בחן, כתב וצילם – רון אקרמן – Ron Akerman
כשהדגם הקודם של ה-A קלאס עוד נמכר באולמות התצוגה, קיבלתי למבחן את דגם ה-CLA 180 עם מנוע 1.6 טורבו והספק של 122 כ"ס עלובים ונרפים. הפאדיחה היתה מושלמת; באחד הרמזורים נעצרתי עם המרצדס האדומה והמעוצבת שלי על קו העצירה באור אדום. לידי בנתיב הצמוד נעצרה סקודה ראפיד עם מנוע 1.4 טורבו. הנהג שלה היה אדם מבוגר מאד עם מכשיר שמיעה באוזנו. בהידלק האור הירוק, יצאנו יחד מנקודת העמידה והסקודה החלה לפתוח עלי פער מביך. לחצתי על דוושת התאוצה ככל יכולתי, אבל הסקודה המשיכה לפתוח עלי פער. הגענו לרמזור הבא ושוב עצרנו יחד על קו העצירה. הפעם הייתי מוכן לקרב. כיביתי את מזגן הרכב, לחצתי על דוושת הבלם עם רגל שמאל ורגל ימין היתה מוכנה על דוושת התאוצה (זינוק במירוץ מכוניות). האור הירוק נדלק, אני מוצף אדרנלין, משחרר את הבלם, לוחץ בכל כוחי על דוושת התאוצה והזקן בסקודה, מבלי להתייחס אלי בכלל פשוט החל לפתוח עלי שוב פער. סמל הסטטוס הפך באחת לסמל המבוכה. לא הצלחתי להבין כיצד מרצדס מרשה לעצמה לעשות דבר כזה.
כשהגעתי להאולם התצוגה, בפעם הזו, לקבל למבחן את ה-A קלאס החדשה, נאמר לי שאני מקבל את ה-A180. הבנתי כבר ש"נפלתי" כנראה שוב עם מכונית שנראית טוב, אבל לא ממש מספקת את הסחורה. נציג החברה שמסר לי את המכונית הבהיר לי שה-A קלאס החדשה צויידה גם במנוע חדש לחלוטין, מנוע 1.33 ליטר טורבו שהוא מנוע של קונצרן רנו-ניסאן והמותקן גם בניסאן קשקאי, הרנו קליאו וכל שאר מכוניות הקונצרן בקטגוריית הסופר-מיני או הקומפקטיות. זהו צעד נוסף בהידוק מערכת היחסים של מרצדס עם הקונצרן, אחרי השת"פ בין מרצדס לאינפיניטי כאשר ה-Q30 של אינפיניטי היא לא פחות מאשר בעצם ה-A קלאס של מרצדס, רק עם מיתוג של אינפיניטי. מעניין עד כמה רחוק ילך השת"פ הזה בין דיימלר-מרצדס לקבוצת רנו-ניסאן-מיצובישי.
ה-A קלאס היא המכונית הקטנה ביותר של מרצדס ומהווה את כרטיס הכניסה שלה לעולם רכבי הפרימיום וסמלי הסטאטוס. במשפחת ה-A קלאס נמצא גם את ה-GLA שהיא הגרסה המוגבהת מעט ואת גרסת הסדאן היפה – CLA.
הדור החדש של ה-A קלאס נשאר במראה 5 הדלתות הקלאסי והטיפוסי, רק קיבל קווים חדים יותר ועיצוב מחודש ורענן לגריל הקדמי, פנסי החזית שהותאמו למראה הפנסים בכל הדורות החדשים של מרצדס והפנסים האחוריים שנראים כעת, טוב בהרבה מאלה שבדור הקודם. אני חייב לציין שהם נראים טוב בהרבה, אבל דומים, דומים מידי לפנסים האחורים של האינפיניטי Q30 אחותה התאומה.
