וולבו V60 פלאג-אין סטיישן – הסטייל ושכרו

Home/אספנות, יוקרה וספורט, מנהלים וסאלון, עמוד הבית, רכב/וולבו V60 פלאג-אין סטיישן – הסטייל ושכרו

רון אקרמן – Ron Akerman

מייד כשנחתה על שולחני, טוב, נו, בתיבת המייל שבמחשב, ההודעה לעיתונות של חברת מאיר כי היא מתחילה ביבוא גרסת הסטיישן של הוולבו S60 החדשה, התרגשתי מאד.

אני חייב לכם גילוי נאות – אני לא מכור להרבה דברים ובוודאי שאין לי שום נאמנות נצחית לשום מותג רכב. אבל וכאן יש “אבל” גדול, אני מאוהב במכוניות סטיישן. בישראל עדיין לא הבינו את מה שבאירופה וארה”ב הפנימו מזמן – הסטיישן הוא הפיתרון הכי אלגנטי וסטייליסטי לכביש. אני “חולה” סטיישנים. נכון, לא כולם יפים, לא כולם נראים טוב, חלקם אפילו מכוערים וזה קורה כשחברת רכב עושה סטיישן כי “צריך” ולא כי זה בא מאהבה. וולבו וסטיישן זה סיפור אהבה וותיק מאד. לפני שש שנים כשבחנתי רכב לבלוג הזה ונסעתי במעלה פרויד בחיפה, נתקלה עיני בוולבו סטיישן צהובה וישנה שעומדת בחניה ועליה שלט “למכירה”. בלמתי בחוזקה ומייד התקשרתי לבעל הרכב. מדובר היה בוולבו 240 סטיישן שלימים נקראה 245 (סדרה 2, מנוע 4 צילינדרים ו-5 דלתות) מודל 1980 במצב די מוזנח.

לא כך היא נראתה לפני שש שנים. טיפחתי, השקעתי, צבעתי ובעיקר – אהבתי

לאחר המתנה של כ-20 דק’, הגיע בעל הרכב – יהודי מבוגר חובש כיפה שרטן על מר גורלו כי הוולבו הזו נמצאת אצלו כבר 20 שנים ואף אחד מבניו אינו רוצה לקחת אותה ולטפח אותה. בתום עוד 15 דק’, הוולבו הזו היתה שלי. על וולבו סטיישן אייקונית, עם ספסל אחורי שלישי הפונה לאחור ויש לו 2 חגורות בטיחות אינטגרליות, לא מוותרים. קניתי! למחרת הגעתי ברכבת לחיפה, בעל הוולבו חיכה לי איתה בתחנה, משם נסענו לעשות העברת בעלות והשאר הוא היסטוריה. היסטוריה של חיזוק האהבה לקונספט הוולבו. כן ומאז היא נמצאת אצלי ואני לא משחרר. אני מכנה אותה “המאהבת השבדית הבלונדינית בת ה-40 שלי”. וזוגתי אפילו יודעת ומאשרת.

הסגר השני שנכפה עלינו כמעט הרס לי את התכניות ליום של נהיגה ואהבה עם השבדית הצעירה והחדשה מבית וולבו. אלוהי הרכב והבלוגים אוהב אותי, כי סיום הסגר היה יום אחד לפני שהייתי אמור לאסוף אותה למבחן. התכניות לא השתנו ואני התרגשתי מאד, כמו לפני בליינד-דייט עם האישה הכי סקסית בסביבה.

