רון אקרמן – Ron Akerman
צילומים: רון אקרמן/יצרן
בשנות ה-70' לאבא שלי היתה אופל קדט, מנוע 1.2 ליטר אוטומטית, בצבע חרדל. זו היתה המכונית הראשונה שנהגתי בה כשהוצאתי רישיון נהיגה בגיל 17.5 בשנת 1979.
כזו אופל קאדט היתה לאבא ועליה הוצאתי את רישיון הרכב שלי
בשנות ה-80' אופל אסקונה חרכה את הכבישים בישראל והיתה הלהיט הכי גדול של היבוא האישי.
בשנות ה-60' היה לי דוד שהיתה לו אופל אדמירל גדולה ומפוארת.
בקיצור, לאופל הגרמנית תמיד היו מכוניות טובות מאד, אמינות מאד ו…משעממות מאד עשו הכל "בסדר" אבל לא ממש השאירו חותם מוטורי. אגב, בגלל המסורת והשמרנות האנגלית מכוניות אופל נקראו ונקראות עד היום ווקסהול באנגליה. למה? ככה. אולי השם ווקסהול נשמע טוב יותר עם הגה בצד ימין.
שנים רבות יבואן אופל לישראל היתה חברה משעממת בשם "ליאו גולדברג" שקיבעה היטב את השיעמום. בהמשך עבר היבוא לחברת UMI שלא ממש טיפלה במותג ולצד השיגרה והשיעמום ששידרו המכוניות והיצרן, גם בישראל הוזנח המותג לאיטו. לפני כמה שנים, עבר היבוא לידי איש העסקים שלמה שמלצר ז"ל שכמה שנים קודם לכן (בתחילת שנות ה-2000) איבד את זיכיון סקודה לצ'מפיון מוטורס וחיפש לשקם את כבודו האבוד ביבוא מותג רכב. אופל היתה ההזדמנות שלו. וכשליבואן יש מותג אחד לטפל בו וכבוד אבוד לשקם אותו, יחד עם יצרןשהחליט לנער את האבק, השינוי חייב להגיע.
אני מודה, בחנתי בעבר הלא נורא רחוק כמה מכוניות של אופל. לא נרשמה התלהבות. רק להיות "בסדר" כבר לא מספיק היום בעולם הרכב. אומרים שהאוייב של הטוב הוא הטוב מאד. ככה זה גם במכוניות
האופל אינסיגניה הקודמת (גם אותה בחנתי) היתה גדולה, מרווחת ו…זהו, בערך. שום דבר מיוחד לכתוב עליו הביתה. אופל היתה בבעלות קונצרן GM – ג'נרל מוטורס והאמריקאים השכילו להבין שהנדסה גרמנית היא טובה יותר מהנדסה אמריקאית וכך זכינו לראות מנועים ותיבות הילוכים של "אופל" במכוניות "שברולט" וביואיק, בשנים האחרונות.מנוע ה-1.4 ליטר טורבו המצויין של האסטרה החדשה משמש גם את שברולט קרוז החדשה, מנוע ה-1.5 טורבו של האינסיגניה החדשה משרת את שברולט מאליבו החדשה ומנוע ה-2.0 ליטר טורבו החדש של אופל שתול במאליבו, בקאדילק ואפילו בשברולט קורבט. אבל אופל, כמותג הפך לנטל על הכתפיים של GM ולפני שנתיים נמכרה אופל לקבוצת PSA הצרפתית, יצרנית פיז'ו וסיטרואן
האינסיגניה החדשה סיקרנה אותי מהרבה סיבות. אז קיבלתי אותה לסופ"ש מהיבואן והחלטתי לבדוק מי הרוויח יותר – GM שויתרה על אופל, או PSA שרכשה אותה.
ספוילר: אחרי סופ"ש אחד וכמעט 600 ק"מ עם האינסיגניה, אני חושב שPSA ואופל בדרך להרוויח אחד מהשני
מבחוץ
יש משהו בצבע השחור שעושה כבוד לכל מכונית. בעיני וכבר כתבתי זאת כמה פעמים בעבר, השחור הוא אחד הצבעים הכי אלגנטיים למכונית. אבל כשמדובר במכונית גדולה כמו האינסיגניה, הצבע השחור עושה לה אפילו יותר. אבל האינסיגניה החדשה לא רק נראית אלגנטית בשחור. היא פשוט מכונית יפה. יפה ואלגנטית. שנים רבות לא יכולתי להוציא מפי את המילה "יפה" בכל הקשור למותג אופל. איכותי – כן, אמין – כן, תמורה טובה לכסף – כן, אבל יפה? – לא ולא. באה האינסיגניה החדשה וטרפה לי את הקלפים. העיצוב החדש עושה לה טוב. מאד. במהלך הסופ"ש שהיא היתה אצלי פגשתי בכמה וכמה אנשים שונים שאמרו "איזו מכונית יפה". וכמו שאומרים – "אם שלושה אנשים אומרים שאתה שיכור, אז אתה שיכור". ואם כמה אנשים, בנוסף לך אומרים שהמכונית יפה, אז היא יפה. זהו!
