נהג, צילם וכתב – רון אקרמן – Ron Akerman
משנת 1997 ועד שנת 2010 הייתי דובר קבוצת צ'מפיון מוטורס ובין השאר, גם של מותג אודי. מותג אודי חדל מלהתקיים לפני מלחמת העולם השניה וקם לתחיה ע"י קבוצת אנשי עסקים, בשנות ה-60' של המאה הקודמת. המכוניות הזכורות ביותר מאותן שנים, עבור דרך שנות ה-70' וה-80', היו האודי 80 והאודי 100. בשנות ה-70' יותר נכון משנת 1974 ועד 1978 הבליחה גם אודי 50 שהיתה מכונית סופר-מיני של המותג, אבל בארץ ראינו אותה הרבה פחות. לקראת שנות ה-90', הוחלט בקונצרן פולקסוואגן להפוך את מותג אודי למותג יוקרה וגם קידוד שמות הדגמים שונה. לא שזה אחד לאחד, אבל האודי 80 הפכה ל-A4, האודי 100 הפכה ל-A6 והחברה פיתחה רכב סלון/פאר גדול שזכה לשם A8 שיצא לשוק אי-שם באמצע שנות ה-90 והכינוי שלו בחברה היה D2.
אני מספר לכם את כל זה כדי להגיע לעיקר. בעוד ה-A6 וה-A8 בהחלט תרמו למיתוג ולמיצוב אודי כמותג יוקרה, ה-A4 לא ממש הצליחה, לדעתי, לעשות את העבודה. ראיתי את זה מקרוב. אם נשווה זאת לימינו, הרי שכל ה"וואנה-ביז" – אלה שרוצים סמל סטטוס אבל לא ממש יכולים – קונים מרצדס CLA שבהחלט מקרינה סטטוס ויוקרה, הרי שה"וואנה-ביז" של שנות ה-90' וה-2000, לא ממש נהרו לאולמות התצוגה לרכוש A4 ואלה שכן קנו, "שילמו" ביוקר על תקלות בצריכת שמן מוגברת ועוד. גם אני, כדובר המותג, לא ממש האמנתי ב-A4 כמכונית יוקרה אמיתית. עם השנים החלו להגיע ה-, A3, A5 וסדרת ה-Q עם ה-Q7, Q3 ו-Q5 ואז גם ה-R8, אבל ה-A4 המשיכה להשתרך מאחור.
לפני שבוע לקחתי את ה-A4 החדשה לנסיעה מבחן של סופ"ש. האם היא עשתה את הקפיצה הדרושה? האם ה-A4 היא כעת בת לגיטימית במותג היוקרה אודי? בדקנו, גם טעמנו. הישארו איתי
מבחוץ
כבר בתחילת המבחן אומר מייד, על ה-A4 החדשה נעשתה עבודה רצינית מאד. כבר בחניה של מותג אודי במגדל צ'מפיון בבני ברק היא נראית גדולה. חזית הרכב עברה שינוי מהותי והתאמה לשאר דגמי אודי. גריל קדמי עצום בעיצוב החדש של אודי, מכסה מנוע מעוצב ובולט, פנסי דרך צרים שכוללים תאורת יום לד ופנסי ערפל בתחתית צידי הפגוש הקדמי. מן הצד, את עיקר עבודת העיצוב עושים שני פסים מעוצבים המפוסלים בתוך פח הרכב. האחד נמשך מהפנס הקדמי ועד מתחת למראה הצידית שבדלת הקדמית והשני נמשך מהפנס האחורי עד לידית הדלת של הנוסעים מאחור. שני הפסים האלה ובמיוחד האחורי, עושים, לדעתי עבודה מצויינת בהדגשת הגודל של ה-A4 החדשה. את בתי הגלגלים ממלאים חישוקים בקוטר "18 עם צמיגים נמוכי פרופיל בחתך 40. מראה ספורטיבי ומובחן.
