טויוטה קורולה 2021 – לא רק ליסינג

Home/עמוד הבית, קומפקטיות ומשפחתיות, רכב/טויוטה קורולה 2021 – לא רק ליסינג

רון אקרמן – Ron Akerman – אפריל 2021

דגם הקורולה של טויוטה מיוצר כבר משנת 1966. נכון, היו לו 12 דורות וגרסאות שונות, אבל כשם של דגם בודד, הוא מיוצר כבר 55 שנים ומשנת 1997 הוא דגם הרכב הנמכר ביותר בעולם, כאשר עבר את מספר החיפושיות של פולקסווגן שעד אותה שנה היתה שם הדגם הבודד הנמכר בעולם. עד היום יוצרו מעל 44 מיליון קורולות ועושה רושם שהדגם הזה כאן כדי להישאר.

טויוטה קנתה לעצמה כבר מזמן, ובצדק רב, מוניטין של אמינות מכנית ושמירת ערך. וההצלחה הפנומינלית של המותג בארה”ב, ישראל ולמעשה כמעט בכל העולם, רק מוכיחה זאת. כמי שחי תקופה מסויימת בארה”ב, אני יכול לומר שתעוזה ויציאה מחוץ לקופסא, לא מאפיינות את יבואן המותג בישראל ולא תמצאו כאן דגמים ספורטיביים מאד או רמות גימור ייחודיות לכל דגם. השם “פולקסווגן” – מכונית העם – אולי הומצא ע”י פולקסווגן, אבל כבר מזמן ברור שמכונית ההמונים היא טויוטה ובישראל המושג “מכונית לכל פועל”, בעיני ולדעתי, הוא המושג שהכי מחובר לטויוטה בכלל והקורולה בפרט. כן, במשך שנים רבות נתפסה בעיני הקורולה כמכונית ציי הרכב האולטמטיבית. כמתנדב וותיק במשטרה, אפילו שם, החליפו הקורולות כניידות, את האוקטביה של סקודה.
אין לי כלום נגד טויוטה, אבל כרכב של ליסינג, חברות היי-טק וחברות השכרת רכב, לא היתה לי גם סימפטיה גדולה לרכב פשוט וללא שום אינדיבידואליזם מוטורי. תוסיפו לכך דורות מסויימים של הקורולה שהיתה קטנה וצפופה מאד, יחד עם גיר רובוטי עלוב ומקרטע, מנועים חלושים ועיצוב אפרורי ותבינו למה מעולם הקורולה לא היתה חביבת חובבי המוטוריקה.

אבל, משהו קרה בטויוטה. מישהו שם הבין שחייבים לעשות שינוי והשינוי הזה מתבטא בעיקרו בדור החדש והאחרון של הקורולה, גם עיצוב חדש ויפה וגם התכנסות של שלושה תת-דגמים תחת השם קורולה. אסביר; בעבר השם קורולה היה מזוהה עם מכונית הסדאן, 3 קופסאות, האנמית של טויוטה. דגמי הסטיישן וההאצ’בק נקראו, משום מה “אוריס”. אני לא מבין מדוע, אבל כך היה עד הדור האחרון. כעת התכנסו כל שלושת תתי הדגם תחת השם קורולה. לדעתי ההחלטה הזו נכונה מאד למיתוג וחיזוק השם של הקורולה. כעת ניתן בהחלט לומר “כל סוג של קורולה, לכל סוג של לקוח”, על משקל המשפט הידוע של מייסד ג’נרל מוטורס על שברולט – “כל סוג של מכונית לכל סוג של כיס/ארנק”.

לקראת הכתבה הזו בחנתי את הקורולה ספייס – הלא היא הקורולה סטיישן ואת הקורולה אקסייט – הלא היא הקורולה האצ’בק 5 דלתות.

