בחן, התרשם וכתב – רון אקרמן – Ron Akerman
צילומים: רון אקרמן/יצרן
פברואר 2018
ב.מ.וו. כפי שאנחנו מכירים אותה היום, רחוקה מאד מהמקור שלה, אי-שם בשנת 1913, כאשר נוסדה ע"י יהודי כשר בשם ראפ, כמפעל לייצור מנועי מטוסים, בשם "ראפ – מפעל למנועים" ובגרמנית: "ראפ מוטורן וורקה" ובקיצור ר.מ.וו. בשנת 1917 כשגרמניה מלקקת פצעים של מלחמת העולם הראשונה והאנטישמיות הרימה ראש, הולאם המפעל מידיו של ראפ היהודי ושינה את שמו ל"מפעל מנועים בווארי" או בגרמנית "בוואריאן מוטורן וורקה" ובקיצור "ב.מ.וו." והמשיך לייצר מנועים למטוסים עבור הלופטוואפה – חייל האוויר הגרמני. הלוגו של חברת ב.מ.וו., עם זאת, נשאר בצורתו המקורית למן תחילת הדרך ורק שופר מבחינה גראפית והוא מראה פרופלור של מטוס בעת הסיבוב שלו. אם תסתכלו פעם על מטוס בעל פרופלור מופעל, מלפנים, תבינו מייד.
הלוגו הראשון של ב.מ.וו.
הלוגו השני של ב.מ.וו.
הלוגו האחרון והעדכני של ב.מ.וו.
בסיום מלחמת העולם השניה, נאסר על מפעלים שפעלו בשירות מכונת המלחמה הגרמנית להמשיך ולייצר כלי נשק, רכבי מלחמה ומטוסים והם נאלצו לחפש דרכים יצירתיות להיפטר ממלאי החלקים שהיו על המדפים. חברות כמו מסרשמיט וב.מ.וו. פנו לייצור מכוניות קטנטנות שיוצרו בעיקר מחלקים של חופת הטייס של המטוסים וכך זכינו לעידן של מכוניות שנקראו "מכוניות בועה" על-פי צורת הבועה שלהן שחוייבה ממראה תא הטייס שנועד במקור למטוס הקרב. ברבות השנים החלו מהנדסי ב.מ.וו. לשכלל ולעצב ביתר טוב טעם את מכוניות המפעל כאשר בשנות ה-70' של המאה הקודמת קיבלנו את סדרת "1600" המשפחתית הבינונית ואת סדרת "2000" המשפחתית הגדולה יותר. בהקבלה להיום, סדרת "1600 הפכה לסדרה "3" וסדרת "2000" הפכה לסדרה "5" של ב.מ.וו.
מכוניות ב.מ.וו. הפכו למשוכללות יותר, יוקרתיות יותר וספורטיביות הרבה יותר ובסוף שנות ה-90' כבר זכינו לסלוגן "ב.מ.וו. – מכונת הנהיגה המושלמת" וכך אכן היה; שמן של מכוניות ב.מ.וו. התקשר תמיד לביצועים והנאה מנהיגה, לצד יוקרה הולכת ועולה. בעקבות דרישות איכות הסביבה והחיפוש אחרי מערכות הנעה אלטרנטיביות לבנזין, הגיעה גם ב.מ.וו. לעידן המכוניות החשמליות וההיברידיות. לפני כשנה הציגה דלק מוטורס – יבואנית מכוניות ב.מ.וו. את מהלך הכניסה שלה לעידן החשמלי ובמסיבת עיתונאים חגיגית הציגה את ה"נבחרת החשמלית" שלה – i3, i8, ואת 330e המשפחתית ההיברידית. מאז גדל מאד ההיצע של מכוניות היברידיות ופלאג-אין של החברה וכאשר לאחרונה עברה ה-330e שינוי עיצובי ואני מצידי, התחלתי להיקשר עוד ועוד למכוניות היברידיות ולבחון אותן, החלטתי שהגיע הזמן לבחון גם את המשפחתית היוקרתית של היצרן הבווארי
מבחוץ
ליצרן מכוניות היוקרה מבוואריה, יש "טביעת אצבע" עיצובית חד משמעית ודי במבט אחד חפוז ומהיר כדי להבין שמדובר במכונית של ב.מ.וו. וזה דווקא מצויין. מי שיש לו ב.מ.וו. מסידרה 3, מלפני 5 שנים, לא ירגיש "מיושן" כאשר יעמוד עם מכוניתו ליד דגם 2018 של הסדרה 3 ועם זאת, ניתן להבחין בנקל בעידכונים העיצוביים ההכרחיים בדגם החדש.