לזכותה של מרצדס בכלל וה-A קלאס בפרט, אומר מייד שבמבט מהחזית, קשה לדעת האם הרכב שמגיע הוא A קלאס, C קלאס או אולי, אפילו, E קלאס. וזה כבר מאפשר כניסה רכה ונוחה למשפחת היוקרה של מרצדס. גרסת ה-PROGRESIVE אותה קיבלתי למבחן כללה כמה תוספות שלא תמצאו בגרסת ADVANCED הבסיסית ובין השאר כוללת חישוקי "17 נאים לגלגלים, חיפויים דמויי קארבון בדש בורד והדלתות ועוד כמה תוספות קוסמטיות ותוספות פונקציונאליות כמו מסך מגע מוגדל של "10, תוספת נאה של טאצ'-פד, אותו "עכבר" מגע על ההגה המאפשר הפעלת פונקציות במסך מבלי להוריד יד מההגה ועוד.
אין לי מה להוסיף יותר מידי על העיצוב החיצוני. מרצדס זה מרצדס.
כשנכנסים לתא הנוסעים "חוטפים לפרצוף" את חוויית מרצדס כמעט במלוא עוצמתה. אני חושב שהתחושה החזקה והחוויה העוצמתית ביותר שלי מה-A קלאס היא היא התחושה הבלתי מוסברת שבכניסה לתוך מושב הנהג ותא הנוסעים. אתה פשוט יודע שנכנסת למרצדס. וזה, לבדו, אולי, שווה את הסכום הלא הגיוני שהמכונית הזו עולה. בעניין העלות-תועלת נדון בהמשך.
בזכות רמת הגימור הגבוהה יותר שבדגם הנבחן – PROGRESIVE – קיבלנו גם שני גוונים בתא הנוסעים וגם את הדיפונים דמויי הקארבון בדש בורד ובדלתות, מה שהוסיף נופך של יוקרה לרכב. כשמתיישבים במושב הנהג אי אפשר לטעות במותג הרכב. זה מתחיל בשלושת פתחי המיזוג העגולים האיקוניים במרכז הדש בורד, ממשיך בשני מסכי הלד הגדולים שאחד משמש כ"לוח שעונים" דיגיטלי והשני, במרכז הדש בורד משמש כמסך המולטימדיה ומסתיים בתחושת האיכות הגבוהה הכללית בריפודי הדלתות, איכות ההרכבה של כל האיזור ואפילו בריפודי קורות ה–A והגג של הרכב שבדגם הזה כולל חלון גג פאנורמי מרשים
ההנאה שבהנעה
האמת? כבר לא ציפיתי להרבה. כפי שכתבתי בהתחלה, ה-A180 הקודמת איכזבה אותי מאד בכל הקשור למערכת המנוע והנסיעה. עכשיו כשנפח המנוע ירד עוד מ-1.6 ליטר, ל-1.33 ליטר, בכלל לא ידעתי איך להתייחס לזה. אז אתחיל ואומר מייד שההספק הרשמי של המנוע החדש, כבר בגרסת הבסיס של ה-180, עומד על 136 כ"ס שהם 14 כ"ס יותר מגרסת הבסיס הקודמת. המומנט עומד על כ-20 קג"מ שזה נתון של מנוע 2000 סמ"ק ללא טורבו.
אבל תעזבו אתכם מהמספרים. אני אומר את זה ישר, לעניין וללא שהיות; המנוע הזה, בשילוב תיבת ההילוכים בעלת 7 מהירויות היא תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים (דומה בפעולתה ועקרונותיה לתיבת ה-DSG במכוניות קבוצת פולקסווגן) המצויינת, מעניקה ל-A קלאס החדשה עוצמה מפתיעה, עבודה חלקה מאד ובעיקר חיסכון לא ייאמן בדלק. כן, המנוע קצת רועש בתאוצות, אבל קצת דימיון ותחשבו שאתם במכונית ספורטיבית משהו. אני חייב לציין שוב שהפעם הזו הרגשתי שגם בגרסת ה-A180 הבסיסית המנוע ותיבת ההילוכים "נותנים עבודה" בהחלט טובה.
