חללי עבודה משותפים ורכב שיתופי – הדבר הגדול הבא כבר כאן.

Home/דעה אישית, עמוד הבית/חללי עבודה משותפים ורכב שיתופי – הדבר הגדול הבא כבר כאן.

רון אקרמן

אני אוהב לנהוג.  אני מאד אוהב לנהוג.

למעשה, משנת 1983 או 1984, כשהתחלתי לעבוד כאיש מכירות שכיר בחברה וקובלתי רכב צמוד ועד לפני 8-9 חודשים, תמיד היתה ברשותי מכונית.

בשנת 1992 חזרתי לישראל לאחר שהות של כשנתיים בארה"ב(שם היו לי….2 מכוניות) ומאז גם תמיד היתה בבעלותי מכונית.

אז מה קרה לפני 8-9 חודשים??? נגמלתי. מכרתי את המכונית שרכשתי כחדשה מהיבואן אך 10 חודשים קודם לכן.

למה מכרתי מכונית חדשה ומפנקת???  בכל אשמה התחבורה השיתופית.

בשנים האחרונות קרו בישראל שלושה דברים ש"זיעזעו" את עולמי הצרכני/מוטורי. הדבר הראשון היתה כניסתה של חברת UBER והנסיעות השיתופיות, השבר השני היה התחזקות נושא הנסיעות המשותפות בעיקר עם ווייז ומוביט והדבר השלישי שחתם את העניין עבורי היתה כניסתה של "אוטותל" לתל אביב.

אני גר בבניין שבו החניות אינן מסומנות, אינן רשומות בטאבו ואינן מוצמדות לדירות ספציפיות. לכן, "כל דאלים גבר" ובמיטב מסורת הביריונות הישראלית, ישנם שכנים שלא מתביישים להכניס לחניון המצומצם גם 3 מכוניות למשפחה אחת וישנם שכנים שלא מצליחים למצוא חניה גם למכונית אחת בלבד.  ואם, חלילה, לאחר שכבר הגעת הבית אחר הצהריים ומצאת חניה והחלטת, רחמנא ליצלן, לצאת לבקר את ההורים, או לצאת לבלות, אתה יכול לשכוח מלחזור ולמצוא מקום חניה פנוי.

וכך מצאתי את עצמי יום אחד חייב לצאת לפנות ערב לנסיעה של 3-4 ק"מ, אבל ידעתי שאין סיכוי שאמצא חניה כשאחזור. לפתע נזכרתי שבמרחק של כ-150 מטרים מביתי יש שתי חניות אוטותל. הורדתי את האפליקציה, נרשמתי ו"הזמנתי" את אחת המכוניות שחנו בחניה. נסעתי לקום חפצי, נסיעה שארכה 10 דק' בדיוק, השארתי את הרכב בחניית אוטותל סמוכה והלכתי לענייני. בסיום, מצאתי שוב רכב אוטותל סמוך ולאחר עוד 10 דקות נסיעה הייתי שוב בבית, פטור מדאגה למצוא חניה, ללא עצבים ועם הוצאה כספית כוללת של 24 ₪ בלבד.

לאחר פעם נוספת כזו, "נפל לי האסימון" והתחלתי לחשוב על העלויות של הרכב החדש שרכשתי אך 8-9 חודשים קודם לכן; הרכב שמחירו כחדש היה 135,000 ₪, הפסיד 15% ממחירו מייד כשעלה לכביש, כ-20,000 ₪. הלוואה קטנה שלקחתי כדי לרכוש אותו+עלות הביטוח החודשית+עלות הדלק בחודש+ירידת הערך החודשית במחירו, הביאו אותי להבין שהאוטו הזה "עולה" לי מעל 3000 ₪ בחודש, כאשר ב-60-70% מהזמן הוא בכלל עומד. לבת הזוג שלי יש רכב משלה שאיתו אנחנו ממילא נוסעים יחד, בעיקר בסופי שבוע. ההחלטה הייתה מהירה.

פרסמתי מודעה למכירת הרכב, נסעתי לרכוש כרטיס "רב-קו" והחלטתי לחזק ולהגביר את השימוש בתחבורה השיתופית – "אוטותל".

הרכב החדש שלי נמכר לאחר שבוע וחצי.