מבחוץ

בפעם הראשונה אחרי הרבה שנות בלוג, החלטתי “לרדת לעם” ולבחון את הקורולה, אמרתי לעצמי שאם אעשה זאת, אתחיל ישר מסוג הרכב הכי אהוב עלי – הסטיישן. מאחר ודגם הספייס-סטיישן משווק כאן ברמת גימור די בסיסית, בחנתי מייד לאחר מכן את האקסייט – האצ’בק המאובזרת יותר ואתייחס לשתיהן יחד.

אתחיל דווקא בחזית הקורולה שהיא אחידה בכל שלושת הדגמים. הקורולה החדשה מציגה חזית “קרבית” ומעוצבת מאי פעם. מדובר במכסה מנוע מעוצב (ולא סתם משטח פח כמו בעבר) המשתפל מטה לכיוון הגריל בחזית. מכסה המנוע פוגש בלוגו גדול ובולט של טויוטה בחזית כשמשני צידי הפגוש הקדמי תמצאו את פנסי הדרך החדשים, הצרים והמעוצבים של הקורולה. עיקר ה”גריל” וכונס האויר של הקורולה מצוי בחלק התחתון יותר של הפגוש הקדמי, כשהוא גדול מאד, שחור מאד ובתחתיתו סוג של דפיוזר/מסגרת פלסטיק מעוצבים למשעי. אומר כאן ועכשיו – החזית של הקורולה מעוצבת לעילא ולעילא ואני, אישית, אוהב את העיצוב הזה מאד, בכל שלושת הדגמים.

מהצד תזהו מייד את מראה הסטיישן הכולל המון חלונות כשבגרסת הספייס+ כל החלונות האחוריים מוכהים. מאד אהבתי. בכלל, אם אתם צריכים רכב סטיישן ורוצים את הקורולה, קחו את דגם הספייס+ ולא דגם הספייס שמצוייד גם בחישוקי ”15 פשוטים. זה רכב לציי רכב. לכו על טוב יותר.

כפי שציינתי בדגם הספייס+ תקבלו גם חישוקי ”16 גדולים יותר. הדלת האחורית של דגם הסטיישן עוצבה גם היא מחדש וכוללת חלון אחורי היורד בזווית נאה לאחור. כהמשך לגג בחלק העליון של הדלת האחורית תמצאו ספויילר גדול ונאה ומעליו אנטנת סנפיר כריש אופנתית. יפה.

בדגם האקסייט-סקיי, ההאצ’בק בעל המראה הספורטיבי תקבלו גם חלון גג פנורמי הנפתח חשמלית. הגג הזה לבדו עושה הבדל עצום מבחוץ וגם מבפנים.

גם באורך הכללי יש הבדל מהותי בין שתי המכוניות. מי שלא זקוק למשטח הטענה גדול וכבר לא זקוק להובלת ילדים קטנים עם עגלות והמון תיקים, יכול בהחלט להסתפק באקסייט שאורכה הכללי עומד על 4.37 מטרים. דגם הסטיישן ארוך משמעותית ומגיע ל-4.65 מטרים. כמעט 30 ס”מ חשובים מאד למי שגר ונוסע בתוך העיר בכלל ובת”א וגוש דן בפרט. ההבדל הזה מתבטא גם באורך בסיס הגלגלים שבדגם הסטיישן עומד על 2.7 מ’ ובדגם האקסייט-האצ’בק על 2.64 מ’. זה הפרש קטן אבל חשוב במיוחד עבור היושבים מאחור.

את דגם האקסייט תוכלו לקבל גם בפלטת צבעים רחבה יותר ועם צבעים נועזים יותר מאשר בגרסת הסטיישן. אם תשאלו אותי, הייתי הולך על “אדום עז” . צבע שבהחלט “יושב” טוב על גרסת ההאצ’בק.

