"וילה וי" – ניסים קולינריים בחד נס

Home/בילוי/מסעדות/"וילה וי" – ניסים קולינריים בחד נס

עשינו "V" בוילה וי

רובכם בוודאי כבר יודעים שאני אוהב את עולם הרכב.
חלקכם קוראים בנאמנות את ביקורות הרכב שלי, כאן, בבלוג.
אני גם אוהב מאד מסעדות טובות, יין איכותי וחברה נעימה.
בבלוג שלי יש לשונית מיוחדת לענייני מסעדות ויין.

הפעם החלטתי לשלב.

השבוע קיבלתי למבחן את המרצדס C קלאס החדשה ליומיים של מבחן.  את תחושת האוליגארכיות המסויימת קיבלתי כבר עם כניסתי לרכב, סמוך לאולם התצוגה המדהים של מרצדס בתל אביב.  אגב, ביקור באולם התצוגה הזה, הוא בילוי בפני עצמו.

חזרתי עם המכונית הביתה כדי להתארגן על המשך פעילות היום ותכנון מסלול נהיגת המבחן. ו…הנה, ממש מולי היתה מונחת התכנית.  במדור הכלכלה של העיתון מאותו הבוקר, התפרסמה המלצה של איש עסקים (שבמקרה הוא גם חבר שלי וזה מה שצד את עיני) על מסעדת שף מיוחדת בשם "וילה וי" במושב חד נס.
למי שלא מכיר, המושב חד נס נמצא צפונית לכינרת, ממש על סף דרום רמת הגולן והמושב כולו הפך לממלכת הצימרים של מדינת ישראל.
אבל מסעדת שף?????  בממלכת צימרים????  מי, לעזאזל יסע עד שם כדי לאכול אצל שף???  תל אביב, היא הבירה הקולינרית של ישראל. ירושלים, עיר בירתנו, שנמצאת בקושי 60 ק"מ מתל אביב, עוד מצליחה איכשהו לייצר מסעדות שף מסקרנות.
אבל חד נס?????  במרחק 185 ק"מ מתל אביב????

יצר הסקרנות גבר על הספקנות ויצר ההרפתקנות שבנסיעה ספונטנית למרחק 185 ק"מ גבר על העצלנות והרמתי טלפון למסעדה כדי לתפוס מקום.
"אנחנו מקבלים הזמנות למטבח רק עד 21:30" אמרה לי בנחרצות מנהלת המשמרת.
השעון לא פעל לטובתי.
זוהי שעת אחר הצהריים ואני עוד צריך להתארגן על שותפים למסע.
הרמתי טלפון לזוגתי יוליה שהיתה לקראת סיום יום העבודה שלה והודעתי לה להתייצב אצלי בשעה 19:00.
דיברתי מייד עם חברי הטוב והבלוגר המצויין אייל באב"ד וגייסתי אותו למשימה.  אייל מתגורר בכפר יונה והודעתי לו שבשעה 19:30 נאסוף אותו.  כך השארתי לי לי שעתיים נינוחות להגיע לקצה העולם במושב חד-נס.
טוב, ברור לכם כבר שתפקידן של תכניות הוא להשתבש וכך יוליה נתקעה בפקק עצום שגרם לה להגיע אלי רק בשעה 19:30 ואל אייל הגענו רק בשעה 20:00.
נותרה לי שעה וחצי בלבד להגיע לשעת האפס של מסעדת "וילה וי".     גם הג'י.פי.אס לא נכנע למצב וקבע חד משמעית שלא נגיע למושב חד-נס לפני השעה 21:45.  וזה בלי הפתעות בדרך.
טלפון מתחנן אל ורד במסעדה לא עזר. "תשתדלו מאד להגיע עד 21:30" אמרה במשפט פסקני שהתחיל להישמע כמו גזר דין לביטול הנסיעה.
ואז נזכרתי שאני יושב במרצדס.  "אנחנו נגיע" הודעתי בחגיגיות לורד וליושבים ברכב.
השעה וחצי הבאות זכורות לשני המלווים שלי בעיקר כטיסת שיוט  נוחה מאד, בגובה נמוך, כשהנוף מסביב הוא רק פסי אור הנמרחים בחוץ בזכות מהירות הגבוהה ממהירות האור.
המרצדס עשתה את המוטל עליה באופן מעורר השתאות ובשעה 21:27 ("סגרנו" את פער האיחור ב-18 דקות מלאות) התייצבנו בשערי מסעדת "וילה וי" כשאנחנו רעננים ומתרגשים.