כעת אני מתנייד אך ורק באמצעות תחבורה שיתופית. מה זה אומר?  אוטובוסים, רכבות, אוטותל ובסופי שבוע משתתף עם זוגתי ברכב שלה. האמת? אני "משתתף" איתה ברכב גם מידי פעם באמצע השבוע. אבל כשהיא לא נמצאת או חייבת לצאת לפגישות, אני דוהר לפגישות שלי ב"אוטותל" הירוק.

ומה קרה מאז לכיס שלי? ה"דימום" הקשה של 3000 ₪ לחודש (36,000 ₪ בשנה) פסק מייד, חשבון האוטותל החודשי שלי הוא מגוחך, באוטובוסים אני משתמש ב"רב-קו" בעלות חודשית של לא יותר מ-100 ₪ ופתאום חשבון הוצאות הנסיעה שלי עומד על פחות מ-10% מחשבון הרכב הפרטי שלי ומסתבר שאני מגיע בדיוק לאותם המקומות, עושה את אותן הפגישת ומייצר את אותה תפוקה, רק בעלות חודשית נמוכה ב-2700 ₪, בחודש, מהעלות הקודמת שלי.

עכשיו אני אזרוק פצצה; מדינת ישראל מעודדת אותנו לרכוש רכבים חדשים!! מדינת ישראל מעודדת אותנו לעמוד בפקקים!!! ולמדינת ישראל אין שום אינטרס שתהיה כאן תחבורה ציבורית ותחבורה שיתופית יעילה. נקודה.

ואני אוכיח לכם את זה;

מכוניות חדשות הן ההכנסה הגדולה ביותר של המדינה מאזרחיה. 100% מיסים המושתים על כל מכונית מכניסים למדינה עשרות מיליארדים של שקלים.

תראו, בכל שנה עולות על כבישי ישראל לפחות 250,000 מכוניות חדשות. נכון? עלות ממוצעת של מכונית עומדת על כ-130,000 ₪. כ-50% מהסכום הזה הוא מיסים ומכסים. דהיינו, למדינה יש הכנסה שנתית של לפחות 15 מיליארד ₪ רק ממכירות רכב חדש.  עכשיו, בואו ניקח את אורכה הממוצע של מכונית שעומד על כ-4 מטרים+חצי מטר מרווח לפנים+חצי מטר מרווח לאחור וקיבלנו 5 מטרים לפחות לכל מכונית. נכפיל את האורך הזה במספר המכוניות החדשות העולות על הכבישים מידי שנה ונגיע לנתון מדהים שבכל שנה נוספים לכבישי ישראל עוד 1,250,000 מטרים של מכוניות שהם, יחד, עוד 1250 ק"מ של פח וגלגלים.

כעת בואו ונראה כמה קילומטרים של כבישים חדשים לגמרי ו/או הרחבת כבישים קיימים, מתבצעים בישראל מידי שנה. נו, רוצים לנחש???   תבדקו אותי היטב וגם אם תעברו על כל הכבישים שהורחבו או כבישים חדשים שנסללו ונפתחו לציבור בשנת 2018, לא תגיעו אפילו ל-500 ק"מ כביש. מה זה אומר, שבכל שנה אנחנו בפיגור של לפחות 800 ק"מ כבישים רק כדי לעמוד בנפח השוק הגדל.  מה זה אומר?? שאתם עומדים יותר ויותר בפקקים מחודש לחודש והמצב רק ילך ויחמיר.

את המדינה זה מעניין???  ממש לא.   למה? כי כשאתם עומדים בפקק, אתם שורפים עשרות, מאות ואלפי ליטרים של דלק וסולר. הידעתם שממחיר כל ליטר דלק או סולר, המדינה מקבלת כמעט 60% במיסים, היטלים ושאר עונשים?  אז למי יש אינטרס שתעמדו בפקק ותשרפו דלק יקר???

מומחי תחבורה ותכנון כבישים צופים כי בתוך שנים מעטות מאד, אנחנו אפילו לא נספיק לצאת מהחניה הפרטית שלנו וכבר נעמוד בפקק, שיתחיל ממש בפתח הבניין שלנו.