עיקר העבודה העיצובית, בעיני, נעשתה בכלל מאחור. כאשר מסתכלים על הרכב מאחור, הוא נראה, משום מה גדול בהרבה מגודלו האמיתי, אבל מה שחשוב יותר, מאחור הוא נראה ממש כמו A6. מעצבי רכב רבים "גילו" את עיצוב החלק האחורי של הרכב בשנים האחרונות, לאחר ששנים רבות דווקא החלק הזה הוזנח מעט. ב-A4 החדשה נעשתה עבודה מצויינת עם המון מחשבה להעניק למתחרה של מרצדס C קלאס, מראה אגרסיבי, יוקרתי וגדול יותר. זה מתחיל מפנסים גדולים ונאים משני צידי הרכב כשביניהם, על קצה מכסה תא המטען עובר פס כרום המחבר בין שני הפנסים ומעניק ל-A4 מראה יוקרתי ו"רחב" יותר ונמשך עם פגוש נאה שבתחתיתו שני פתחי יציאה מעוצבים ויוקרתיים לשני קצות האגזוז משני צידי הרכב. מעצבי אודי התאמצו הפעם. וזה הצליח!! בענק!! תרתי משמע. אם הייתי רוכש A4 חדשה, זה המראה שהייתי מסתכל עליו כל היום והייתי מכניס את הרכב לחניית הבניין עם העכוז לאחור. שכולם יראו.
ה-A4 מציג אורך מכובד של 4.76 מ' רוחב של 1.84 מ' וגובה ספורטיבי במיוחד של 1.38 מ'. המראה הכללי הוא של רכב גדול, אבל עם "נגיעה" ספורטיבית.
מבפנים
למה??? למה??? – זו השאלה שהיכתה בי מייד כשהתיישבתי במושב הנהג. כשבחנתי לאחרונה את המרצדס CLA180 שהיא הגרסה ההתחלתית של הדגם הכי קטן של מרצדס, קיבלתי לפנים משב רוח מיידי של יוקרה וסטטוס. ה-A4 ממוקמת מול סדרת C-קלאס שהיא מעל ה-CLA ועדיין, כשנכנסים למושב הנהג מקבלים המון אפור/שחור בעיניים. נכון, החומרים מאד איכותיים ואיכות ההרכבה היא לעילא ולעילא. אבל תחושת יתר-פלסטיק אפור לא עוזבת. אפשר היה להשקיע טיפה יותר במתן תחושת יוקרה בתא הנוסעים/קוקפיט. אבל כאן, בערך, מסתיימות ההערות שלי על הרכב. מכאן, שוב הכל היא שירת הלל ושבח ליוקרה, איכות וסטייל.
המושבים נוחים מאד וניתנים לכיוון אופטימלי, כולל זיכרון עבור הנהג. בסיס הגלגלים הנדיב (רוחק סרנים) של 2.83 מ', מאפשר ישיבה נוחה ומרווחת גם ליושבים מאחור. המושבים מרופדים עור מרגישים נהדר ומרגישים נוח. לוח השעונים, או יותר נכון הדש-בורד כולל לוח שעונים דיגיטלי שהוא למעשה מסך לד וירטואלי שמציג תצוגה דיגיטלית של השעונים,מכוונים וכל מידע שנדרש לנהג. ניתן להחליף בקלות בין התצוגות השונות בעזרת לחצנים מההגה הספורטיבי התלת-חישורי והקטום בתחתיתו, מה שמוסיף למראה הספורטיבי של ה-A4. במרכז הדש-בורד מעל הקונסולה המרכזית נמצא את מסך המולטימדיה המרחף בגודל 10 אינטש. ההבדל הפעם הוא שמדובר במסך מגע פשוט ואינטואיטיבי לתפעול ולכן כל הכפתורים לתפעול המולטימדיה הוסרו מהקונסולה שבין מושב הנהג לנסע והושאר רק כפתור הווליום. נפלא ונראה מצויין. כל מערכת המולטימדיה, כנהוג כעת באודי, "יודעת" עברית ו"קוראת" עברית, מה שמקל מאד על התפעול וקריאת הנתונים. כמובן שבגג נמצא את חלון השמש הגדול מזכוכית. החלון נפתח לגמרי ולמי שלא מעוניין באור מלמעלה, יש תריס מיוחד שנסגר ו"מעלים" את החלון בגג. אני לא יכול לסיים את הפרק הזה ללא הסעיף על תאורת האוירה. בפעם הראשונה שאני מוצא בדגם ה-A4 תאורת אוירה שניתן לשנות את צבעיה ולבחור מתוך המון אפשרויות. נראה מצויין ובהחלט מעניק תחושת יוקרה מתבקשת החל משעות בין הערביים. שאפו.