אם תבחרו לרכוש את גרסת ה-A200 הבכירה יותר, תקבלו את אותו המנוע, רק עם הספק של 163 כ"ס משמעותיים יותר ומומנט מכובד מאד של כ-25 קג"מ שיחד יתנו לכם ביצועים לא רעים בכלל. וכשאני מדבר על ביצועים, חשוב להדגיש שבכל מקרה לא מדובר בביצועי ספורט. בגרסה שבחנתי הנתון הרשמי של זינוק מאפס ל-100 קמ"ש עומד על 8.8 שניות מאד מאד בסיסיות ובגרסת ה-A200 עמד הנתון הזה על 8.0 שניות סבירות. סבירות בלבד. אבל חשוב לזכור שהרווח כאן הוא לא במהירות, אלא בחיסון אדיר בדלק ובפוזה/סמל סטטוס לא רעים בכלל.
אני אתעכב במשפט אחד על החיסכון בדלק. בתקופה הזו, כשאיכות הסביבה מול עינינו, אבל גם איכות הארנק נמצאת בשיקולינו, אני חייב לציין שצריכת הדלק הממוצעת בימי המבחן עמדה על כ- 13-14 ק"מ לליטר. מה שאומר שבנסיעה בינעירונית אפשר להגיע בקלילות ל-20 ק"מ לליטר ובתוך העיר למעל 10 ק"מ לליטר. בסך הכל זה נתון מצויין למכונית בגודל הזה, עם מנוע טורבו. מה שמסייע מאד לחיסכון בדלק היא המערכת שיודעת לכבות במהירות שיוט בכביש הבינעירוני 2 צילינדרים, כשלמעשה ה-A קלאס משייטת מעדנות במהירויות של 90 או 100 קמ"ש כאשר רק 2 צילינדרים פועלים ושורפים דלק. אבל זה אך ורק במישור. ברגע שמתחיל שיפוע קל שבקלים, כלפי מעלה, מייד נכנסים לפעולה כל ארבעת הצילינדרים.
אין לי צורך לדבר איתכם על אחיזת כביש שברור שהיא מופתית. אבל כן אתעכב מעט על מערכות הבטיחות האקטיביות. ה-A קלאס כוללת את כל המערכות הבסיסיות ההכרחיות כגון התראת סטייה מנתיב, בלימה אוטונומית בנסיעה לפנים למניעת תאונה וכו'. אבל מרגיז ממש שמכונית בסדר גודל מחיר שכזה, אינה כוללת בקרת שיוט אדפטיבית או מערכת תיקון סטייה מנתיב. אלה מערכות שתמצאו כבר היום במכוניות שעולות פחות מחצי מה-A קלאס. אני לא יודע אם זו אשמת היצרן או היבואן שמנסה להגדיל רווחים על-חשבון פינוקים, אבל במכונית שעולה כמו המכונית הזו, אסור שמערכות אלה ייעדרו.
וכאן אני מגיע לסוגיית המחיר. ה-A קלאס מתחרה באודי A3 ובב.מ.וו. סדרה 1. לא יכול להיות. פשוט לא יכול להיות שגרסת הבסיס בישראל, של מרצדס תעלה 242,000 ש"ח (וגרסת המבחן תעלה באיזור ה-250,000 ש"ח) כאשר לשתי המתחרות ליוקרה, יש גרסאות מעניינות מאד, ומאובזרות לא פחות, במחירים נמוכים משמעותית מהמרצדס הזו. אני מאמין שאם ה-A קלאס הייתה מתקרבת יותר לכיוון ה-200,000 ש"ח, היא היתה מעלה לכבישי ישראל הרבה יותר פריטים. במחירים הנוכחיים שלה, היא נדונה למכירות לא מרשימות במיוחד. ושלא יהיה ספק, ה-A קלאס היא בהחלט כרטיס כניסה נאות ומכובד מאד לעולם סמלי הסטטוס והיוקרה, אבל המחיר שלה מרחיק ממנה את אלה שהמרחק בין מכונית של 210-220 אלף ש"ח למכונית של כמעט רבע מיליון ש"ח, עושה את כל ההבדל.
הצטרפו למדיות החברתיות :