נהג, התרשם, צילם וכתב – רון אקרמן – Ron Akerman
אתם יודעים שבתחילת כל כתבת התרשמות מרכב, אני אוהב "לחפור" קצת על ההיסטוריה של הרכב או המותג. במקרה של מרצדס כבר נאמר כמעט הכל, מההיסטוריה הפחות נעימה של המותג, עובר דרך שם המותג – מרצדס – הקרוי על שמה של ילדה יהודיה מתוקה מדרום צרפת. אבל לדעתי טרם הסברתי מה משמעות הסמל של מרצדס. אז לפני שנתחיל עם ספינת הדגל של מרצדס, אספר לכם שמשמעות הסמל של מרצדס הוא 3 חיצים שמכוונים ל- ים, יבשה ושמיים. הנה, ככה פשוט. ואם תרצו, הצהרת כוונות להיות הרכב הכי טוב בים, ביבשה ובאויר. ואם נמשיך עם הקו הזה, הרי שסדרת ה-S קלאס כבר הוכתרה כמכונית הנוסעים הטובה בעולם. כך שחלק מהיומרה כבר הושג
כשהתקשרו אלי ממשרד היח"צ של כלמוביל והציעו לי את מכונית הדגל של מרצדס, בגרסת ההייבריד-פלאג-אין הופתעתי מאד. כשיבואן מוכן לתת לי למבחן של יומיים-שלושה מכונית שעולה כמעט מיליון ש"ח, זה אומר שהבלוג שלי עשה דרך. ואכן כך. הדו"ח החודשי שאני מקבל מגוגל, מראה אלפי כניסות בחודש. יותר נכון, קרוב ל-20,000 כניסות ללשוניות השונות והכתבות השונות ומאות הקלקות על קישורים בתוך הכתבות. אז, בעצם, את ה- S560e אני מקבל בזכות ולא בחסד.
בדחילו ורחימו אספתי את המכונית הגדולה והיקרה מאולם התצוגה של מרצדס בהרצליה פיתוח והתחלתי לתכנן מסלול ראוי לספינת השיוט הזו. כי רכב כזה לא בוחנים בתוך העיר הצפופה על פקקיה המרובים. למה? כי זו לא חוכמה. עם האוירה שיש בתוך המכונית, ה"ריהוט", הפינוק, המסאז' במושב, השקט, העוצמה, מערכת הסאונד המדהימה והקרוז קונטרול האדפטיבי שמאפשר למכונית נהיגה כמעט אוטונומית בפקק, הניצחון המוחץ שלה כבר כתוב על הקיר.
הכתבה הזו הולכת להיות מלאה סופרלטיבים ומחמאות. לא, לא בגלל ששילמו לי. כי לא! אלא בגלל שאחרי 600 ק"מ של מבחן ותקלה אחת משמעותית שטופלה באופן מרהיב ומדהים ע"י כלמוביל כשאני עם הרכב במרחק של מעל 200 ק"מ מת"א, אני יכול להבין מדוע מרצדס S קלאס הוכתרה כמכונית הנוסעים הטובה בעולם. נקודה. הכתבה שלי יכולה להסתיים כאן. אבל אני ארחיב
מבחוץ
היא עמדה בחניה התת קרקעית של אולם התצוגה המרכזי בהרצליה פיתוח. לבנה, עצומה בגודלה ואחורי מחוברים בכבל חשמל לשקע שבקיר. הגודל הזה והשילוב של הצבע הלבן יחד עם גג זכוכית עצום ושחור גורם לי ליראת כבוד לרכב הזה.