נתחיל במבט מהצד; יש לה בסיס גלגלים מכובד עם רוחק סרנים של 2.82 מ' ארוכים ונאים. המכונית עצמה מציגה אורך כולל של4.9 מ' ורוחב של 2.0 מ' כולל המראות. עם גובה של רק 1.45 מ', היא מציגה יציבה נמוכה, רחבה מאד וארוכה. יופי של פרופורציות.
האינסיגניה הקודמת היתה עגלגלה יותר ונראתה שמנמנה, הפנסים הקדמייים והאחוריים היו עגלגלים וגדולים. באינסיגניה החדשה הפנסים הראשיים מלפנים ומאחור הם צרים, ארוכים ומעוצבים למשעי. מלפנים קיבלה האינסיגניה גריל מודרני ומרשים ומאחור מצוי לוגו ענק של אופל שבעזרתו גם נפתח תא המטען הגדול המצוי, למעשה, תחת דלת חמישית גדולה מאד. אני יכול לומר שככל שהביטחון העצמי של אנשי אופל גדל, כך גדל בהתאם גם הלוגו באחורי הרכב ולהיפך.
אני חייב לציין אלמנט עיצובי אחד ומיוחד שקפץ לי לעיין בכל זמן הנהיגה – במרכז מכסה המנוע מתחילתו ליד השמשה הקדמית ועד לגריל הקדמי, משוך קו מוגבה מעט. מצד אחד זה מזכיר לי מכסי מנוע של מכוניות משנות ה-60' ומצד שני קיומו הוא מיוחד מאד בעיני. אהבתי.
חישוקי גלגלים בקוטר "18 נאים מסיימים את ההופעה החיצונית המרשימה של האינסיגניה החדשה.
על העיצוב מקבלת האינסיגניה החדשה 8.5 בסולם "החיים הטובים על-פי רון אקרמן"
מבפנים
לנסיעה שעשיתי לרמת הגולן עם האינסיגניה הצטרפו אלי שתי נוסעות. האחת בת 65 והשניה בת 45. שתיהן פלטו קריאת התפעלות מייד בכניסתן לרכב.
מרשים", "מכובד", "יפה", היו רק חלק מהקומפלימנטים שחלקו שתי הנשים לרכב, אבל זה ממש לא רחוק ממה שאמרו אנשים נוספים שפגשו אותי עם הרכב והציצו לתוך תא הנוסעים במהלך היומיים שהרכב היה אצלי. חיפשתי הגדרה ראויה ולאחר כמה ימים מצאתי – "מכונית שרד". כך, בשתי מילים אני יכול להגדיר את פנים המכונית שנבחנה.
האינסיגניה שביקשתי וקיבלתי היתה ברמת גימור "אינוביישן" שהיא רמת הגימור השלישית מתוך ארבע עיקריות. מדובר במושבי עור מצויינים ונוחים בגוון ווניל. הדלתות והדש בורד מדופנים גם הם בעור דו-גווני, מה שמעניק לכל הרכב תחושה ומראה יוקרתי. איכות ההרכבה הגרמנית היא ללא רבב. מערכת הסאונד מצויידת ברמקולים מצויינים מתוצרת BOSE. החלונות האחוריים מוכהים ומעניקים גם תחושת פרטיות ליושבים מאחור וגם הגנה יעילה מפני השמש הישראלית.
בסיס הגלגלים הארוך מאפשר לשלושה מבוגרים לשבת בנוחות רבה במושב האחורי כשגם נהג ארך רגליים כמוני (1.85 מ' גובה) יכול לשבת כאשר המושב מוזך כמעט לכל אורכו לאחור. מצויין.
לוח השעונים כולל שעונים דיגיטליים המוקרנים על מסך לד, אבל נראים כמו השעונים האנלוגיים שלהם אנו רגילים בכל רכב. מאד אהבתי. אין כאן התחכמות מיותרת. במרכז הדש בורד ניצב מסך המולטימדיה הראשי בגודל "8 מכובדים בעל תכונות מגע. מערכת המולטימדיה היא אינטואיטיבית וקלה מאד לתפעול. 9 בהנדסת אנוש. בכלל, האינסיגניה מצטיינת במיעוט כפתורים ומראה כללי נקי, כפי שנהוג כיום במכוניות יקרות ממנה כמו אודי, מרצדס או וולבו
בידוד הרעשים בתוך תא הנוסעים הוא פשוט מצויין. גם רעשי המנוע מוחלשים מאד עד בלתי נשמעים בנסיעה רגועה ושיוט וגם רעשי הרוח לא בסדרי גודל שמחייבים התייחסות. מה שכן ואולי זה פשוט כי קיבלתי מכונית מבחן שכבר "שחטו" אותה אחרי 15,000 ק"מ, רעשי הגלגלים היו גבוהים מידי למכונית כזו ונשמעו היטב בתוך תא הנוסעים.
