ההרפתקאות" – Adventure Island – שבו יש את רכבות ההרים הכי מטורפות שראיתי עד אז.

למה אני מספר לכם את זה?  כדי שתבינו שאני קופץ בהתנדבות לכל רכבת הרים שתהפוך את קיבתכם לרסק של כבד קצוץ כשר למהדרין, אבל הייתה לי החלטה חד משמעית – לעולם לא אעלה למטוס לבצע צניחה.  לא כל שכן, צניחה חופשית.

אגב, תמיד הצחיקה אותי העובדה שבחלק מהמקומות מכריחים את הצונח לחבוש קסדה.  כאילו, מה??? אתה נופל מגובה 3 קילומטרים, במהירות של 290 קמ"ש והמצנח לא נפתח.  מה שיציל אותך זו הקסדה????  כן, בטח!   כמו שאמרתי – פעילות אקסטרים מיותרת לחלוטין. זה ובנג'י.

נחזור כעת למשרדי Sky Dive. בניסיון להרגיע את פחדיי וכחלק מנוהל ההרגעה הכללי, קיבלתי תדריך מצויין ובאמת מרגיע מרוי ודודו.   סייעה מאד העובדה שמדובר במצנחים מתוחכמים ביותר אשר בהם נמצאת מערכת פתיחה אוטומטית.  גם אם המדריך/הצונח לא יעשה דבר או יאבד את הכרתו, חיישן אלקטרוני מתוחכם מזהה את גובה הצונח ומבצע פתיחה אוטומטית של המצנח בגובה הביטחון הנדרש לנחיתה בטוחה.

תוך כדי התדריך שמעתי מרוי בדיחה שחורה: יש צנחנים אמיצים, יש צנחנים מבוגרים, אבל אין צנחנים אמיצים שהם גם מבוגרים.       בדיוק הבדיחה שהייתי צריך לשמוע לפני העליה למטוס.    בכלל, עולם הצניחה משופע בבדיחות שחורות ומי כמוני, סטנד-אפיסט אימוני, יוותר על בדיחה טובה?

לאחר התדריך נכנסים לרכב ההסעות של Sky Dive ויוצאים לכיוון נמל התעופה של אילת.
רגע, רגע.  "רכב הסעות"?  זה קצת אנדרסטייטמנט.     בחברת Sky Dive בחרו כרכב ההסעות שלהם פורד' אקונוליין שבעברו שימש כאמבולנס טיפול נמרץ.  ואם זו לא בדיחה שחורה, אני כבר באמת לא יודע מה כן.

על המסלול בשדה התעופה הבינלאומי של אילת ניצבה לה הצסנה 206 הממותגת שלSky Dive. זה בדיוק הזמן לתת לכם עובדה אחת ואנקדוטה אחת.

עובדה: לחברת Sky Dive יש רישיון הפעלה של חברת תעופה וברשותה צי קטן של 3 מטוסים.

אנקדוטה: המטוס בו המראנו וממנו קפצנו ואשר מופיע בצילומים ובוידאו, היה מטוסו הפרטי של נסיך הכתר הירדני חמזה, אחיו הצעיר של המלך עבדאללה, והמטוס שנרכש מהטייסת המלכותית של המשפחה, הובא לארץ בטיסה ישירה מעמאן.

אז, הנה, יצא לי לטוס במטוס מלכותי.

ליד המטוס.  בדיקות אחרונות, תדריך אחרון ודברי הרגעה מדודו ורוי.  שניהם מלמדים אותי שבעת היציאה מהמטוס עלי להניח את ראשי על כתפו של רוי ולהביט למעלה, לעבר הכנף.  זוהי פעולה שנועדה להטעות את המוח שלנו ולמנוע ממנו לראות לקראת מה אנחנו הולכים ואז להתחיל לפחד.

המראה.  אלעד מאירוביץ' הטייס, שולט בצסנה ביד רמה ובתוך דקות ספורות אנו כבר באוויר בנסיקה חדה כלפי מעלה לכיוון צפון.   הטיפוס לגובה של יותר מ-3 קילומטרים עורך בין 10 דקות לרבע שעה מה שנותן לי זמן מצויין לראות את הנוף המדהים, בצד הישראלי והירדני, לראות את שדה התעופה עובדה, מרחוק, לצפות על פארק תימנע ועמודי שלמה מזוית שמעולם לא ראיתי ו….לראות את התקדמות הבניה של נמל התעופה הבינלאומי החדש רמון.  פניה חדה חזרה לכיוון דרום והמשך הטיפוס.  אנחנו כבר בגובה של כ-3 קילומטרים, מפרץ  אילת המרהיב ממש מתחתינו ובדיוק בנקודה זו אומר לי רוי שזה המקום היחיד בעולם בו ניתן לראות בצניחה אחת ארבע מדינות שונות: מתחתינו מימין – ישראל, מלפנינו מימין – מצריים, מתחתינו משמאל ירדן ולפנינו משמאל – ערב הסעודית.