עם אורך של 5.12 מ' ורוחב כולל של 2.13 מ' ומשקל של 2.2 טון מדובר ברכב גדול מאד וכבד. המסה הזו לא רק נשמעת, אלא גם נראית מרשימה מאד. ה-S קלאס כמו כל דגמי רכבי הנוסעים החדשים של מרצדס מעוצבת בקוים אלגנטיים מאד וזורמים מאד. גריל עצום בחזית הרכב לא משאיר מקום לספק. משני צידי הגריל תמצאו את פנסי הדרך שכל יחידה שלהם היא מלאכת מחשבת של עיצוב, טכנולוגיה ומיחשוב. מדובר במערכת תאורת לד חכמה שלדעתי כוח המיחשוב שלה עולה על זה של לפטופ ממוצע.
חישוקי "20 מרשימים מאד משווים לרכב מראה ספורטיבי וסופר-אלגנטי. ה-S קלאס היא מכונית גדולה. גדולה מאד. אבל, איכשהו, המעצבים שלה עשו עבודה כל-כך טובה שהיא נראית הרבה פחות גדולה מהמספרים היבשים. כשמסתכלים מהצד, מתחת לקו החלונות ישנו פס שנמשך לאורך הרכב. הוא מתחיל מהפנס הקדמי ונמשך לאורך הרכב בשיפוע קליל כלפי מטה עד לקשת הגלגל האחורי. בחלק התחתון של צד הרכב, מתחיל פס דומה שמתחיל מהחלק התחתון של קשת הגלגל הקדמי ונמשך בשיפוע קליל כלפי מעלה עד לקשת הגלגל האחורי. ואז מהחלק האחורי של קשת הגלגל האחורי הפס הזה נמשך והופך לחלק מהפגוש האחורי. זה כל כך אלגנטי ויפה שהייתי חייב לתאר לכם. כי זה מה שגורם לרכב להיראות טוב ו"זורם" מהצד ולא כמו קוביית פח באורך 5.12 מ' ארוכים.
עיצוב החלק האחורי של הרכב "מתכתב" לחלוטין עם עיצוב ה-C קלאס וה-E קלאס מה שנראה מצויין מצד אחד וגם עוזר מאד לטשטש את הגודל העצום של הרכב. כי הוא פשוט נראה כמו האחיות הקטנות יותר שלו.
מבפנים
בכניסה למושב הנהג, יראת הכבוד מה-S קלאס מתגברת עוד יותר. סף הדלת כולל לוגו מואר פנימי של מרצדס. פנים הרכב והמושבים עשויים עור משובח בגוון ווניל אוף-ווייט עם תיפורים אלגנטיים. הדש בורד הוא שילוב של עור כהה, עור בהיר, עץ יוקרתי ומסכי מולטי מדיה ונתונים מלוא הרוחב. ההגה הוא שילוב של עור מדהים למגע ועץ מבריק. שיא האלגנטיות והיוקרה.
מיד כשמתיישבים במושב הנהג, אי אפשר לטעות. אתה יושב במרצדס! נ-ק-ו-ד-ה. היכן שלא מניחים את כף היד, חשים באיכות הגבוהה של החומרים וההרכבה. הרכב הזה עולה כמעט מיליון ש"ח וזה בא לידי ביטוי בכל ס"מ בפנים הרכב. הביטוי הוא לא רק בתחושת היוקרה שהיא תחושה סובייקטיבית, אלא בפירוש באיכות החומרים וההרכבה של המשטחים השונים. כל לוח השעונים, הדש-בורד והדלתות הם מלאכת מחשבת של שילוב עור יוקרתי, פאנלים מעץ, בד איכותי מאד ופלסטיק שמרגיש ונראה יקר.
קווי עיצוב הדש-בורד וסביבת הנהג והנוסע מלפנים הם קווים זורמים ועגלגלים. אין כמעט קו אחד ישר בעיצוב סביבת הנהג והנוסע והכל יחד מתחבר בהרמוניה של יוקרה עוטפת ונעימה. לוח השעונים ומסך המולטימדיה המרכזי, שניהם יחד בעצם הם מסכים דיגיטליים המקרינים מידע באיכות גבוהה מאד. השליטה על הנתונים המוקרנים על לוח השעונים (הניתן לשינויים רבים והתאמה אישית ממש לכל נהג) ועל מסך המולטימדיה המרכזי, נעשית משני כפתורי מגע שחורים המצויים על חישור ההגה השמאלי (ללוח השעונים) ועל החישור הימני (למסך המלטימדיה), על משטח מגע בקונסולה המרכזית ובאמצעות הבורר העגול הגדול המצוי מעל משטח המגע. בקיצור, שלוש אופציות שונות עבור השגת אותה תוצאה. רק תבחרו.