בכל הקשור לתא הנוסעים של האינסיגניה, הציון שלי הוא 8.
בנסיעה
טוף, כאן יש בשורות טובות ובשורות פחות טובות. הבשורה הטובה היא מנוע 1.5 ליטר טורבו עם הספק של 165 כ"ס ומומנט מצויין של 24.5 קג"מ. מדובר במנוע שקט מאד וחזק ועם זאת חסכוני מאד בדלק. חוויתי אותו כבר בשברולט מאליבו החדשה וגם באינסיגניה הוא מפגין ביצועים לא רעים בעיר וחיסכון יפה בדלק.
הבשורה הפחות טובה היא מנוע 1.5 טורבו עם הספק של 165 כ"ס ומומנט של 24.5 קג"מ. טוב, כעת אתם בטוח חושבים שטעיתי בכתיבת הכתבה. איך יכול להיות שהמנוע הזה הוא גם הבשורה הטובה וגם הפחות טובה???
אז ככה, האינסיגניה החדשה שוקלת 1450 ק"ג והיא ג-ד-ו-ל-ה. בתנועה עירונית המנוע הזה הוא נפלא ומצויין. הוא אפילו מזנק יפה ברמזור. אבל בנסיעה בינעירונית ובכבישים מהירים שם משתמשים בעיקר בתאוצת הביניים לביצוע עקיפות מהירות, המנוע הזה, איך נגיד? מעט קטן וחלש מידי. שלא יהיה ספק. הוא נותן עבודה, אבל דורש התנהלות החלטית עם רגל ימין.
על פני כ-600 ק"מ של מבחן, צריכת הדלק הממוצעת של האינסיגניה עמדה על 12 ק"מ לליטר. מצויין עבור מכונית בסדר גודל שכזה.
את האינסיגניה ניתן לקבל גם עם מנוע 2.0 ליטר טורבו בהספק 260 כ"ס, אותו מנוע שתמצאו בקאדילק, ועם הנעת 4X4 קבועה מאד מאד מעניינת. הרכב כבד מעט יותר, אבל חזק הרבה הרבה יותר באופן משמעותי ויהיה מעניין מאד לבחון גם את הגרסה הזו.
התנהגות הכביש של האינסיגניה היא מופתית. אחיזת הכביש גבוהה מאד וגם בכביש העולה מהכינרת לרמת הגולן וחמת גדר, בעליה ובירידה, במהירויות שנהג רגיל לא יעז לנסוע בכביש הזה, הפגינה האינסיגניה יציבות וביטחון רב, ללא דרמות וללא הפתעות מביכות לנהג. אהבתי. מאד. שיכוך המהמורות של האינסיגניה הוא טוב ושיכוך הזעזועים הוא שקט ו"מכובד".
מצד שני, אם נחשוב על זה שמרצדס משווקת בישראל את ה-CLA עם מנוע 1.6 טורבו בהספק מביך של 122 כ"ס בלבד, הרי שהאינסיגניה בגרסת ה-1.5 טורבו עם 165 כ"ס ומחיר נמוך מהמרצדס היא כמעט "מכונית-על".
בסעיף הבטיחות האקטיבית האינסיגניה בהחלט מצטיינת. היא מציעה, כסטנדרט, ברכב שבחנתי מערכת בקרת ותיקון עצמי לסטיה מנתיב, מערכת בלימה אוטונומית עד מהירות 40 קמ"ש, מערכת בקרת שיוט(קרוז קונטרול) אדפטיבית שמביאה את הרכב עד בלימה מוחלטת וחידוש הנסיעה בנגיעה קלה בדוושת התאוצה, מערכת התראה לשטחים מתים, עם חיווי במראות הצד ועוד. בהחלט מרשים ומספק מאד.
בסעיף הנסיעה והבטיחות האינסיגניה מקבלת ממני ציון 8. וכמו שהורי היו אומרים לי על המיונים שלי מבית הספר – "זה טוב, אבל לא מספיק טוב". ומי שמוריד את הציון כאן, הוא דווקא המנוע. עם מנוע מעט יותר בשרני, היא בהחלט היתה מקבלת ציון טוב יותר ואם היתה לה גם גרסה היברידית בסביבת המחיר הזו, החבילה כולה היתה מקבלת ציון מקסימלי. אבל בחים, כמו בחיים "זה מה יש".
לסיכום
האינסיגניה שנבחנה כאן עולה 190,000 ש"ח. בגרסאות החזקות יותר ועם ההנעה הכפולה היא תגיע כבר למעל 230,000 ש"ח.
בסוכנות רמזו לי שאפשר "לסגור עסקה" בפחות. כמה פחות? אני לא יודע, אבל נראה לי שמחיר של 190 אלף ש"ח לרכב הזה הוא מעט יקר מידי. עם מחיר רשמי של 180,000 אלף ש"ח הייתי יכול חיות יותר טוב ועם 175,000 ש"ח הייתי חושב שהרכב מעניק תמורה מצויינת למחיר.
הצטרפו למדיות החברתיות :