וילה וי


את המסעדה פתח השף גיא שמחון לפני כשנתיים. כשנה וחצי לאחר שהעתיק את מגוריו מירושלים למושב חד-נס.

המסעדה ממקומת במתחם שבו נמצא ביתו של גיא וגם שני צימרים מפנקים במיוחד, עם בריכה מדהימה ונוף עוצר נשימה.
את המסעדה הקים בן שמחון בקומה השניה של המבנה, כשבחזיתה מרפסת דק עצומה עם נוף מדהים של הכינרת כולה וטבריה מנצנצת באורותיה בקצה טווח התמונה הפסטורלית.

כיאה למסעדת שף אמיתית, במסעדה יש רק 7 שולחנות שמכולם ניתן לצפות דרך חזית הזכוכית העצומה, אל הנוף המרגש והרומנטי.

 

המטבח עצמו לא גדול, נראה כמו המטבח של כל אחד מאיתנו בבית והוא פתוח לחוויית צפיה של הסועדים.  האוכל מוכן ממש אל מול עינינו. חלק מקירות המסעדה "מעוטרים" במתלים מיוחדים ובהם בקבוקי יין ובעצם "מרתף היין" של המסעדה נמצא ממש מעל ראשי הסועדים.  מקסים.
אני מודה שהתפריט הפתיע אותי;  רק 6 מנות ראשונות ו-6 מנות עיקריות ו…זהו!!!!
הנה שף שעושה זאת נכון. הוא לא בא למצוא חן בעיני כולם עם 40 מנות שנותנות אופציות לכל נפש חיה על הכדור.  הוא מציע את מה שהוא אוהב.  ואגב, התפריט מתחלף כמעט בכל יום, על-פי חומרי הגלם ומרכיבי היסוד של המנות שגיא מוצא באותו הבוקר.
בעיני, זו התנהלות של מסעדת שף אמיתית.

האוכל
למנה ראשונה הזמנו שלושתנו את מנת כבד האווז על מצע חבושים, וניל והל.

הכבד שקיבלנו היה עשוי באופן מדוייק והמרקם שלו פשוט התמסמס בפה בחגיגה של טעמים, יחד עם נגיעות החבוש, הוניל וההל.  פשוט חגיגה ללשון.
השף גיא בן שמחון הפתיע אותנו במחווה יוצאת דופן והגיש לנו, על חשבון הבית, מנה ראשונה נוספת – פולנטה עם פטריות כמהין.
טוב, אני לא מחובבי ציון של פולנטות, ממליגה, ריזוטו ומיני מנות שנראות כמו עיסה.  ועם זאת אציין שהמנה היתה פשוט עילאית ואט אט חוסלה המנה מהצלחת, על-ידי שלושתנו.

לעיקריות, החלטנו להזמין שלוש מנות שונות ולטעום האחד מהשני.
יוליה הזמינה פילה לברק
אייל הזמין את נתח הקצבים
ואילו אני הזמנתי את מנת ביף בורגיניון מבשר עגל.

טוב, כבר בטח הבנתם שצמחונים וטבעונים לא ימצאו כאן את מבוקשם, אבל מי שמחפש אוכל טעים, ימצא גם ימצא.