יבואנית ב.מ.וו. לישראל, חברת דלק מוטורס נקטה בצעד שיווקי מצויין והנגישה את ה-330e לציבור הרחב בכך שיצרה 3 רמות גימור לרכב הזה. רמת הגימור ה"בסיסית" והראשונית היא "SPORT", השניה היא "אקסלוסיב" ושאותה בחנתי ואילו רמת הגימור הגבוהה ביותר היא ה"אינדיבידואל" והיא גם היקרה ביותר. בעניין המחיר נדון בסוף ומחכה לכם הפתעה גדולה. אבל מה שחשוב הוא שלא משנה מה רמת הגימור, בכולן תקבלו את אותו הרכב טכנולוגי של מנוע 2.0 ליטר טורבו בנזין בשילוב מנוע חשמלי עם טעינה חיצונית מעמדת טעינה ביתית וזה, הרי מה שחשוב.
ברמת הגימור אותה בחנתי תקבלו את המכונית עם גריל קדמי מושחר וחישוקי גלגלים בקוטר "19 מרשימים מאד. ברמת הגימור הבסיסית מגיע הרכב עם חישוקי "17 שהם "בסדר", אבל אני מאמין שבעבור המחיר שדורשים על רמת הגימור ההתחלתית התמורה מצויינת בכל מקרה. ושוב, על עניין המחיר – בסוף. אלמנט עיצובי מובחן נוסף הוא הפנסים הקדמיים שקיבלו מראה צר וחדשני יותר עם "סוג" של "משיכה" לכיוון גריל הכליות המפורסם של ב.מ.וו. מאד אהבתי את המראה העדכני הזה.
הגרסה ההיברידית פלאג-אין של הסדרה 3 מובחנת היטב בלוגו eDRIVE המצוי בשני צידי הרכב על קורת C האחורית, הלוגו 330e מאחור ופתח הטעינה החשמלי המצוי מתחת למראת הצד של הנהג, בכנף הקדמית-שמאלית.
מבפנים
מה לא נאמר כבר על איכות הגימור ואיכות ההרכבה של רכבי היוקרה הגרמניים. אבל צריך להכינס לקוקפיט כדי באמת להבין את זה. ברמת הגימור "אקסלוסיב" קיבלתי רכב עם מושבי עור בצבע כתום-כאמל, שאני אוהב לקרוא לו "כדורסל", כי הוא מזכיר לי את צבע כדורי הסל. מדובר בצבע מיוחד מאד, המעניק לרכב מראה יוקרתי מאד. דיפוני העור באותו הגוון נמצאים גם בדלתות. בהחלט אהבתי, למרות שגוון העור הזה, כמו ריפודי העור הבהירים, נוטה להתלכלך מהר וחובה לתחזק גם את המושבים ברמת ניקיון גבוהה. אני לא מציין זאת לשלילה, אבל חייב לציין זאת.
לוח השעונים האנלוגי ברור מאד וקריא מאד כאשר החלק המרכזי של הדש-בורד מצוייד במסך "צף" בגודל "8.8 כשמתחתיו שורת לחצנים בסגנון רטרו-משהו שמיועדים לשני שימושים; בלחיצה קצרה הם משמשים לבחירת תחנות רדיו שהוזנו מראש, בלחיצה ארוכה הם יעבירו את הנהג למסך התצוגה הרצוי לו – מחשב הדרך, מצב הרכב, תאורה, בחירת סאונד ועוד ועוד. מאד אהבתי. את כל תפקודי מסך המולטימדיה ניתן לנהל מהכפתור המרכזי שנמצא בקונסולה המרכזית שבין המושבים. הדבר היפה הוא שחלקו העליון של כפתור הבורר הגדול, משמש כמשטח מגע וכ"עכבר" לבחירת הפונקציה הרצויה במסך. זה חוסך מהנהג את הצורך בהורדת העיניים מהדרך. מצויין
המושב האחורי מרווח מאד ונובע, בין השאר מבסיס הגלגלים המאד מכובד של 2.81 מ'. שלושה מבוגרים בהחלט ישבו בנוחות במושב החורי במכונית שרוחבה מאחור מגיע למעל 1.8 מ'. הרכב מגיע עם חלון שמש חשמלי מקורי, מה שמוסיף עוד ועוד לתחושת היוקרה שעוטפת אותך מכל עבר.
