ב.מ.וו 218GC – עניין של סטטוס

Home/יוקרה וספורט, עמוד הבית, רכב/ב.מ.וו 218GC – עניין של סטטוס

רון אקרמן – Ron Akerman – אפריל 2021

לב.מ.וו תמיד היתה סדרת 1 וסדרת 2 וסדרת 3 וכך הלאה עד סדרת 8. למרצדס מאז ומעולם היתה ה-CLA שהיא, בעצם רכב סדאן שמבוסס על סדרה A קלאס. לאודי היתה תשובה משלה בתצורת A3 סדאן. לב.מ.וו לא היתה תשובה ישירה לקטגוריה הזו

עד שמהנדסי ב.מ.וו. היקים משטוטגרט החליטו להעלות את ה-CLA על הכוונת. מה שקיבלנו היא הסדרה 2GC – גראנד קופה.

המכונית הזו כמעט זהה במימדיה, אופיה (ואפילו קצת בעיצובה) ל-CLA ולישראל היא מגיעה בשתי גרסאות; ה"בסיסית" – המכונה 218i עם מנוע 1.5 ליטר, 3 צילנדרים טורבו בהספק של 140 כ"ס וה"מתקדמת" – המכונה M235i עם מנוע 2.0 ליטר, 4 צילנדרים טורבו והספק בריא של 306 כ"ס.

למבחן, אני קיבלתי את גרסת הכניסה – ה-218i GC שבהחלט מציגה הצהרת כוונות של כרטיס כניסה לעולם סמלי הסטטוס , של ב.מ.וו (הסדרה 1, בעיני לפחות, היא לא באמת סמל סטטוס, אלא יותר מכונית לאלה שרוצים להיות – Wanna-be). רמת הגימור של הרכב שקיבלתי היא -M Sport שהיא דרגה אחת מעל דגם הבסיס

מבחוץ

את ה-218 שלי קיבלתי בצבע כחול/טורקיז מדהים ביופיו. נכון, אפשר לקבל אותה כמעט בכל צבע שתרצו ובוודאי שבצבע לבן או שחור או אפור כהה. אבל אז, הרי, תהיו כמו כולם וחלק מרכישת סמל סטטוס היא בדיוק ההיפך – לא להיות כמו כולם. אז אם כבר, תשאלו אותי, אני ממש אהבתי את הצבע יוצא הדופן והיפה הזה. הצבע הזה סחט מחמאות לרוב. למה אני מתעכב כל-כך על הצבע? כי יש לו קשר ישיר ל"אפקט ההגעה" ולב.מ.וו. הקטנה הזו יש בהחלט הפקט הגעה משובח, לא כל שכן עם הצבע הזה.

מלפנים תמצאו את מראה ב.מ.וו. הקלאסי בעל 2 הכליות המגודלות כשמשני הצדדים יש פנסי דרך "כועסים" מעט – מראה הכרחי לעיצוב ספורטיבי. בכלל, הפגוש הקדמי כולו אומר "מלחמה" וקרביות ספורטיבית. על מכסה המנוע תמצאו שני פסי אורך בולטים המחזקים עוד יותר את המראה הקרבי של הרכב.

מהצד ניתן להבין היטב את מהות האותיות GC – גראנד קופה שהוצמדו לדגם הרכב הזה. המכונית הזו נראית ומעוצבת כמו מכונית קופה שהוסיפו לה 2 דלתות אחוריות. אתם בוודאי תצליחו להבחין שדלת הנהג גדולה בהרבה מדלת הנוסע מאחור. אני לא הייתי נוכח בעת תכנון הרכב, אבל זו בוודאי אמירה מסויימת על כמה נוסעים צפויים לנסוע ברכב כזה.

גג הרכב משתפל בזווית לאחור ותא המטען והדלת שלו משתלבים היטב ברצף הזה, מה שמעניק למכונית מראה מושלם של מכונית קופה. האורך הכולל של ה-218i עומד על 4.52 מטרים. נומינלית זה הרבה. ויזואלית זה נראה פחות ארוך.