אוכל כזה לא ניתן לאכול ללא יין טוב והזמנו יין אדום קיאנטי קלאסיקו סריסטורי 2012

נתחיל דווקא במנה שהיתה עליה אחידות דעים שהיא "בילתה" על המחבט 10-20 שניות יותר מידי.  פילה הלברק.   המנה שהוגשה היתה גדולה ועשירה, הפרזנטציה היתה מצויינת והגם שהפילה היה יבש מידי, המנה כולה היתה טעימה בסך הכל.  המלצה? לשים לב לאורך הזמן שבהכנה ולהוריד מהאש 10-20 שניות קודם.

נתח הקצבים שהוגש לאייל הגיע בפרזנטציה מעלפת.  הבשר היה חתוך לפרוסות והוכן בדיוק לפי בקשתו של אייל – מדיום-רייר. היה לכולנו וורוד בעיניים מהצבע הוורדרד המדהים שהוכן במידת העשייה המדוייקת.   בשניה ששמתי את פרוסת נתח הקצבים על לשוני, החלה חגיגת מטורפת של כל בלוטות הטעם והרוק בפי. המנה היתה עשויה באופן מדוייק והיתה טעימה ברמות גבוהות.

וכעת נגיע למנה שגרפה פה אחד את התואר "המנה הכי טעימה על השולחן" – הביף בורגיניון.
המנה מוגשת בתוך מחבט מאד אסתטית ומכילה כמות נאה ביותר של קוביות בשר עגל שעברו טיפול אוהב מידיו של השף והגיעו אל השולחן כשהן נימוחות בפה כמו חמאה.
האנחות והקולות שנשמעו מגרונותיהם של שלושתנו דמו לקולות של סקס סוער ורב תשוקה.  זו הדרך היחידה לתאר לכם את מה שקרה בשולחן בעת טעימת מנת הביף בורגיניון. מנה עשויה לעילא ולעילא.

היין שליווה אותנו לכל אורך הארוחה, היה קליל, נעים מאד, עשיר בטעמים והכי חשוב? הוצע במחיר מפתיע מאד של 125 ש"ח לבקבוק.  הנה ההוכחה שאפשר למכור יין טוב במחיר סביר וגם להרוויח.
בין המנות העיקריות לקינוח, יצאנו לדק הגדול שבחזית המסעדה, צפינו לעבר הכינרת והאורות המנצנצים של טבריה באופק, רוח קלילה ליטפה את פנינו והתחושה היתה של התעלות גדולה. ממש חו"ל, כאן בישראל.

למנות אחרונות ביקשנו מהשף להפתיע אותה, כשהציווי היחיד שלנו היה "שום מנה עם שוקולד!"
בתוך דקות עלו על שולחננו שתי מנות:
– גלידה ווניל תוצרת בית עם שערות חלווה מלמעלה – מנה מעולה. מנה פשוטה בהרכבה אבל תענוג אמיתי לחיך.

– סמיפרדו טוויל שקדים, קרם דודבני אמרנה וקרם ברולה – כן, זה שם המנה ואוי, כמה שהיא טעימה. זוהי מנה אחרונה שהיא גורמה בפני עצמה.

הסיכום
השעה כבר היתה כמעט חצות ולאחר שיחה קצרה עם השף, החלטנו שהגיע הזמן לצאת חזרה לכיוון מדינת תל אביב.
החשבון שהוגש לנו, לשלושה סועדים (ללא שום הנחת סלב או הנחת בלוגרים וטוב שכך) עמד על 587 ש"ח, כולל בקבוק היין.
מחיר שפוי והגיוני ביותר בעבור מה שקיבלנו ועבור החוויה כולה.

קחו המלצה ממני:
רוצים להיות ספונטנים ולהפתיע את בן/בת הזוג?
צלצלו מייד למסעדת "וילה וי" 054-7271010, הזמינו שולחן לשעה 21:00 (או למתי שנוח לכם ו…להם) וצאו לדרך.
מובטחת לכם חוויה קולינרית מדהימה, מחיר שפוי לחלוטין והעיקר? תדמית של בן/בת זוג ספונטניים ויוצאי דופן.

2017-04-26T14:03:44+03:00