רשימת התוספות והפינוקים היא כל כך ארוכה ובלתי נגמרת שלרשום כאן את הכל ייקח המון זמן לכתוב ועוד יותר זמן לקרוא. אבל האמינו לי שתמורת מחיר הרכב הזה מקבלים הרבה יותר מידי ממה שאי פעם תשתמשו. בכלל, כמו בסמארטפונים, גם כאן, לא בטוח שבעל הרכב ישתמש אי פעם ביותר מ-50% מהיכולות של הרכב הזה.
גג שמש פנורמי עם פתיחה חשמלית? יש, איוורור פנימי במושבי הנהג והנוסע? יש, חימום למושבים? יש, חבילת זכרונות מושבים קדמיים לנהג ולנוסע? יש, מושבים אחוריים חשמליים עם זיכרון? יש, מושבים קדמיים עם פונקציית עיסוי ע"פ תכנית רצוייה? יש, מושבים אחוריים עם עיסוי? יש, חיישני חניה היקפיים ומערכת חניה עצמאית-אוטונומית? יש, מצלמות 360 מעלות? יש, מערכת מתלי אויר לנוחות בלתי מתפשרת? יש, מערכת סאונד מדהימה בעלת 13 רמקולים וסאונד של אולם קונצרטים? יש, משטח טעינה אלחוטי לטלפון? יש, מערכת מיזוג אויר אלקטרונית ומפוצלת לשני צידי הרכב ועם פתחים ליושבים מאחור? יש, חבילה מושלמת ומלאה של מערכות בטיחות אקטיביות ואוטונומיות, הכל כולל הכל? יש ויש, ויש, ויש ויש. אמרתי לכם? זה לא נגמר. התחושה היא שמדובר במטוס מנהלים סופר-יוקרתי של שייח' סעודי ולא ברכב שניתן לרכוש באולם תצוגה בהרצליה פיתוח.
בכלל, כל פנים הרכב הוא שיר הלל אחד גדול לאלגנטיות ויוקרה.
וכל זה עוד לפני שבכלל התנענו את הרכב
הנעה, הנסיעה וההנאה
אומר מייד, תמיד אמרתי שלדעתי ה-S קלאס היא מכונית מיותרת. מיותרת לכביש הישראלי. אמרתי שלדעתי מדובר במכונית גדולה, כבדה ומיותרת לצפיפות התנועה בישראל. אחרי 10 דקות קצרות של נסיעה ב-S קלאס, לקחתי את כל דברי בחזרה, בלעתי אותם בשקט וישבתי בפינה בבושת פנים. קחו את כל מה שכתבתי למעלה והוסיפו לזה את חווית הנהיגה והנסיעה ב-S קלאס ותבינו מדוע המכונית הזו נבחרה ל"מכונית הנוסעים הטובה בעולם". נקודה.
האלגנטיות האדירה של ה-S קלאס באה לידי ביטוי גם בהתנעה מנוע ה-300 סמ"ר V6 בי-טורבו עם הספק עוקר הרים של 367 כ"ס ומומנט אדיר של כ-50 קג"מ. למי שלא מבין במספרים האלה, זה אומר כוח. הרבה כוח. ועבור מכונית שמשקלה העצמי הוא 2.25 טון, זה עובד מצויין. ה-S קלאס הזו מזנקת מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 5 שניות בלבד. חייבים להרגיש את זה כדי להבין. למנוע האדיר הזה משודכת תיבת הילוכים אוטומטית בעלת 9 (!!!) מהירויות. זה נשמע טוב על הנייר, זה עובד מצויין על האספלט.
