נהג, התרשם, צילם ורשם – רון אקרמן
במשפחה שלנו היו 2 מיצובישי אקליפס קרוס. "היו", כי אחת איננה עוד והוחלפה ברכב עליו אכתוב כאן. ו…לא, לא מדובר במשפחה האישית הגרעינית שלי, אלא סביבי, כך שאין לי עניין אישי מידי.
עוד עובדה מעניינת היא שמאז נרכשה אחת מהאקליפס קרוס במשפחתי, עברה מיצובישי לחסות תחת קורת קונצרן רנו-ניסאן. עובדה אחרונה בסעיף הזה – האאוטלנדר החדש פותח ויוצר כולו תחת ניסאן. זה טוב? זה לא טוב? מייד תדעו.
מבחוץ
אין ספק שעיקר כוחו של האאוטלנדר החדש הוא במראה שלו. אבל לא רק. לאאוטלנדר יש ניראות חיצונית של "רכב גיבור" – גדול, גבוה מנופח ושרירי – כל מה שנדרש מרכב כבישטח עירוני. דהיינו, רכב כזה שלא באמת צריך (או יכול) לרדת לשטח מאתגר, אבל נראה כמו. נתחיל בחזית המאד מאד מרשימה שמציגה את המראה החדש של מיצובישי. כל החזית צועקת קרב ושרירים. מכסה המנוע יושב גבוה מאד וגם בזה אגע בסעיף ה"מבפנים".
מהצד שומר האאוטלנדר החדש על המראה השרירי הספורטיבי, עם קו חלונות גבוה, חלונות כהים ומושחמים במיוחד וחישוקי גלגלים של "20 גדולים, מרשימים ונאים במיוחד שמוסיפים לאאוטלנדר מראה יוקרתי מאד וכוחני מאד.מאחור נמצא חלון אחורי משתפל בחדות אחורה ומעליו ספוילר גדול מימדים. שתי יחידות הפנסים האחוריים נמשכות בחדות לפנים אך גם נמשכות בסוג של "זרימה" לכיוון מרכז הדלת האחורית, לכיוון סמל היהלום. תראו, מצד אחד אין בזה שום דימיון לרכב אחר ומצד שני, במהלך כל הסופ"ש שהרכב היה אצלי, אנשים לא הפסיקו לומר שהאאוטלנדר החדש ממש ממש, אבל ממש מזכיר להם את לנדרובר/ריינג'רובר. יש בזה משהו. כי השילוב של גריל שחור, הכיתוב המובלט OUTLANDER על קדמת מכסה המנוע, פנסי הדרך הצרים משני צידי הגריל ומבנה ישבן הרכב יחד עם הפנסים האחוריים הייחודיים, אכן יגרמו למי שלא ממש מתעסק במכוניות 24 שעות ביממה, לחשוב שכרגע חלף לידו איזה ריינג'רובר מסוג חדש.
אם דיברתי על הפנסים הקדמיים, שווה בהחלט לומר שמדובר כאן בתאורת לד מלאה (אור נמוך ואור גבוה), עם כיוונון אוטומטי.
השילוב של גג בצבע שחור וצבע כללי לבן-פנינה נהדר, תורמים לשילוב הריינג'רוברי ודי להביט בצילומים ולהבין.
והאמת? הניראות החיצונית של האאוטלנדר היא אחת החוזקות המרשימות ביותר של הכלי הזה. ולא רק. אני יכול לקבוע בוודאות שמבחינת האפקט החיצוני, השיגו מעצבי מיצובישי/ניסאן את היעד. האאוטלנדר החדש נראה פשוט מצויין.
מבפנים
למבחן קיבלתי את הגרסה המאובזרת והיקרה ביותר. היא נקראת Luxury 4×4 TTH וזה מורגש בכל סנטימטר בפנים הרכב.
מושבי העור בעלי תיפורים בדוגמת יהלום, בדיוק כאלה שתוכלו למצוא במרצדס S קלאס, מזראטי או כל רכב יוקרה אחר, שעולה לפחות פי שתיים או שלוש מהאאוטלנדר. זה ממשיך בדיפוני העור הדו-גוניים בגוון קאמל בדש-בורד, בידיות הדלתות ובמשענת היד בין המושבים הקדמיים. אני ממש ממש אוהב עור בגוון קאמל, אבל מה שחשוב יותר, הגוון הזה מחובר אוטומטית לדגמים המפוארים והיקרים ביותר ברכבי יוקרה שמחירם גבוה בהרבה מהאאוטלנדר וכאן זה מגיע במחיר שהוא נמוך יותר ממרצדס GLA ברמת האיבזור הנמוכה ביותר שלה.