בפנים

טוב, כאן זה כבר קל. אמנם בפרוספקטים של היבואן, בשני הדגמים, תראו את אותו פנים אפרורי, אבל האמת נמצאת באותיות הקטנות. בגרסת הסטיישן תקבלו פנים רכב אפור כהה הכולל משטחי פלסטיקקשים ורכים בגוון אפור כהה, קצת כרום מסביב ללוח השעונים וידית תיבת ההילוכים ו…זהו בערך.

אני חייב להודות שלא כמצופה, דווקא הדש בורד של הקורולה מעוצב במינימליזם וניקיון שלא ציפיתי. מסך המולטימדיה הוא בסגנון “מסך צף” בגודל ”8 ומתחתיו רק כפתורי תפעול של מערכת מיזוג האוויר הדיגיטלית המפוצלת. בלוח השעונים המרכזי תמצאו מד מהירות, מד סל”ד וצוגה של צריכת דלק מיידית וממוצעת, טווח נסיעה ו…זהו, בערך. אפשר לקרוא לזה “מינימליזם עיצובי” אפשר לקרוא לזה “פשוט”. אבל זה מה שיש. מבחינה עיצובית מאד אהבתי את הניקיון הזה. מבחינת הפונקציונאליות, הרבה מאד כלי רכב של מותגים אחרים, נותנים הרבה יותר תמורת אותו מחיר ואף במחיר נמוך יותר.

בדגם האקסייט, הדברים שונים לגמרי. שם תוכלו לקבל את פנים הרכב בשני גוונים – לבן ואפור כהה. המושבים הבהירים יחד עם השילוב הדו-גווני של לבן ואפור כהה במשטחי הדש-בורד והדלתות, נותנים לדגם האקסייט+ מראה הרבה יותר יוקרתי וסקסי. אם נוסיף לזה את חלון הגג הפנורמי הגדול והמרשים, קיבלתם תחושה הרבה הרבה יותר “יוקרתית” ומתגמלת מאש בדגם הסטיישן. איכות החומרים, כמקובל בטויוטה, היא טובה מאד ואיכות ההרכבה היא פשוט מצויינת., טוב, נו, טויוטה או לא??

בדגם היוצא היתה מין ידית הילוכים מתחכמת כזו שדמתה יותר לג’וי סטיק יפני קטנטן של משחק ילדים. אולי בגלל שזה נועד לשדר את האופי ההיברידי של הרכב ואולי סתם התחכמות שמאד לא אהבתי את המראה שלה והתפעול שלה. בדגם הנוכחי, חזרה טויוטה לידית הילוכים “סטנדרטית”, קלה להבנה ותפעול, נראית טוב מאד ומרגישה מצויין ביד ובתפעול. תודה לאלוהי היפנים.

בנסיעה

הקורולה היא חלק נכבד בחלוציות ההיברידית של טיוטה. אז נכון, בדור הקודם לא ראינו כאן קורולה היברידית (שהיתה רק גרסת סדאן), אבל כן קיבלנו אוריס האצ’בק ואוריס סטיישן (שהן בעצם היו קורולה עם שם אחר) היברידיות. לרכבים ההיברידיים יש בדרך כלל סוללה בינונית הנטענת ע”י מנוע הרכב ומספיקה לטווח נסיעה “רשמי” של כ-20 ק”מ על חשמל בלבד ועד למהירות של 30-40 קמ”ש. זה מצויין לעיר ולפקקים. בכבישים הבינעירוניים, מנוע הבנזין עובד כרגיל.