מבחוץ

בגלל מגבלות והנחיות משרד הבריאות אולם התצוגה של וולבו סגור ולא מתאפשרת קבלת קהל. המחזה סוריאליסטי. אני עומד מחוץ לאולם, מביאים לי החוצה קפה חם ובעל ארומה חזקה ומוציאים לי את הקטלוג והניירת לחתימה. ככה על המדרכה בחזית הבניין, קיבלתי ליד מכונית של כמעט שלוש-מאות אלף ש”ח. נציג המכירות הלך להביא את הרכב וברגע שזה יצא מהחניון התת קרקעי והנציג החנה את הסטיישן המהממת הזו על המדרכה שמול אולם התצוגה המרשים (והסגור) שבהרצליה פיתוח, נפלטה מפי אנחה גדולה. הוולבו V60 פלאג-אין הוא פשוט רכב מדהים ומרשים ביופיו. אלגנטיות עיצובית שכבר זמן רב לא ראיתי ברכב.
הדבר הראשון שלכד את עיני הוא הגג המשתפל בעדינות לאחור ומעט למטה לקראת הקצה האחורי של הרכב. זה בולט לעין אפילו יותר, בהשוואה ל”קופסת הנעליים” מודל 1980 בצבע חרדל שחונה אצלי בחניון דרך קבע.

ה-V60 היא לא מכונית קצרה. היא נמתחת לאורך של 4.76 מ’ ולרוחב של 1.85 מ’ (ללא מראות הצד), אבל העיצוב המצויין שלה נותן תחושה שהיא יותר קטנה ואתלטית ממה שהיא באמת. יתרון חשוב בעיני. דווקא עבור מי שאוהב יוקרה וסטייל אבל לא רוצה לנפנף בהם לכל עבר.

החזית של הרכב היא החזית הטיפוסית של וולבו בשנים האחרונות – גריל גדול ואלגנטי שמצידיו שני פנסי חזית מוארכים בתוכם תאורת לד-יום קבועה בתצורת הפטיש של ת’ור, מתוך המיתולוגיה השבדית. עיקר עבודת העיצוב כאן נעשתה מצד הרכב ומאחור. מהצד מבחינים מייד בחישוקי הגלגלים בקוטר ”19 נאים מאד שמקנים לוולבו הזו מראה ספורטיבי במיוחד. קו מתניים גבוה, יותר חלונות צד צרים יחסית, בעלי מראה ספורטיבי. שטח החלונות הולך וצר כלפי מעלי ככל שהחלונות נמשכים לאחור וזה נראה מצויין בשילוב קו הגג ההולך ויורד בעדינות כלפי מטה ככל שהגג נמשך לאחור. על הגג תמצאו את שתי מסילות האורך ההכרחיות למראה הסטיישן/כבישטח/ספורט ובקצה הגג מאחור. בקצה האחורי ביותר של הגג ישנו ספויילר מאסיבי שתורם גם הוא את חלקו למראה הספורט-אלגנט של הרכב.

למסתכל מצד הנהג קופץ לעין מיד מכסה הפלא-אין – המקום בו מחברים את הרכב למטען החשמלי, כשעליו מדבקה הכרחית של שקע חשמלי. המדבקה הזו כבר הפכה לסמל סטטוס בפני עצמה.

אחורי הרכב, הם הדלת החמישית הגדולה אשר נפתחת חשמלית וניתן לפתוח אותה גם בעזרת הזזת הרגל מימין לשמאל מתחת לפגוש האחורי. מצויין למי שיש משא/מטען כבד בידיים וממש לא נוח להוריד לכביש כדי לפתוח את הדלת. שפת ההטענה נמוכה ונפח תא המטען מכובד מאד ועומד על 529 ליטרים מרשימים.

בתחתית הפגוש תמצאו משני צדדיו את פתחי יציאת האגזוזים, במראה אלגנטי וספורטיבי גם יחד. הרכב הזה לא משופע בניקלים, אבל היכן שהם נמצאים, (כמו ביציאות האגזוז בפגוש האחורי), הם בהחלט עושים את העבודה. אלגנטי, כבר אמרתי? הנה ההוכחה שיוקרה וסטייל לא קשורים קשר ישיר לכמות עיטורי הכרום ברכב.