מערכות הבידור והתצוגה באאוטלנדר הן למעשה מסכים דיגיטליים המציגים את נתוני הרכב בגרפיקה ברזולוציה גבוהה מאד. צג המולטימדיה המרכזי הוא מסך צף בגודל "9 לא גדולים במיוחד, המציג את כל הנתונים בגרפיקה יחסית פשוטה, אך ברורה וחדה. יתרון בטיחותי עצום נוסף, הוא התצוגה העילית של נתוני הנסיעה על החלון הקדמי ממש מול עיני הנהג. אני מאד אוהב את האופציה הזו, החוסכת צורך "להוריד" עיניים ללוח השעונים. ואם עסקנו בבטיחות, אז כדאי לדעת שהאאוטלנדר החדש כולל את כל חבילת הבטיחות האוטונומית המלאה – הכל כולל הכל. כל מה שתחשבו (וגם לא) יש כאן. כולל מערכת ייצוב נגרר, מערכת עזר לזינוק בעלייה, מערכת עזר לירידה במדרון ועוד ועוד ועוד ועוד. בהיבט הזה, של בטיחות אקטיבית (וגם פאסיבית) האאוטלנדר נותן הכל והרבה יותר.
מערכת הסאונד כאן היא מתוצרת BOSE וכוללת עשרה(!!!) רמקולים ואיכות הצליל היא פנומינלית.
עם הכניסה למושב הנהג, קשה מאד שלא לחוש בתנוחת הנהיגה המאד גבוהה. הדבר הראשון שאליו שמים לב (ואת זה ציינתי כבר בסעיף ה"מבחוץ"), הוא מכסה המנוע המאד גבוה והבולט ממושב הנהג. המראה הזה של מכסה המנוע מעצים עוד יותר את תחושת הישיבה הגבוהה והשולטת.
את גג הרכב מקשט חלון גג חשמלי פנורמי עצום המתפרס על כל גג הרכב כמעט. יפה מאד ומרשים מאד.
הרכב אמנם נראה גדול מבחוץ, אך בסיס הגלגלים שלו עומד על 2.70 מ' בינוניים לחלוטין. לא שזה מפריע, אבל היושבים במושב האחורי ירגישו את זה במרווח הרגליים. רק לשם השוואה, שבוע וחצי לאחר שבחנתי את האאוטלנדר, השתתפתי בהשקת הכבישטח החשמלי הסיני החדש SKYWELL שבסיס הגלגלים שלו עומד על 2.80 מ' מרשימים וההבדל נראה לעין ומורגש לרגליים מאד.
באאוטלנדר יש 7 מקומות ישיבה. הספסל השלישי (אם ל"דבר הזה" שבקושי נכנסים אליו 2 זאטוטים קטנטנים, אפשר לקרוא "ספסל") הוא, בעיני לפחות, ממש מיותר וכשהוא פתוח לא נותר כמעט שטח איכסון בתא המטען. קפלו את שורת המושבים השלישית ותקבלו נפח טעינה מצויין של 655 ליטרים. אם אתם צריכים שטח טעינה גדול יותר, קפלו גם את שורת המושבים השניה ותקבלו משטח טעינה עצום של 1470 ליטר. זה מרשים מאד.