הקורולה מצויידת במנוע בנזין “רגיל” בנפח 1800 סמ”ק בעל הספק של 122 כ”ס “בלבד”. רבים מכם יתפלאו הכיצד זה מנוע שכזה מייצר הספק יחסית נמוך שכזה, בעוד מנועי 1.8 ליטר רגילים (לא טורבו) יודעים לייצר גם 150 כ”ס? ובכן זה הכל קשור לתקינה וסטנדרטים של זיהום אוויר. אומר כך, הספק של 122 כ”ס לא ייתן לכם ביצועים ספורטיביים, אבל הוא בהחלט מרגיש טוב על הכביש וגם יוציא אתכם טוב מאד מול נתוני איכות הסביבה. מנוע החשמל מייצג 72 כ”ס שהם הספק מצויין ליציאה מרמזור במצב עמידה, בנסיעה סבירה ולא בהאצה מהירה. ההספק המשולב של שני המנועים יחד עומד על 194 כ”ס סוס, יותר מסבירים, עבור רכב בגודל ובמשקל הזה. המומנט של מנוע הבנזין גם הוא נמוך ביחס למה שמצופה ממנוע 1.8 ליטרים, רק 14.5 קג”מ (מנוע 1.8 סטנדרטי מייצר מומנט של לפחות 18 קג”מ), אבל גם נתון זה קשור ברמות הפליטה וזיהום האוויר של הרכב. יחד עם מומנט של 16.6 קג”מ ממנוע החשמל, מציגה הקורולה מומנט משולב של 32 קג”מ וזה כבר נשמע נתון הרבה יותר טוב. תודו. כל המספרים וההסברים האלה יביאו אתכם לנתון צריכת דלק מצויין של 19-20 ק”מ לליטר בעיר, בנסיעה מרוסנת ורגועה, ללא תאוצות ועקיפות פראיות. כמו שאמרתי, מחוץ לעיר העניין ההיברידי לא בא לידי ביטוי ותקבלו צריכת דלק “רגילה” שבנסיעה רגועה ושיוט של 90-100 קמ”ש יכולה להביא אתכם לצריכת דלק של 17-18 ק”מ לליטר סבירים בהחלט.

הנסיעה ברכב הפתיעה אותי מאד. מנוע הבנזין שקט מאד והרכב עוד יותר שקט כשהוא נוסע על החשמל בלבד. אחיזת הכביש טובה ושיכוך המהמורות הוא בהחלט טוב ועלה על ציפיותי.

מבחינת מערכות בטיחות בטיחות אוטונומיות, תמצאו כאן מערכת בלימה אוטונומית למניעת התנגשות מלפנים כולל זיהוי הולכי רגל ביום ובלילה, זיהוי רכב דו-גלגלי ביום בלבד, מערכת שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית וזיהוי תמרורים. ניתן להתקין בהתקנה מקומית מערכת לזיהוי תנועה בשטחים מתים. ההתקנה המקומית נחמדה, התגובה שלה סובלת מהשהיה קלה. זה לא דרמתי, אבל לא מדוייק כמו במערכות מקוריות.

איך שלא תסתכלו ואיזה דגם שלא תבחרו, מחיר הרכב מסתובב סביב ה- 142,000-144,000 ש”ח. מחיר בהחלט סביר לקטגוריה. בהתחשב בעובדה שמדובר ברכב שיחסוך לכם הרבה דלק בעיר, אז המחיר הופך לעוד יותר משתלם. אם תכניסו למשוואה הזו את האמינות המכנית של טויוטה, את שמירת הערך של המכונית ואת הסחירות הגבוהה שלה בשוק המשומשות, תגיעו למסקנה שמדובר בהוצאה כספית טובה ונכונה.

אומר לכם כך, אם דגם האקסייט-סקאיי היה משווק בגרסה יותר נועזת, כפי שהיה בעבר, בעת השקת הדור החדש בישראל – בשני גווני צביעה חיצונית ועם חישוקי ”18 למשל, יחד עם הגג הפנורמי שיש כיום והגימור דו-גווני המוצע כיום, ובהתחשב בעיסוק שלי בתחום הנדל”ן בתוך רחובותיה הפקוקים של ת”א, בהחלט הייתי שוקל לקנות לעצמי את הקורולה אקסייט-סקאי הזו כרכב העירוני שלי.

2021-04-08T06:47:45+03:00