ואתם יודעים מה??? כל זה אפילו לא מעניין אותי.

למה?  כי כשאני משלם רק 1.2 ₪ לדקת נסיעה באוטותל ולא מוטרד ממציאת חניה, עלויות ביטוח, טסט, אגרת רישוי ועוד, אני גם יותר יעיל, גם הרבה יותר חסכוני וגם ממש ממש תורם להורדת כמות כלי הרכב מהכביש.

בואו נדבר על עוד טרנד.  טרנד חללי העבודה המשותפים.

ראיתם מה קורה בתחום המשרדים ומקומות העבודה??  יותר ויותר אנשים עוזבים את השכרת המשרד המיתולוגית שכוללת שכר דירה גבוה, ארנונת עסקים גבוהה, דמי ניהול/ועד בית, הוצאות מים, חשמל, קפה, כיבוד וכו' ועוברים למשרד קטן יותר, במתחם מפואר הרבה יותר, במחיר אחיד וקבוע שכול ה-כל, במחיר אחד שבסך הכל יוצא נמוך יותר, לא מחייב אותך "להיתקע" שנה ויותר עם אותו משכיר ומאפשר לך גמישות רבה מאד בעיסוקים שלך.

מה שגורם לפריחה עצומה הזו של WEWORK, BE-ALL, REGUS ועוד, הוא ההבנה שהעולם הולך לשיתוף בחללים ומשאבים.

זה מה שיביא גם למהפך בחשיבה המוטורית של כולנו וזה מה שקרה לי לפני 8-9 חודשים.

היום אני יושב במשרד במתחם של REGUS ברמת החייל בת"א, מתנייד באמצעות "אוטותל" ואוטובוסים (וגם אם אני עומד קצת בפקקים, אני מנצל זאת לעבודה וטלפונים (באוטובוס) ואתם יודעים מה?  אני גם בטוח שאני הרבה יותר ירוק מהרבה "ירוקים" ומחבקי עצים שתקועים שעות בפקקים עם הטויוטה פריוס או היונדאי איוניק שלהם.

תחשבו על זה כאילו שבמקום שהרכב הפרטי שלכם יעלה לכם אלפי שקלים בחודש ויעמוד ויתפוס חניה ב-70% מהזמן, 10 איש לפחות, באותו יום משתמשים באותו רכב. אם רק 10 איש ביום ישתמשו באותו רכב, הרי לכם 10 מכוניות פחות על הכביש באותו היום.

כעת, אם יש לנו כמה מכוניות שיתופיות כאלה בעיר, שבכל אחת משתמשים לפחות 10 פעמים ביום, תוכלו לעשות חשבון כמה מכוניות ירדו מהכביש?

ככה נוכל להשאיר במשפחה מכונית אחת לבילויים, לחגים ושבתות ונסיעות בחופשות ולצרכי עבודה נשתמש בתחבורה שיתופית.

עכשיו בואו נוסיף למשוואה הזו עוד גורם חשוב אחד – בריאות. וגם לזה יש פיתרון במסגרת התחבורה השיתופית – אופניים שיתופיים.  עיריית ת"א הייתה הראשונה להכניס את "תל-אופן" וכבר היום אתם יכולים לראות את האופניים הכתומים של "מו-בייק" פזורים ברחבי העיר.  הנסיעה באופניים, במיוחד במדינה ברוכת שמש כמו שלנו, מהווה גורם משלים מעולה לרכב השיתופי ולאוטובוסים וגם לתת לנו את הזוית הבריאה של היותנו "ירוקים".

בחודשים האחרונים אנחנו עדים גם לכניסתם לשוק של הקורקינטים החשמליים השיתופיים. אלה, כשכבה נוספת במערך הרכב השיתופי בתל אביב, יכולים לאפשר לנו להגיע מצד אחד של העיר, לצידה השני ועד לפתח משרדנו, רק באמצעות אוטובוסים, אוטותל" וכלי רכב שיתופיים אחרים.

איך שלא תהפכו את זה, התחבורה השיתופית תעלה לכם הרבה הרבה פחות ממכונית פרטית, תעניק לכם יותר בריאות פיזית ופיננסית וגם תהפוך אתכם לירוקים יותר.

2018-12-11T05:56:29+00:00