ההנעה, הנסיעה וההנאה
בעידן של מכוניות היברידיות, היברידיות פלאג-אין וחשמליות מלאות, כשמהפכת החשמול מתרחשת מול עינינו, זה קצת מוזר לכתוב על מכונית עם מנוע בנזין חזר כל סיוע חשמלי. אפילו כזה המכונה "היברידי-קל" ולמרות זאת ננסה. האאוטלנדר מצויידת במנוע 2400 סמ"ק בהספק של 181 כ"ס, שנלקח ממחסן המנועים של ניסאן והוא מנוע חדש לחלוטין בארסנל של מיצובישי. חדש, אבל לא מהפכני או חדשני. כשהוא לא מתוגבר חשמלית ואפילו לא מצוייד בטורבו, המנוע הזה הוא מנוע "בטעם של פעם". המנוע משודך לתיבת הילוכים רציפה, מצויינת, שקטה וחלקה מאד המעניקה לרכב התנהגות מרוסנת ואלגנטית. נכון, באופן רשמי יש כאן 8 יחסי העברה (8 הילוכים קדמיים), אבל זה בתאוריה. כי בתיבת הילוכים רציפה, "8 הילוכים" (או 7 או כל מספר אחר לצורך שיווקי), זה סוג של גימיק. מה שחשוב בתיבת הילוכים רציפה טובה הוא, טיפוס כמעט ליניארי במהירות והשימוש הליניארי בכוח הרכב וגם החיסכון בדלק ושמירה על הספק הרכב לעומת גיר אוטומטי פלניטרי (אותה תיבת הילוכים מוכרת שפועלת על גלגלי שיניים ולחץ שמן). ואם אנחנו כבר מדברים על צריכת דלק…טוב, נו, אין ברירה, חייבים לומר. האאוטלנדר המבונזן הזה, מציג צריכת דלק ממוצעת של 9-10.5 ק"מ לליטר, בהתאם לאופי הנהיגה שלכם. רק להשוואה, היונדאי סונטה ההיברידית, האישית שלי, מציגה צריכת דלק ממוצעת של 16.5 ק"מ לליטר והיא מצויידת במנוע בנזין 2000 סמ"ק ותיבת הילוכים פלניטרית , בתוספת מנוע חשמלי וסוללה הנטענת תוך כדי נסיעה.
אז, מנוע חזק ותיבת הילוכים חלקה ונעימה, יש לנו. ומה באשר לנוחות הנסיעה?? או, זה אולי אחד הנושאים הכי מפתיעים באאוטלנדר החדש. יש עיתונאי רכב שכינו את נוחות הנסיעה של האאוטלנדר "אמריקאית". זו גישה של מי שמחפש ביצועים והתנהגות כביש של מכונית מירוץ מכל רכב שהוא בוחן. אני קורא לנוחות הנסיעה של האאוטלנדר החדש "הפתעה מופתית". אחרי שאיבדתי כמעט את כל הסתימות בשיניים שלי, מהקופצנות המעצבנת של האקליפס קרוס שדומה יותר לסד עינויים מאשר למכונית, היה מאד מאד מפתיע למצוא באאוטלנדר רכות מצויינת וספיגה מופתית של בורות, סדקים ומכסי ביוב בכביש. אם היו מכריחים אותי לתת סיבה אחת ויחידה טובה לרכוש את האאוטלנדר החדש, הייתי מציין ללא היסוס את נוחות הנסיעה.
תוסיפו לזה את ההנעה הקבועה לכל ארבעת הגלגלים, את המנוע החזק דיו להניע את המכונית בנחישות, את תיבת ההילוכים השקטה והנעימה, את רמת ואיכות הגימור הגבוהה ואת העיצוב השרירי והמצויין של הרכב וקיבלתם קלף יפני (מיצובישי/ניסאן) מנצח.
המחיר הוא תמיד עניין שנוי במחלוקת.
מחיר האאוטלנדר הבסיסי (אותו מנוע, אותה תיבת הילוכים, אותו מראה חיצוני) מתחיל מ-184,000 ש"ח, יש באמצע עוד כמה רמות גימור והנעה, כשדגם-העל, כמו זה שנבחן כאן, עולה 238,000 ש"ח. זה קצת יקר עבור מיצובישי, אבל אם אנחנו לא בעניין אגו וסמלים, תקבלו בדגם הזה הרבה יותר, תמורת הרבה פחות, ממה שתקבלו במותגים גרמניים/אירופיים אחרים כאלה ואחרים. כן, נכון, במותגים סיניים מסויימים תקבלו אותו דבר תמורת הרבה פחות, אבל כאן זה כבר שיקול שלכם והעדפה שלכם.
שווה ללכת לראות ולעשות נסיעת מבחן, אם אתם נמצאים בשלב השיקולים לרכישת רכב משפחתי גדול חדש.
הצטרפו למדיות החברתיות :