בנסיעה
המכונית הזו מצויידת בשני מנועים והנעה (והנאה) אחורית אחת. מנוע הבנזין הוא בנפח 2.0 ליטר טורבו בהספק 184 כ"ס ומנוע החשמל מספק עוד 88 כ"ס וכך מציעה מכונת הנהיגה החשמלית הזו הספק משותף של 254 כ"ס ומומנט משותף אדיר של כמעט 43 קג"מ. איפה זה בא לידי ביטוי? בתאוצה ממצב עמידה. זה מרגיש כאילו ירו אותך מעמדת שיגור של טיל. הנתונים האלה מסבירים מדוע זינוק מאפס ל-100 קמ"ש במכונית משפחתית ששוקלת מעל 1.7 טון, ייקח לך רק 6.1 שניות מהירות מאד.
אזהרה 1: המנוע החשמלי "יודע" להסיע את המכונית הזו למרחק של עד 34 ק"מ בלבד, על הסוללה המלאה עד סופה. אבל, אלה 34 ק"מ מהנים מאד, שקטים מאד וחסכוניים מאד מאד.
אזהרה 2: שלא כמו במכוניות היברידיות אחרות שבחנתי, במכונית הזו, הטעינה של הסוללה ממנוע הבנזין היא איטית מאד. מאד מאד. מה זה אומר?
שאם רוקנתם את הסוללה ומיציתם את 34 הקילומטרים החשמליים, כמעט שלא תוכלו ליהנות מטעינה מחודשת, גם אם הנסיעה היא ארוכה מאד על מנוע הבנזין. יתרונה של המכונית הזו היא בטעינה בזמן החניה. אם תטענו את הסוללה בלילה (רק 3 שעות טעינה מסוללה ריקה לחלוטין לסוללה מלאה לחלוטין) ואם תטענו אותה בחניה של מקום העבודה שלכם, במהלך היום ואם אתם עובדים ומסתובבים ברדיוס שאינו עולה על 30 ק"מ ממקום מגוריכם, מובטח לכם חיסכון עצום בדלק ותראו את תחנת הדלק לעיתים רחוקות מאד. ובכל מקרה, תבקרו בתחנת הדלק הרבה פחות משכניכם המבונזנים לחלוטין והרבה הרבה פחות מחבריכם בעלי ב.מ.וו. לא מחושמלת
המנוע הזה שקט. שקט מאד. ואני מתכוון למנוע הבנזין. זה או שהוא שקט מאד, או שבידוד המנוע מצויין, או שניהם יחד. אבל, למרות שהוא שקט מאד, המנוע הזה נחוש מאד מאד וזינוקים מעמידה או תאוצות ביניים לעקיפה מבוצעים במהירות מדהימה ונחישות מדהימה עוד יותר. אין דבר שאני אוהב יותר ממכונית עם אחיזת כביש מדהימה והנעה אחורית. הב.מ.וו. 330e נותנת גם אתה זה וגם את זה. אחיזת הכביש שלה כל-כך גבוה, ההיגוי כל-כך מדוייק והמנוע כל-כך נחוש שכל כניסה לפניות הדוקות ומהירות היא חווייה מוטורית הלקוחה מעולם מירוצי המכוניות.
כמו שמצפים מרכב יוקרה איכותי שכזה, מצויידת הבימרית הזו בשלל אמצעי בטיחות אקטיביים; בלימה אוטונומית, קרוז קונטרול אדפטיבי מצויין, מערכת לשמירת נתיב, התראה מפני פגיעה בהולכי רגל. בהחלט מספיק ומצויין.
יוקרה נגישה
דלק מוטורס מנסה לטרוף את הקלפים בשוק היוקרה, עם הדגם הזה. העובדה שאתם יכולים לרכוש את המתחרה הישירה של מרצדס C קלאס, כשהיא גם היברידית וגם נטענת חיצונית פלאג-אין במחיר של החל מ-265,000 ש"ח, בהחלט עושה "בלאגן" בשוק היוקרה. אם אתם רוצים יוקרה גרמנית איכותית מבית ב.מ.וו. ואתם גם בעלי מודעות סביבתית ורוצים מכונית היברידית פלאג-אין, תוכלו לרכוש את ה-330e הזו ברמת גימור "ספורט" במחיר של החל מ-265,000 ש"ח בלבד. מבחינת נתונים מכניים-טכניים, תקבלו את אותה "החבילה" שיקבלו מי שירכשו את רמת הגימור "אקסלוסיב" שנבחנה כאן ותעלה 295,000 ש"ח או את רמת הגימור הגבוהה והמיוחדת ביותר – "אינדיבידואל" שתעלה 330,000 ש"ח.
הצטרפו למדיות החברתיות :