בפנים

דגם ה-T8 שנבחן מגיע ברמת גימור אחת וקרויה INSCRIPTION. מייד כשהתיישבתי במושב הנהג של הוולבו הזו, קפצה לראשי מכונית אחרת – מרצדס. אני יכול לומר בוודאות שאם בכניסה למושב המרצדס קפצו לעיני היוקרה והסטטוס, הרי שמייד בכניסה לוולבו הזו חשתי תחושה אדירה של סטייל בסגנון נורדי. מכובד מאד, נקי מאד, איכותי מאד. זה מתחיל מגלגל ההגה המצופה עור בשילוב עיטור מתכתי, ידית הילוכים מקריסטל אמיתי, ספי כניסה מוארים ואחד האלמנטים שהכי אהבתי הוא דיפוני העץ שההקפדה על השארתם מעט גסים ולא חלקים ומבריקים, היא טוויסט מעניין בעיצוב. בהחלט אהבתי. מושבי העור הם באותו הגוון של ציפוי העור בהגה ובלוח השעונים ובדלתות והכל בגוון ווניל יפייפה. לא ניתן להתעלם מחלון הגג הפאנורמי העצום וכאשר מפעילים את מערכת הסאונד מתוצרת הרמן-קארדון היוקרתית המנפקת 600 וואט של צלילים מדהימים הבוקעים מ-13 רמקולים המפוזרים ברכב, אי אפשר שלא לחוש תחושת הצלחה בחיים.

הדש-בורד ולוח השעונים הם שילוב של עיצוב נורדי נקי כשלוח השעונים הוא למעשה מסך לד בגודל ”12.3 המקרין תצוגה וירטואלית של שעונים, מכוונים ונתוני רכב שונים ואילו מסך המלטימדיה המרכזי, הינו מסך דווקא קטן יותר בגודל ”9 שהוא גם מסך מגע.

רוחק הסרנים עומד על 2.87 מ’ מכובדים, מה שמעניק ליושבים במושב האחורי מרווח רגליים מכובד וישיבה נוחה מאד. גם תא המטען כפי שציינתי, הוא מכובד ביותר, אבל כמו במרבית מכוניות היוקרה, אינו כולל גלגל רזרבי, אלא מערכת לניפוח ותיקון תקרים. כפי שציינתי, שפת ההטענה היא נמוכה ונוחה והאפשרות לפתוח את דלת תא המטען ע”י הסטת הרגל מצד לצד מתחת לפגוש, היא תוספת מצויינת ויעילה מאד.

ההנעה וההנאה

בחרטום הרכב יושב מנוע 2000 סמ”ק, אותו נפח בדיוק שמוצע ב-S60 T4. אבל בהבדל קטן. אם מנוע ה-T4 הוא מנוע טורבו “רגיל” המייצר הספק של 190 כ”ס נעימים ומכובדים, הרי שב-T8 תמצאו הגדשה משולבת של טורבו ומגדש-על, אשר יחד מייצרים הספק עוקר הרים של 303 כ”ס. אם תוסיפו לכך את הספק המנוע החשמלי שעומד על 87 כ”ס, תקבלו הספק משולב מדהים של 390 כ”ס.. רק לשם השוואה, בוולבו סטיישן מודל 1980 אספנות שלי, יש מנוע בנפח 2300 סמ”ק שמעולם לא “שמע” את המילה טורבו. המנוע הזה, בימיו הטובים ידע לייצר הספק של 130 כ”ס. ואם צריך לסכם את פער הדורות בנתון אחד בלבד, הנה הוא – הספק המנועים.

