יקב הים האדום אילת. יש דבר כזה?

Home/אלכוהול, אספנות, לייפסטייל, עמוד הבית/יקב הים האדום אילת. יש דבר כזה?

ביקר, טעם ורשם: רון אקרמן – Ron Akerman

אורי שחר הוא יזם מבריק שיצליח בגדול.

אורי שחר הוא חולם חלומות הזוי.

עד סוף הכתבה הזו, נגיע יחד למסקנה איזה מהמשפטים מתאים יותר.

אילת. עיר הסטלבט, השמש, החום ומלונות ה"הכל כלול" של וועדי העובדים.  תושבי אילת מתחלקים לשלושה:

  1. אלה שעובדים כמתווכים
  2. אלה שעובדים כנהגי מונית
  3. אלה שעושים את שני הדברים יחד

בשנים עברו, היה המונח "יזמות עסקית" באילת, מקביל להקמת עוד דוכן לשייט על בננה, עוד דוכן שעונים לאורך הטיילת או פתיחת דוכן שוארמה.

כשירדתי לאילת בחופשה האחרונה שלי, העליתי פוסט לפייסבוק, כהרגלי ומייד קיבלתי טלפון מזוג חבריי הטובים מת"א אורלי ואלי. "הרי יש לך בלוג של חיים טובים" אמר אלי. "אתה חייב ללכת לביקור ביקב הים האדום שנמצא בכניסה לאילת", הוא המשיך. יקב בוטיק???? באילת????  נשמע הזוי לפחות כמו לשמוע שבאילת ממוקמת חברת היי-טק חדשנית.

"אתה חייב לקפוץ לבקר" לחץ אלי והמשיך – "אורי, בעל היקב הוא אח של אורלי והוא יקבל אותך בזרועות פתוחות"  עכשיו העלילה הסתבכה. כעת זה כבר אישי. זה האח של אורלי. ובשביל זוג חברים טובים, חייבים ללכת לביקור, אפילו שהיו לי תכניות אחרות. נו, מקסימום נשתה יין בטעם של החול הצבעוני שהיה פעם הסמל המסחרי של אילת.

טוב, מי מכם שמכיר את סגנון הכתיבה שלי, מבין כבר לאן הפוסט הזה הולך, נכון?

השארתי את זוגתי היקרה והבת הגדולה האהובה שלי, ליד בריכת המלון, מתחת לצל של השמשייה בגינה הפרטית של הסוויטה שלנו ונכנסתי למכונית שבערה בחום לוהט של לפחות 70-80 מעלות צלזיוס, חרכתי היטב את ירכי על העור הלוהט של המושב, קיללתי נמרצות את אורלי, אלי, סמי וסחבאק ויצאתי לכיוון מעבר הגבול רבין בקציה הצפוני של היציאה מאילת. "נסבול קצת בשם החברות, נשרוף רבע שעה ונחזור מהר למלון" מילמלתי לעצמי, תוך שאני מנסה להלחליט האם הכוויות שקיבלתי ממושבי העור הן בדרגה 2 או דרגה 3 והאם, בכלל, אחזור חי מהמסע אל הלא נודע?

ואני טעיתי. כמה שאני טעיתי.

מייד בירידה לכיוון מעבר הגבול ניצב לו שלט ענק, בגוון בורגונדי (כל-כך מתאים ליין אדום) ומורה לי שכדי להגיע ליקב עלי לנסוע בשביל עפר כבוש היטב, אל תוך…ובכן? אל שטח צחיח שנראה כמו שום דבר.  הגעתי לשער ברזל גדול, פתוח למחצה ועליו עוד שלט קטן "יקב הים האדום" נכנסתי עם הרכב בהיסוס ובנסיעה איטית בתקווה שאיש לא יפתח עלי באש על הסגת גבול.  כבר בכניסה נגלו לעיני ערוגות ארוכות מאד של גפנים צעירות שהסתיימו הרחק מהעין ליד 3 קרוואנים/מכולות לבנים.  בחניה עמד לו ג'יפ אחד בודד. על אחד המבנים היה כתוב שוב "יקב הים האדום" ו….זהו. אין איש בסביבה, אין קול ואין עונה. במדבר, כמו במדבר, זה רק אתה, השמש והתפילה לסיים את היום בחיים.   החלטתי ליטול את גורלי בידי. יצאתי מהרכב ופסעתי לכיוון מבנה שמקצהו משוכה סככה נאה ותחתיה מונחים ספסלים, שולחנות ועציצים עם צמחיה. החום מחוץ לרכב הממוזג שלי, עמד על לא פחות מ-40 מעלות. שמעתי מזגן פועל. סימן טוב. פתחתי את דלת המבנה וכאילו צעדתי במכונת זמן ועברתי באחת למקום אחר. מכל הבחינות.