כעת ברור לי שאני צנחן בינלאומי.  ממש ג'יימס בונד.

יוצאים מהמטוס, מתיישבים על משקוף הדלת, אני מביט למעלה לעבר הכנף ועוד לפני שהספקתי לספור עד שתיים, רוי זורק אותנו החוצה ואני עם הפנים כלפי מטה.

הנפילה החופשית נמשכת לנצח.  המהירות מצטברת לכ-290 קמ"ש והרוח מעוותת את עור הפנים.

אבל הכייף. וואו, איזה כייף זה. מתחתינו נוף עוצר נשימה של הלגונות הירדניות.  מי המפרץ כחולים, מי הלגונה הישראלית והירדנית ירוקים משהו וכל סוגי המים שקופים שזה לא אמיתי. לראות את כל הדבר הזה מגובה 3 קילומטרים, זו החוויה ששווה את כל הפחד.

רוי לא מפסיק לצלם ולתת לי טיפים לאן להסתכל ומה לעשות.

מסביבנו סובבים, גם בצניחה חופשית, שני המדריכים הנוספים שקפצו איתנו – מריוס ודודו.  לרגע הרגשתי כמו השמש שכוכבי הלכת סובבים סביבה.

עוד כמה שניות והמצנח נפתח בגובה של כ-1500 מטרים.  זהו מצנח הניתן לניהוג והכוונה ע"י משיכת שתי ידיות. משיכה שמאלה מפנה אותנו שמאלה ומשיכה ימינה מפנה אותנו ימינה.  רוי מבקש ממני ונותן לי להתנסות בחוויית "הטסת" המצנח.

מעל מפרץ אילת נשבה רוח כל כך חזקה שלא היה לי ספק שננחת בירדן או במצריים וכל תפילותי כוונו לכך שרק לא ניתפס ע"י כוחות דעא"ש.

אבל רוי, לא מתרשם מהפחדים שלי ומטיס את המצנח שלנו במיומנות כה גדולה שאנחנו מבצעים נחיתה רכה מאד ומדוייקת מאד, בדיוק על האיש שלו על הקרקע. בדיוק בנקודה המסומנת.  פחות מ-100 מטרים מהגבול הירדני והמוצב הצבאי הגדול המצוי על הגבול. יוליה, ברוך ושוש מגיעים אלינו מהמקום בו עמדו וצפו בנו, פחות מ-50 מטרים מנקודת הנחיתה שלנו. שלושתם היו הרבה יותר נרגשים ממני והרבה הרבה יותר מבוהלים ממני. לא מבוהלים מהנחיתה המדוייקת, אלא מכל המהלך של הצניחה שלי.  הם היו מבוהלים במקומי.  הנה עוד סיבה טובה לא להיות מבוהל – תמיד יהיה מישהו שיעשה זאת בשבילך ואולי יותר טוב.  אז למה לסבול?
מריוס ודודו נחתו נחיתות מדוייקות ממש לידנו ויחד צעדנו אל האמבולנס לטיפול נמרץ… סליחה, לרכב ההסעות של Sky Dive בדרכנו חזרה למשרד, לתחקיר.

צניחה אחת לאדם, עולה 1200 ₪.  זה נשמע אולי הרבה, אבל שווה כל שקל של החוויה הזו.

בדרך כבר התעניינתי בקורס צניחה ונעניתי שמחירו 8000 ₪ והוא כולל 6 צניחות סולו. לגמרי לבד.

רוי מספר ש-60% מהצונחים הן נשים (אתן רואות?  אתם המין החזק באמת) ורבים מאד מתכננים לבנות/בני זוגם הצעת נישואין מקורית כאשר הצוות של Sky Dive פורס באתר הנחיתה שלטי ענק עם כיתובים בסגנון "התנשאי לי?" וכו' יחד עם פרחים ובקבוק יין.

הצניחה הזו מומלצת ביותר כדי להתמודד עם פחדים.

ל- Sky Dive גם סניף צפוני יותר, בים המלח, וגם שם ניתן לבצע צניחות מרהיבות ועוצרות נשימה.

אני ממליץ בחום.  ו….תגידו שרוני אקרמן שלח אתכם. תחכה לכם הפתעה.

Sky Dive

טלפון: 08-6900076

fly@skydive.co.il