עוד נתון מדהים הוא המומנט המשולב של שני המנועים שעומד על 65.3 קג”מ. אלה נתונים של מכונית-על, חברים. כל הנתונים האלה והמספרים שכתבתי כאן, מביאים את הסטיישן החמה הזו לביצועים מצויינים, כמו זינוק מאפס ל-100 קמ”ש בפחות מ-5 שניות

הרכב שבחנתי הוא היברידי פלאג-אין מה שאומר שאת עיקר עבודת טעינת החשמל לרכב מבצעים באמצעות חיבור הרכב למטען חיצוני. הטעינה של המצבר מספיקה לנסיעה על החשמל בלבד לאורך מעשי של כ-35 ק”מ. הנתון הרשמי עומד על כ-54 ק”מ, אבל אני מניח שזה ללא מזגן, במישור ובשיוט אחיד במהירות של 80-90 קמ”ש. אבל אם יש לכם מטען בבית ומטען במקום העבודה והמרחק בין הבית שלכם למקום העבודה לא עולה על 30-35 ק”מ לכל כיוון, יש מצב מאד מעשי שלא תצטרכו לתדלק את הרכב הזה במשך חודשים. הנתון הרשמי של היצרן מדבר על צריכת דלק משולבת ומשוקללת של כ-60 ק”מ לליטר אחד של דלק. נשמע פנטסטי. אבל גם אם הצריכה המעשית המשולבת תגיע לכ-40-45 ק”מ לליטר, זה נתון מדהים ויוצא מן הכלל עבור רכב כזה ברמת נתונים וביצועים שכאלה.

אבל תעזבו אתכם מתאוצות וחיסכון בדלק, כי בסופו של דבר מה שחשוב הוא כיצד מרגישים בנסיעת יום-יום בתוך העיר, בפקקים ובכבישים בינעירוניים. אני יכול לעשות את זה ארוך, מייגע ומתחכם ואני יכול לעשות את זה קצר ויעיל. הוולבו הזו מספקת את הסחורה ובענק. למרות צמיגים בחתך 40 שיושבים על ג’נט בקוטר ”19, הנסיעה כאן היא רכה במידה ונעימה מאד. וולבו עשו כאן מעשה כשפים כשהצליחו לשלב בין נתונים וביצועים מאד ספורטיביים לבין נוחות נסיעה יוצאת דופן. הנסיעה, בכל שלב היא שקטה מאד. גם כשמנוע הבנזין העוצמתי נכנס לפעולה וגם כאשר נדרשת תאוצת ביניים בריאה. בידוד הרעשים וקולות המנוע כאן, הוא פשוט מצויין. וכאשר מפעילים את מערכת הסאונד המצויינת שמצויידת גם בסאב וופר משמעותי ומקשיבים למוסיקה בספוטיפיי, השילוב הזה שבין סאונד שמיימי, הספק עוצמתי ונוחות נסיעה עילית, גורמת לנהג והנוסעים להתנתק לחלוטין מהבלי הקורונה, השחיתות הפוליטית וטרדות הפקקים ולחוש כאילו נמצאים על ענן בעולם אחר ומקביל שבו הכל פשוט מצויין.

אני מאוהב ובת הזוג שלי יודעת שיש לה מתחרה רצינית מאד על האהבה שלי.

אני לא מוותר על זוגתי כחברה לחיים, אבל התאהבתי עד מעל לאוזני בשבדית הצעירונת והחתיכה הזו. אני יודע שכשאביא אותה הביתה לתמיד, היא תחיה בשלום רב עם זוגתי. אבל זו לא תהיה שלישיה. זו תהיה רביעיה. כי היא תצטרף לאהבה הנוספת שלי – הוולבו 245 סטיישן מודל 1980 שלי – השבדית הבלונדינית בת ה-40 שגם עליה אני לא מוותר.

המחיר של השבדית הצעירה, נאת החמוקיים, ה-V60 T8 פלאג-אין עומד על 289,000 ש”ח מפתיעים במיוחד, לטובה. אני יודע שסכום כזה לא גדל על העצים, אבל במחיר הזה, מדובר במכונית יוקרה יפייפיה ומאד פרקטית שהיא, אולי מעניקה את התמורה הכי גבוהה לכסף שלכם. אני לא יודע כמה סטייל עוד אפשר לקנות במחיר הזה ובגודל רכב כזה.

2020-10-29T07:45:23+02:00