מייד עם פתיחת הדלת קידם אותי משב רוח קריר בטמפרטורה של 22 מעלות קרירות ומהנות. מולי ניצב אדם עם חיוך ענק על פניו, מאחוריו קיר מלא תעודות הוקרה, לצידו קיר מלא בבקבוקי יין ולפניו אני. גבירותי ורבותי, תכירו את אורי שחר, האח של אורלי, יזם, יינן ובעל יקב הבוטיק "יקב הים האדום". תוך כדי חיוך רחב אומר לי אורי "אתה רון, החברה של אורלי ואלי?" הנהנתי בחיוב. אורי, איש חם וחייכן, ניגש אלי, שם יד על כתפי והזמין אותי לשבת.

האוויר הקריר, ריח היין שכל-כך טיפוסי ליקב והזיתים שהיו מונחים על השולחן הצליחו להפיס את רוחי ובעודי מביט על כל תעודות ההוקרה שעל הקיר, סקרנות הבלוגר שבי ואהבת היין הגדולה שלי, התחילו לתפוס את מקומם במוח שהתייבש בחום אך לפני דקותיים.

אורי שחר מייצר יין משנת 2002. באילת. ה"יקב" שכן שנים רבות בביתו. ממש לאחרונה, הצליח לשכנע את עיריית אילת להקצות לו שטח של כ-8 דונמים מצפון לעיר, ממש סמוך למעבר הגבול לירדן, ע"ש יצחק רבין". ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי השתכנע שיש כאן מיזם קולינרי ותיירותי מהמדרגה הראשונה ונרתם לסייע

על מחצית מהשטח, כ-4 דונמים, כבר נשתל כרם. וזו לבדה כבר היסטוריה. זהו הכרם הראשון בהיסטוריה של אילת והערבה שנשתל באיזור הזה. התנאים כאן ייחודיים מאד בזכות היובש הגדול שבאוויר, החום הגבוה וסוג האדמה. אורי מסביר לי שאחד היתרונות החשובים במקום הזה, היא העובדה שמזיקים אינם מתפתחים בתנאי החום והיובש האלה, מה שדורש הרבה פחות ריסוס ושימוש בכימיקלים.

עד שהכרם האילתי, הראשון בהיסטוריה יחל לתת את פירותיו, רוכש אורי את הענבים שלו מכרמי יוסף.  בעוד שנתיים כשהיקב יהיה בוגר, יהיו כאן עננבים מסוג: שיראז, קברנה פרנק, שרדונה, רובי קברנה ועוד זנים שמתאימים לאיזור – נמוך, חם ויבש.

אורי מייצר כ-6000 בקבוקי יין בשנה, כאשר לכל סוג יין יש בקבוק ייחודי משלו. נכון. זה לא בקבוק אחד שמכיל את כל סוגי היינות ורק התווית משתנה, אלא גם  מראה הבקבוק שונה מיין ליין.

אורי מאד מאד גאה בכך שהיין שלו אינו מכיל חומר שנקרא "מטה בי-סולפיט" שרק מלשמוע אותו, עושה רושם שהוא לא ממש חיוני לגוף. היינות של יקב הים האדום מככבים בספר "1000 היינות הטובים בעולם" שיוצא לאור ע"י "וינאליס" והוא משמש כתנ"ך של היין למקצועני היין מסביב לעולם.  תעודות ההוקרה שראיתי על הקיר, הן הזכיות הרבות בהן זוכה היקב בתחרויות יין חשובות בצרפת ומסביב לעולם.

  

אורי הזמין אותי לסיבוב קצר ביקב. שלושת המבנים הארעיים, יושבים כבר על במות יצוקות מבטון. אורי ממתין לקבלת הרשיונות לבניית מבנה הקבע של היקב. עד אז, במבנה אחד תמצאו חביות עץ אלון צרפתי בו מבלה היין הייחודי שלו "שיראז גראנד וין" במשך 26 חודשים. הטמפרטורה הנשמרת במבנה הזה היא נמוכה מאד וקשה להאמין שרק 15 ש"מ מעבר לקיר, קופחת השמש בעוצמה של 40 מעלות. את סידרת "שיראז גראנד וין" המיוחדת מייצר אורי ב-300 בקבוקים ממוספרים בלבד!!!בכל פעם. ציפיתי למחיר מרקיע שחקים, רק כדי שאורי יפתיע אותי במחיר של 140 ש"ח לבקבוק.

