ביקר, טעם, כתב וצילם: רון אקרמן
רחוב לילנבלום פינת אלנבי בת"א. פעם, הרחוב הזה היה הלב הפועם של הבנקאות הרשמית של ישראל וגם של הבנקאות השחורה, בדמות חלפני כספים שהסתובבו כאן בחליפות ומגבעות, אי-שם בשנות ה-60' וה-70' והיו מוכרים דולרים ומטבעות אירופאיים, כשהעניין עוד היה אסור בתכלית האיסור בישראל.
ברחוב הזה ישבו כל הנהלות הבנקים הגדולים ובלילנבלום פינת הרצל, תוכלו למצוא כיום את מוזיאון הבנקאות של בנק דיסקונט. שווה ביקור. אבל לא לשם כך התכנסנו.
פינת הרחובות לילנבלום ואלנבי, כיום, הוא לא מקום משובב נפש להסתובב בו במשך היום. חם, מהביל, צפוף, מלא מכוניות, אוטובוסים, מוניות ואנשים נחפזים לעמל יומם. דווקא כאן, בבניין מספר 48, הבניין בו שכנה בעבר הנהלת בנק המזרחי, בניין באו-האוס שנועד לשימור, נפתח לו מלון בוטיק בשם "לילי אנד בלום". רק על הטוויסט הנחמד על שם הרחוב, מגיע למלון "שאפו". וכמו שאתם יודעים, המילה "שאפו" מגיעה אלינו מצרפת. משם בדיוק מגיעה גם משפחת גדז' שהקימה את מלון הבוטיק הזה, הראשון של משפחת המלונאים הצרפתית הזו, בישראל.
למשפחת גדז' שגרה בניס, שעל הריביירה הצרפתית, יש מספר מלונות בצרפת ובהיותם ציונים ואוהבי ישראל, החליטו להיכנס גם לישראל ומלון "לילי אנד בלום" הוא הסנונית הראשונה שלהם בישראל. מי שמנהלת את המלון היא דלפין גדז' הבת של בעל בתי המלון, שכאשר הבינה שאני עוסק בתיווך נדל"ן לפרנסתי, הטילה עלי מייד "משימה" – לבדוק היכן ניתן לרכוש עוד מבנה למלון של המשפחה בת"א. במלון יש 37 חדרים כאשר התפוסה כעת, בקיץ 2017 היא תפוסה של 100%, ללא אף אורח ישראלי. כולם תיירים מחו"ל. מחירי החדרים נעים מ-700 ועד 1500 ש"ח ללילה, בהתאם לחדר, לתפוסה וללוח השנה. בקומת הגג הוספו שני חדרים עם נוף אורבני מדהים של ת"א, כשכל החדרים, כמו המלון עצמו מעוצבים בסגנון רטרו שמזכיר מאד את תל אביב של פעם. נעים, חמים ומרגיש יוקרתי.
המוטו של משפחת גדז' הוא "חמים, נעים ולא פלצני". וזה בהחלט עובד.
הלובי של המלון משמש גם כמסעדה לארוחות בוקר וצהריים ומתפקד כבר בשעות הערב. הלובי, כמו המלון כולו, עוצב מחדש ע"י סטודיו "מו", ששמר על כל הפרטים העיצוביים ואווירת הבאו-האוס של שנות ה-30' וה-40' של המאה הקודמת. החלטתי לבדוק את ארוחת הצהריים של מלון "צרפתי" וממש לא הופתעתי לגלות כי מדובר במטבח שמגיש מנות צרפתיות טיפוסיות לאיזור ניס והגבול שבין איטליה לצרפת.
משפחת גדז' החליטה לשמור על כשרות, טוב, נו, סוג של כשרות, בכך שכל המטבח יהיה חלבי בלבד, ללא מנות בשריות בכלל. למלון/מסעדה אין תעודת כשרות, אבל מסתבר שאפשר לשמור כשרות גם בלי לשלם אלפים רבים של שקלים כדי שיסתובב איזה משגיח כשרות מיותר בין הרגליים.
אל השולחן שלי הצטרף שלומי יחזקאל, מנהל המזון והמשקאות של המלון. בחור מקצוען וחביב שברור מייד ששירות ברמה גבוהה ומקצועיות ברמה גבוהה אף יותר, הם אלה שעומדים בראש סדר העדיפויות שלו. שפית המלון היא אולגה קוגן. לא ממש צרפתייה והרבה יותר אוקראינית, אבל מוכשרת בטירוף. יש לה ניסיון של שנתיים בעבודה כשפית במסעדה של שגב ו-3 שנים שמשה כשפית של מסעדת/ביסטרו אלברט בקניון רמת אביב. בהחלט רזומה נאה.
בהיותו של המלון מקפיד להגיש אך ורק מאכלים חלביים, מוגשות במלון גבינות צרפתיות איכותיות מאד כמו ברי, קממבר ועוד.
גבינות צרפתיות איכותיות במלון לילי אנד בלום
התפריט אינו גדול ומתרכז במנות צרפתיות טיפוסיות, כשלצידן כמה מנות יותר "בינלאומיות/ישראליות", כמו פיצות ופסטה, כדי לספק את טעמם של כמה שיותר אורחים. ועם זאת, התפריט אינו גדול, ארוך ומבלבל.
המנות הצרפתיות הטיפוסיות הן:
- סלט ניסואז
- פיסלדייר
- רטטוי
- גבינת קממבר אפויה
- קנלוני תרד וריקוטה
ואם התפריט נשמע לכם מעט "איטלקי" זה בעיקר בגלל הקרבה של חבל ארץ זה לגבול האיטלקי וההשפעות ההדדיות על המטבחים. הצרפתים הגאים יאמרו שזה המטבח הצרפתי המקורי ש"אומץ" ע"י האיטלקים, והאיטלקים חמי המזג יאמרו שזה בדיוק להיפך.