מאחור, תמצאו דלת תא מטען שבקצה העליון שלה מותקן ספויילר קטן, אבל כזה שמוסיף הרבה למראה ה"נכון" של הרכב. הפנסים האחוריים, הם פנסים מוארכים, עם מראה חדש למכוניות ב.מ.וו ובתוכם תאורת לדים מרהיבה. משני צידי הפגוש תמצאו "כונסי אוויר" או "פתחי יציאת אויר" מזוייפים, שבמכונית ספורט אמיתית אמורים לסייע באיוורור הבלמים האחוריים. אולי ככה זה בגרסת ה-M, אבל כאן מדובר רק במראה עיניים שעושה מצויין להצהרה הספורטיבית של המכונית. בתחתית הפגוש תמצאו דפיוזר מפלסטיק שחור. יש משהו במראה הנקי והספורטיבי של עיצוב החלק האחורי של המכונית הזו. אני אהבתי. עם רמת הגימור הזו תקבלו חישוקי "18 גדולים ונאים שמשלימים את המראה הספורטיבי. ההבדל במחיר בין גרסת הבסיס לגרסה שנבחנה, הוא של 5000 ש"ח בלבד. רק הגדלת חישוקי הגלגלים מ-"17 ל-"18 לבדה, שווה את ההבדל הזה, בעיני.

את הגג מעטר חלון זכוכית גדול וכהה בעל אפשרות פתיחה חשמלית. הגג הזה גם יעיל בנסיעה, אבל גם נראה פשוט מצויין על הרכב. בגלל זוית הגלישה לאחור ולמטה של הגג, לא ניתן, כנראה, להתקין כאן גג זכוכית פנורמי מלא, אבל מדובר כאן בגג חצי פנורמי וזה בהחלט נראה ומרגיש טוב.

מבפנים

את הרכב קיבלתי לידי בחניון התת-קרקעי של סוכנות ב.מ.וו. בת"א. אני יכול להעיד על עצמי שבכניסה למושב הנהג, יש בהחלט את אפקט הוואו, שמרגישים כשנכנסים למכונית יוקרה. ואני אתחיל דווקא מ"קישוט" די טריוויאלי כיום – תאורת האווירה. במכונית הזו התאורה משולבת בתוך פאנלים שנראים שילוב של קארבון ופלסטיק שבתוכם דולקת תאורת אוירה יחד עם המרקם של הקישוט הטבוע בפאנלים האלה. כך זה בדש בורד, כך זה בדלתות הקדמיות וכך זה בדלתות האחוריות. בעיני זה פשוט "וואו" אחד גדול. שונה ויוצא דופן מכל תאורת אוירה שראיתי בכלי הרכב שבחנתי. שאפו.

כפי שמצופה מרכב יוקרה, תמצאו כאן שילוב של שני גוונים בריפודי ודיפוני העור של פנים הרכב – שחור וקרם-ווניל. פשוט יפייפה. ההגה הוא אמנם לא הגה ספורט קטום (למה ב.מ.וו. לא יכולה לתת את מה שאפילו פיז'ו נותנת?), אבל ההגה מצופה העור עבה ונעים מאד לאחיזה. הוא גם מכיל עיטורי אלומיניום מוברש ובסך הכל נראה מצויין. דוושות התאוצה והבלם, יחד עם מקום הנחת הרגל השמאלית, מצופים באלומיניום במראה ספורטיבי. יפה מאד. בלוח השעונים המרכזי נמצא תצוגה של שעון מהירות ושעון סל"ד יחד עם תצוגה דיגיטלית הניתנת לשינוי להצגת הנתונים המבוקשים. מסך המולטימדיה הוא בגודל "8.8 סבירים וממנו ניתן לתפעל מערכות רבות של הרכב. בקונסולה המרכזית בין שני המושבים הקדמיים וליד ידית ההילוכים תמצאו את מערכת התפעול של מערכת המולטימדיה, כולל כפתור המגע העגול שבאמצעותו מתפעלים את המערכת. בכלל, למרות שיש מערכת כפתורים נפרדת למזגן ועוד מערכת כפתורים בקצה התחתון של הקונסולה המרכזית שמתחת למסך המולטימדיה, התחושה הכללית היא של ניקיון עיצובי וסטייל. המון סטייל.