ה-S קלאס הזו היא גם חשמלית/היברידית/נטענת ואל יקל הדבר בעיניכם. המנוע החשמלי מייצר 122 כ"ס נחמדים שמצטרפים אל 367 כ"ס של מנוע הבנזין ואתם מקבלים הספק כולל של 489 כ"ס. גם המומנט של המנוע החשמלי עומד על כ-44 קג"מ ובמצרף עם המומנט של מנוע הבנזין, אתם מקבלים מומנט משותף של כ-94 קג"מ מטורפים לגמרי. זה כבר נתון של מכוניות-על. יתרון נוסף של המנוע החשמלי הוא שניתן לנסוע עליו יותר מ-30 ק"מ בין טעינה לטעינה. נכון, הנתון הרשמי מדבר על מעט יותר מ-50 ק"מ, אבל אם לוקחים בחשבון את מזגן האויר שפועל בישראל כל הזמן, התאוצות וכו', אנחנו מגיעים לנסיעה חשמלית נטו נטו של קצת יותר מ-30 ק"מ. מי שיש ברשותו מטען בבית ומטען במקום העבודה ייהנה מנסיעה ארוכה ורבה ללא התנעת מנוע הבנזין. בכל מקרה, בזמן בלימה או האטת הרכב המצבר מתמלא מעצמו וזה מספיק לתמרוני חניה חשמליים או נסיעה חשמלית איטית בפקק, ללא התנעת המנוע, גם לאחר שכבר עברתם 30 ומשהו ק"מ על החשמל.
לקחנו את כל חבילת היוקרה הזו ועלינו איתה לרמת הגולן לביקור ביקב בהט בעין-זיוון. מגהצת הכבישים הגרמניה הזו עשתה את הדרך בשקט, במהירות ובאלגנטיות רבה. הקרוז קונטרול האדפטיבי, יחד עם מערכות שמירת הנתיב ותיקון הסטיה מהנתיב, מאפשרות לנהג נהיגה רגועה ולא מתוחה וללא צורך להחזיק את רגל ימין במצב כוננות מתמיד. העליות לרמת הגולן היו כלא היו ופתאום גם להיתקע בפקק באיזו עליה מאחורי משאית או נושא טנקים צה"לי, הופך לחוויה של מוסיקה איכותית, מסג' מצויין, איוורור פנימי במושבים שמונע הזעה והידבקות הבגדים לגוף ונסיעה סטואית.
אחרי שביקרנו ביקב בהט, יקב בוטיק קטן ואיכותי (ובעיקר כשר) שמייצר רק 20,000 בקבוקים בשנה וכולם נמכרים ישירות ע"י היקב ואחרי שטעמנו כמה יינות מצויינים של היקב לצד גבינות איכותיות מרמת הגולן הנמכרות שם (ממליץ לכם מאד לבקר ביקב ולעשות סיבוב עם עופר בהט היזם ובעל היקב), יצאנו לראות מקרוב את חוות ייצור החשמל הסמוכה לעין-זיוון, על טורבינות הרוח הענקיות שלה. מיקום נפלא לביקור, אתר מצויין לצילום של מכונית היברידית-חשמלית-נטענת.