ההנעה וההנאה
בשנים האחרונות שינתה אודי את שמות הגרסאות של הדגמים השונים. היום הגרסאות נבדלות בינהן במספרים. הרכב שאני קיבלתי למבחן נקרא A4 40 TFSI advanced. קיים דגם נחות יותר שנקרא A4 35 TFSI ודגם בכיר יותר שנקרא A4 45 TFSI quattro S-line/
אז בוא אעשה לכם סדר. ה-A4, הוא כמובן הדגם. שתי הספרות שלאחר מכן – 35/40/45 שונו לקראת עידן החשמל ברכב, ומציינות את ההספק/כוח וכו'. ברכבים שאינם חשמליים או היברידיים מלאים, יש כיום טכנולוגיה שקרויה "היברידיות קלה" וגם זה מגיע מכל מיני סיבות של תקינה לזיהום אוויר. לא אעייף אתכם עם הסברים מיותרים, אבל ה-"35" מציין הספק של 150 כ"ס, ה-"40" מציין הספק של 190 כ"ס וה-"45" מציין הספק של 245 כ"ס בדגמי ה-A4 המשווקים בישראל. כדי לא לסבך את קוני הרכב בהסברים שיסבכו אותם מול חבריהם, אפשר להסביר זאת כך: "A4 40" הוא יותר טוב מ "A4 35" ופחות חזק מ "A4 45". זהו. הבנתם?
הרכב שבחנתי כלל מנוע בנפח 2.0 ליטר טורבו, בהספק של 190 כ"ס ומומנט נאה של 32.5 קג"מ. מה שחשוב לכם זה איך זה עובד. המנוע משודך לתיבת הילוכים רובוטית דו-מצמדית מצויינת בת 7 הילוכים קדמיים. מהנדסי אודי עשו עבודה מעולה בבידוד רעשי המנוע ובתוך תא הנוסעים לא שומעים את המנוע בכלל. התחושה היא של נהיגה ברכב חשמלי. פשוט מדהים. החלפת ההילוכים חלקה ולא מורגשת. בתאוצות ביניים לצרכי עקיפה המנוע המצויין, המומנט המעולה ותיבת ההילוכים הפנטסטית, עושים יחד עבודה מצויינת וכל עקיפה היא מהירה מאד ובטוחה מאד. קיים כפתור במיוחד שבורר את אופי הנסיעה: "נוח", "דינאמי" או "חסכוני" וגם מהירות התגובה של כל המכללים האלה משתנה. אל תצפו שמצב "דינאמי" יהפוך את ה-A4 ללמבורגיני, אבל תגובות המנוע בהחלט מהירות יותר ו"עצבניות" מעט יותר. אני הסתפקתי במהלך כל סוף השבוע במצב "נוח" ואפילו בכביש ערד-סדום הרכב הפיק ביצועים מצויינים ועקיפות יוצאות מן הכלל. צריכת הדלק היא סבירה מאד לרכב בגודל הזה ובמשקל הזה של מעט מעל 1.5 טון ועמדה על ממוצע של 13.5 ק"מ לליטר.
מבחינת בטיחות אקטיבית ואוטונומית יש ל-A4 את כל מה שצריך. בלימה אוטונומית בניתור תאונה מלפנים, שמירת נתיב כולל תיקון סטייה, זיהוי רכב בשטח מת, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד.
אבל, ברשותכם, אני חייב לחזור שוב לתחושות בזמן הנסיעה ברכב. כנהג, ה-A4 הזו בהחלט משדרת יוקרה ו"כבוד". מאד מאד מכובד להתנייד עם המכונית הזו. העיצוב החיצוני והניראות הכללית שלה מצויינים, העוצמה והביצועים, נהדרים והתחושה מאד נעימה ומכובדת. קצת עבודה על עיצוב החומרים בקוקפיט והכל היה מושלם.
התחושות שלי לכל אורך המבחן היו שאני נוהג ב-A6 קטנה ולא ב-A4. ואת זה אני אומר לזכות הרכב שבחנתי. מצויין!
אבל. וכאן מגיע "אבל" גדול. האודי A4 שבחנתי, בגרסת ה- "40" עם הספק של 190 כ"ס, עולה כמעט 50,000 ש"ח פחות מה-C קלאס המקבילה של מרצדס עם 184 כ"ס וזה הפרש משמעותי מאד שעבורו אפשר ושווה "להתפשר" על הנראות בתוך הקוקפיט.
האודי A4 40 TFSI ברמת הגימור ADVANCED עולה 280,000 ש"ח בלבד. מחיר מצויין לכניסה לעולם הפרימיום. והיא נראית מבחוץ כמו אודי A6 מה שהופך את העיסקה ל"שווה" הרבה יותר.
אני בחלט ממליץ על ה-A4 כ-A6 למתחילים. היא עושה את העבודה
הצטרפו למדיות החברתיות :