יין מאד מאד מיוחד שמייצר אורי במקום, גרם לי לעצירת נשימתי. למה? כי הוא מייצר יין בשם "אמרונה בלאק קוראל" בסדרה מאד מוגבלת ואף קטנה מקודמתה. יין האמרונה מוכר לי היטב מ…איטליה. מה ל"אמרונה" ולאילת?  או, הסוד הוא בשיטת ייצור יין האמרונה. השיטה דורשת ייבוש של ענבים מיוחדים בשמש, באופן טבעי, כמעט עד הפיכתם לצימוקים. בדרך זו מעלים את כמות הסוכר בענב. באיטליה, במזג האויר האירופי של צפון איטליה, לוקח לעיתים 3 חודשים עד שמתקבל הענב הרצוי. בחום של אילת התוצאה מתקבלת בתוך….שבועיים. דרושים כמעט 10 ק"ג של ענבים כדי לייצר בקבוק יין אחד. התוצאה?? סדרה מוגבלת מאד של יין טעים מאד, במחיר של 250 ש"ח לבקבוק ממוספר וחתום

כמובן שתוכלו למצוא כאן גם יינות "רגילים" כמו קברנה סוביניון, רוזה ועוד. הרוזה שהוא יין קליל שמוגש קר, עולה כאן 50 ש"ח לבקבוק ויינות ה"ליין" היינות שמיוצרים בכמויות יותר גדולות ומסחריות נמכרים כאן במחיר המצויין של 100 ש"ח לבקבוק.  תזכרו, היקב הזה מייצר רק כ-6000 בקבוק בשנה. כל בקבוק הוא פריט אספנות

במבנה השני מצאנו את מיכלי הנירוסטה בהם היין תוסס ונערך להפיכתו למשקה המוכר לכולנו. דווקא המיכלים האלה מזכירים לנו יותר מכל את איטליה. למה? כי על כל אחד מהם מודבקת תווית היצרן שכוללת את השם "טוסקנה" באותיות קידוש לבנה. לצד מיכלי הנירוסטה נמצאת מכונת הביקבוק (ממנה ממלאים את הבקבוקים,), מכונת הדבקת התוויות ומכונת הכנסת הפקקים. גם בעניין הפקקים שומר אורי על הרמה הגבוהה ביותר ובעוד שיקבים אחרים עוברים לפתרונות פיקוק זולים יותר כמו סיליקון נושם או פלסטיק ייחודי, החליט אורי לשמור על הקלאסיקה והוא פוקק כל בקבוק בפקק שעם קלאסי הנושא הדפסה עם שם היקב וסוג היין. רק שתבינו שמחיר השעם כל כך יקר שכל פקק עולה לאורי 1.5 יורו.  כעת תכפילו ב-6000 ותבינו את גובה תקציב הפקקים בלבד.

כעת הזמין אותי אורי למבנה השלישי, היכן שפגשתי אותו בחדר עוטר תעודות ההוקרה, שם הוא מבצע את הטעימות ומכירת היין. לפני שאנו נכנסים לחנות/מרכז המבקרים, אנו נעמדים תחת הסככה ובעיניים מזוגגות מספר לי אורי את החזון שלו; "כאן נקיים בערבים, ערבי קולינריה וטעימות. רואים מכאן את כל אילת ואת כל עקבה ובלילה עם האורות, המראה פשוט מרהיב."  ואורי לא מגזים בכלל. למרות החום, הבריזה נושבת בנעימות, אילת ועקבה נשקפות מרחוק ובימים ללא אובך, רואים אפילו את הים האדום. אני כבר מחכה לתחילת ערבי הקולינריה והטעימות.

אורי מושיב אותי ליד השולחן וכגודל גופו כך רוחב ליבו. הוא מייד מציע לי לטעום מכל סוגי היין ואף מאפשר לי לבחור מכל מה שבא לי, ללא גבולות. וכעת מגיעה הפתעה נוספת; אורי מניח לפני צלוחית מלאה בזיתים כבושים וצלוחית מלאה בבוטנים. "תתכבד, גם את אלה אני מכין בעצמי", מתגאה אורי. ואני טועם. ואני מת מבפנים. זה כל-כך טעים. גם הזיתים וגם הבוטנים שאני מחסל את שתי הצלוחיות בתוך דקותיים, רק כדי שאורי ימהר וימלא אותן שוב. אחחחח, האיש אמן, יינן וקולינר מדופלם. כמעט התפתיתי לחזור למלון עם קילו בוטנים וקילו זיתים של אורי, בנוסף ליין.

את היינות של יקב הים האדום ניתן למצוא כבר היום בכמה מסעדות נבחרות בת"א, חיפה וניתן לרכוש אותם ישירות ביקב, ע"י ביקור במקום או באמצעות אתר האינטרנט או ישירות לטלפון הנייד של אורי: 0522-704704

האתר: www.redseawinery.com

אני רכשתי מייד בקבוק של יין קברנה סוביניון 2013. היין פשוט מדהים, יורד בקלות בגרון ומשאיר טעמי לוואי פירותיים ונעימים. אני ממליץ לכל מי שנוסע לאילת, להתקשר לאורי ולתאם ביקור ביקב. גם אם לא תקנו שום יין, הביקור שווה בהחלט.

נחזור לשתי שורות הפתיחה של הכתבה. איזו מהן מתאימה לאורי??? אני בחרתי! אורי הוא יזם בנשמה, עם חזון גדול, ביצוע מבריק ועתיד מזהיר!!!!

 

2017-07-17T08:49:06+00:00