סיפור על בור, פנצ'ר, שירות ואדם אחד מיוחד, שלא מהעולם הזה
כביש רמת הגולן ידועים (חוכמת בדיעבד, כי אני לא ממש ידעתי קודם) באיכותם הנמוכה ובבורות הרבים הנפערים באספלט בעיקר בחורף ולא ממש מתוקנים במהירות. כאשר חישוק גלגל של "20 הנעול בגומי בחתך 40 נפגש בבור כזה במהירות של 80 קמ"ש, התוצאה תהיה תמיד אחת – פיצוץ הצמיג. וזה בדיוק מה שקרה לנו. ומכאן מתחילה חויה שלא צפיתי, לא דמיינתי ואני מודה ליקום שזימן לי אותה. כך יכולתי לחוש את חוויית היותך לקוח של של מרצדס וכלמוביל: מייד כששמעתי את פיצוץ הצמיד ובריחת האויר ממנו, הראה לי לוח השעונים המרכזי את הסיפרה "0" – אפס – באדום לוהט על המסך והתריע על אפס לחץ אויר בצמיג. עצרתי מיד בצד הדרך. על גלגל רזרבי אין בכלל מה לדבר, כי ב-ד קלאס אין גלגל רזרבי ועל חומר מילוי או מדחס אויר חשמלי (שכן נמצאים ברכב), חבל לדבר כי הצמיג נחתך במגע שלו בין שפת הבור לג'נט והחתך היה גדול ומכוער שלא ניתן לסתום. הייתי באמצע החום, באמצע שומקום. רק אנחנו, השמש הלוהטת, כמה פרות שעמדו בשדה לידנו ואחת S קלאס מפונצ'רת. התקשרתי מייד למחלקת השירות של כלמוביל, כדי לשאול בעצתם. ומה שקרה מכאן ואילך, הוא לא פחות ממדהים ולא יאומן – לטלפון ענה אבי בן חיים, מנהל שירות נסיעות המבחן בכלמוביל. כששמע את מה שקרה, ביקש שאמתין כמה דקות. תוך דקות מעטות הוא חזר ועשה שיחת ועידה עם בחור נוסף שאחראי על שירות הצמיגים לחברת כלמוביל ומרצדס. לאחר תיאור קצר של מה שקרה, הוא אמר לי "סע עד לקצרין ובאיזור התעשיה, ליד מכון הטסטים של קצרין, תמצא את "צמיגי אדמונד". הוא כבר יחכה לך". יופי אמרתי לעצמי, וגם לבחור הזה. הרי קצרין נמצאת כ-25 ק"מ מהיכן שאני עומד עם צמיג מפוצץ וללא אפשרות החלפת צמיג. הבחור הרגיע אותי שמדובר בצמיג Runflat המסוגל לנסוע עם פנצ'ר וממש על הג'נט, לאורך של 80 ק"מ ועד מהירות של 80 קמ"ש. נכנסתי לרכב, הנעתי ובזהירות רבה התחלתי לנהוג ולצבור תאוצה. הגעתי עד ל-70 קמ"ש וראה איזה פלא – ההגה לא מושך ימינה ולא רועד בכלל. ה-S קלאס המטורפת הזו נוסעת ישירות על הג'נט והגומי של הצמיג, כאילו אני בנסיעה מנהלתית רגילה. הלם. הגענו לציגי אדמונד. ואל יקל הדבר בעיניכם, היום הוא יום שישי והשעה היתה כבר כמעט 2 בצהריים. כל העסקים באיזור התעשיה קצרין כבר סגורים ורק אדמונד עומד ומחכה. ממח' השירות של כלמוביל דיברו איתו והוא המתין ל"שיירת ראש הממשלה" שתגיע אליו. איך שאדמונד ראה את צמיגי ה-Sקלאס נפלו פניו. "אין צמיגים כאלה ברמת הגולן" אמר אדמונד. ואז המשיך בהומור מדהים שלו "בכל רמת הגולן גם אין מכוניות כאלה" אמר למראה ה-S קלאס המפוארת הזו, ופתח בצחוק גדול. "אבל אל תדאג" הרגיע אדמונד", אנחנו נפתור לך את הבעיה. אדמונד הרים שוב טלפון לאותו בחור של הצמיגים ותכנית ב' צאה לפועל – הם התקשרו לעוד מישהו שבמקרה היה בעפולה, אבל יש לו מחסן צמיגים בטברה. הבחור הזה יצא מעפולה, עבר דרך מחסן הצמיגים שלו בטבריה ועלה עם צמיג דומה לקצרין. "זה ייקח בערך שעתיים" אמר אדמונד. אין ברירה. אדמונד הזמין אותי את זוגתי להתיישב ב"סלון" שלו בפנצ'ריה, עשה לנו קפה טוב וחייך כל הדרך. זה נתן לי מספיק זמן לסקור תעודות הוקרה רבות שהיו תלויות על הקיר. כן, אדמונד הוא מתנדב פעיל מאד במשטרה ופועל רבות למען הקהילה ותעודות ההוקרה הרבות על הקיר מוכיחות איזו פעילות מדהימה הוא עושה ובאיזה פעולות הוא מעורב. ההערכה של לאדמונד עלתה עוד ועוד, במיוחד בהיותי סגן מפקד יחידת המתנדבים של משטרת תל אביב צפון. בקיצור לאדמונד, תושב כפר ערבי בצפון ולי, תושב צפון ת"א יש הרבה יותר מהמשותף מאשר המפריד. אני כבר התאהבתי בו ובאופי שלו עוד לפני שראיתי את כל התעודות האלה, אבל עכשיו? מאחר וידענו שיקח זמן עד שהצמיג יגיע, פסענו, זוגתי ואני ברגל, למסעדת "מיטשוס" הבשרית המצויינת באיזור התעשיה של קצרין ונהנינו מסטייקים משובחים. תוך כשעה קיבלתי הודעת וואצאפ מאדמונד שכלל תצלום – המרצדס תוקנה ושוב עומד בגאון על כל ארבעת צמיגיה. הטלפון צלצל. על הקו היה אותו בחור שאחראי על הצמיגים של מרצדס "הרכב שלך מתוקן. אתה לא משלם כלום לאדמונד. סגרנו הכל מולו". תקשיבו, אני חשבתי שאני בארה"ב או לפחות בגרמניה. רמת ואיכות שירות כזו, לא דמיינתי. כשהתקשרתי שוב לאבי בן חיים שרמת השירותיות שלו לא דומה לשום דבר שנתקלתי בו עד היום, שאלתי אותו האם זו רמת השירות ללקוחות מרצדס בישראל. אבי הדהים אותי כשאמר שבדרך כלל, הם מטפלים בגרירת הרכב למוסך וללקוח הם שולחים מונית שתיקח אותו הביתה (לא משנה היכן בארץ) וכשהרכב מתוקן, מביאים לו את הרכב עד הבית. אצלי, הסביר אבי, נעשתה פעולה מיוחדת שתאפשר לי להמשיך ולבחון את הרכב במהלך השבת המתקרבת. כך או כך, רמת שירות כזו, מצדיקה את רכישת הרכב מהמותג הזה. פשוט מדהים.
הגענו חזרה לת"א בסביבות השעה 19:00 שמחים וטובי לב ובעיקר עם בטן מלאה סטייקים משובחים, יין מעולה וידיעה שרכשנו חבר מיוחד – אדמונד. אז, אם אתם מזדמנים לרמת הגולן, תיכנסו לאדמונד שנמצא צמוד למכון הרישוי של קצרין ותמסרו לו ד"ש מרון אקרמן. החיוך, היחס ו..הקפה של אדמונד, יעשו לכם את היום.
מישהו אמר לי שה-S קלאס נחשבת למכונית הנוסעים הטובה בעולם. בין אם זה נכון ורשמי או לא, זו בהחלט המכונית הטובה ביותר בה אני נהגתי עד היום. שימו לב, לא היקרה ביותר (כי נהגתי כבר פרארי ולמבורגיני שעולות יותר מכפול ומזראטי שעולה הרבה יותר), אבל בהחלט מהטובות ביותר, הנוחות והמפנקות ביותר והכייפית ביותר שנהגתי עד היום. עכשיו אני מחכה לאחותה הקטנה ביותר – ה-CLA החדשה, כדי לבחון כמה הילה עברה מהאחות הבכירה לאחות הצעירה
הצטרפו למדיות החברתיות :