לסיום אני רוצה לציין לטובה את מערכת הסאונד המצויינת המותקנת ברכב. לא. זו לא מערכת של מותג ידוע ולא איזה גימיק שיווקי. זוהי מערכת סאונד "רגילה" שהיא פשוט מצויינת ונשמעת מעולה.

חשוב לציין שבדיוק כמו במרצדס CLA, גם כאן מדובר בדלתות ללא מסגרות לחלונות מה שמסייע מאד לתחושה ולמראה הספורטיבי.

בנסיעה

רכב המבחן כלל מנוע 1.5 ליטר טורבו, בן 3 צילינדרים עם הספק של 140 כ"ס ומומנט סביר של 22.4 קג"מ. לא נתונים "לעוף" עליהם, אבל גם לא ממש נתונים מביכים. גם כאן מתבקשת ההשוואה למרצדס CLA שמציעה 136 כ"ס ומומנט נמוך יותר של 20.4 קג"מ, ממנוע של 1.33. ליטר. אומר כך, במספרים והנתונים היבשים, הב.מ.וו. הזו מציעה יותר.

בעת התנעת המנוע והנסיעה לא יהיה לכם מושג שאתם נוהגים ברכב עם מנוע של 3 צילינדרים. המנוע מתפקד מצויין, לא נשמע או רועד כמו מנוע 3 צילינדרים והוא חזק. ביציאה מהמקום, אין ל-218 הזו שום בושה ושום מבוכה. נכון שנתון היצרן על תאוצה צאפס ל-100 קמ"ש עומד על 8.7 שניות סבירות בהחלט, אבל המכונית הזו לא רק מרגישה קלה ואתלטית, היא גם מתנהגת כך.

בנסיעה העירונית הצפופה, הב.מ.וו. הזו מרגישה "גדולה". הכוונה היא שההתנהלות של רכה, נעימה ושקטה מאד. בואו נגיד ככה, שאם צריך לעמוד בפקקים, עדיף לעשות את זה עם מכונית כזאת. בנסיעה בכביש הפתוח היא מגיעה מהר מאד למהירויות אסורות והשיוט בכביש המהיר נעים מאד. אחיזת הכביש שלה גבוהה מאד, כמצופה מב.מ.וו. ואחד הדברים המפתיעים בה, היא צריכת הדלק הנמוכה שלה, ביחס למה שמקבלים. זאת אומרת שמצד אחד רכשתם מכונית יוקרה עם אפקט הגעה ונוכחות גבוה במיוחד ומצד שני, אתם מקבלים צריכת דלק מצויינת למכונית מסוג כזה. בתוך העיר אתם יכולים לצפות לצריכת דלק של 13 ק"מ/ליטר ומחוץ לעיר כ-20 ק"מ/ליטר. זה נהדר.

בהיבט הבטיחות, כצפוי ממכונית יוקרה, תמצאו כאן את כל החבילה כולה. לא חסר כאן דבר. ואפילו תמצאו כאן מערכת לסיוע בחניה שתכניס לכם לבד את הרכב לחניה (מקבילה או אנכית). פשוט מצויין. בדגם העליון, ה-M235 תמצאו גם מערכת פיקוד קולית לשליטה במערכות הרכב ומערכת ניווט תלת מימדית.

מחיר המכונית הזו מתחיל מ-254,000 ש"ח. הדגם שנבחן, עולה 259,000 ש"ח. זה בדיוק טווח המחירים של מרצדס CLA. כבר אמרתי שב.מ.וו שמו את ה-CLA על הכוונת?

לסיכום, אני חושב שבהחלט קמה כאן תחרות שהיא יותר מראויה למרצדס CLA ומי שניצב על צומת ההחלטה, חייב לבדוק את האופציה הזו של ב.מ.וו 218i GC

2021-04-03T11:47:14+03:00