מנת פתיחה מצויינת היא גבינת הקממבר האפויה. מניחים את חריץ גבינת הקממבר בשלמותו בתוך תנור חם, היא נמסה עד לדרגה הרצויה ואז מוסיפים לה אגוזים מרוסקים ודבש ומגישים לשולחן כשהכל חם מאד ונוזלי. לא יודע אם התיאור נשמע טעים, אבל המנה הזו טעימה ברמות שלא תוכלו להבין, עד שתטעמו בעצמכם. המנה, אמנם, לא גדולה מאד, אבל גם שלומי וגם דלפין אומרים לי שזו מנת פתיחה שמתאימה לזוג, כך היא לא ממלאת את הסועד ומשאירה טעם של עוד, למנות הבאות. המרקם של הגבינה המותכת נעים מאד, רך מאד ומעניין מאד בפה. אגב, זו מנה שממש אפשר להכין בבית לבד והשפית אולגה תשמח אפילו להסביר לכם כיצד לעשות זאת. הציון שהענקתי למנה הזו ולביצוע, בסולם החיים הטובים שלי, בין 1 ל-10, עומד על 9.5 נק'. בטח תשאלו למה ככה ולא 10 עגול או 9 עגול? כי המנה מצויינת, אבל חשוב שזה לא יעלה לאולגה לראש. חחחחחחח
גבינת קממבר אפויה, עם דבש ואגוזים
המנה הבאה שהוגשה לי היתה ה"פיסלדייר". מדובר במנה פתיחה טיפוסית מאד ומסורתית לאיזור ניס בצרפת. מדובר בבסיס של בצק לחם פריך מאד ועליו בצל מקורמל, נגיעות אנשובי וזיתים. הבצק קריספי ופריך להדהים והשילוב של טעמי הבצל המקורמל עם נגיעות האנשובי, הוא מיוחד מאד וטעים מאד. האנשובי והזיתים מסמלים את הים-תיכוניות של המנה
דלפין, מנהל המלון הסבירה לי שזו מנת הפתיחה הטיפוסית גם אצלם בבית. זה סוג של "חטיף" שמונח אל שולחן האורחים שאך זה הגיעו וכל אחד לוקח חתיכה, כראות עיניו עוד לפני תחילת ארוחת הערב.
פיסלדייר – בצל מקורמל ואנשובי, על בסיס של בצק לחם פריך
המנה השלישית והאחרונה שטעמתי היתה מנת הקנלוני. המנה היתה עשויה לעילא ולעילא; הגבינה היתה אפויה ובמצב קריספי" מלמעלה ואילו שכבת הקנלוני שתחת הגבינה היתה רכה ועסיסית מבפנים. כל המנה מוגשת על בסיס רוטב בשאמל ובתוספת תרד ושמן זית. בכלל, בדרום צרפת נעשה שימוש רב בתרד ושמן זית. גם המנה הזו, כמו שאתם מבינים, היתה טעימה לי מאד ולא השארתי ממנה שריד ופליט, בדיוק כמו המנות האחרות.
קנלוני תרד ברוטב בשאמל ושמן זית
אם יש דבר אחד ששמתי אליו לב במהלך הארוחה, הוא שלמרות שמדובר באוכל חלבי שבחלקו מכיל גבינות לא רזות בכלל, כל המנות קלות מאד, יורדות בקלות ואינן מתיישבות בבטן כמו סוג של "יציקה". כייף גדול.
את כל הארוחה ליווה יין אדום של יקב מונטיפיורי. כפי שאתם בוודאי יודעים, גם השר מושה מונטיפיורי, כן, זה מהשיר של יהורם גאון, היה יהודי וציוני חם מצרפת שעשה ככל יכולתו למען היישוב בארץ ישראל. את היקב פתח היורש של מונטיפיורי, , האחיין שלו, דיוויד מונטיפיורי (כידוע למשה מונטיפיורי לא היו ילדים), אשר חבר לחבר בשם ארנון שהגיע מיקב שאטו גולן ויחד פתחו את יקב מונטיפיורי. היין מלא בטעמים, "עשיר" מאד ועם זאת קליל ונעים בגרון.
תוכלו ליהנות בצהריים מארוחה עסקית במחיר הסביר מאד של 62 ש"ח והכוללת מנת פתיחה/מנה ראשונה, מנה עיקרית, לחם ומטבלים ושתיה קלה. תמורת בירה או יין תתבקשו להוסיף 10 ש"ח.
מסעדת "לילי אנד בלום" לא מגישה מנות אחרונות. אבל תוכלו לנצל את הקרבה לשדרות רוטשילד הסמוכות, ללכת ברגל כ-3 דקות (הזדמנות מצויינת "להוריד את האוכל") ולבקר באחת הגלידריות שנמצאות לאורך השדרה. זה בדיוק מה שאני עשיתי ולא האמנתי איזו בריזה נעימה נושבת בשדרה. שווה.
הסיכום שלי, אחרי כל התיאור הפלסטי של המנות הוא החשוב. ארוחת הצהריים המוגשת במסעדת "לילי אנד בלום" היא קלה, נעימה ובעיקר – משביעה. אני כקרניבור מדופלם שחייב לאכול בשר לפחות פעם אחת ביום, בכל יום של השבוע, ממש נהניתי מהארוחה ולמשך כל הארוחה והמשך היום שאחריה לא הרגשתי בכלל בחסרונו של הבשר. כל הכבוד לאולגה השפית ולמסעדה, על ביצוע מושלם.
הצטרפו למדיות החברתיות :