נהג, התרשם, צילם וכתב – רון אקרמן – Ron Akerman
סמל ארבעת העיגולים החל את דרכו אי-שם ברבעון הראשון של המאה הקודמת, כאשר הכוונה היתה בכלל איחוד של ארבעה מותגי רכב תחת קורת גג אחת שנקראה "אוטו יוניון". ארבעת המותגים היו הורש, DKW, אודי ומותג רכבי יוקרה שנקרא וונדרר
הסמל של אודי היה בכלל המילה "AUDI" כשמעליה הספרה "1". כן. ככה, פשוט. את אודי הקים גרמני בשם "הורש" אחרי שמפעל המכוניות הראשון שהקים על שמו – הורש, פשט את הרגל ונרכש ע"י אנשי עסקים שהדיחו אותו מניהול החברה ואסרו עליו להשתמש בשם שלו ליצירת מותג רכב חדש. האיש היה חדור מטרה להקים מפעל רכב חדש וישב וחשב איך לקרוא לו. הבן שלו נתן לו את הפיתרון; "הורש" (או "הורך" בגרמנית) משמעו "לשמוע" או שמיעה. המילה הלטינית ללשמוע או לשמיעה היא "אאודי" ובלטינית AUDI. מכאן תוכלו להבין את פירוש השם אאודיטוריום – אולם שמיעה, מקום לשמיעה של נאומים, מוסיקה וכו'. הפור נפל והשם שנבחר למפעל החדש היה "אאודי". בפרסומים הראשונים של החברה ראו רכב, לידו עמד אדם שנראה מקשיב לרכב (עם יד על האוזן) ומתחת להם כתובה המילה AUDI.
בתוך זמן קצר הצטרפה חברת אודי לעוד שלושה מותגי רכב שהתכנסו תחת ארבעת הטבעות של קבוצת "אוטו-יוניון" שדבר לא נותר ממנה לחלוטין עד מלחמת העולם השניה.
המותג "אודי" קם לתחיה מחודשת ע"י קבוצת אנשי עסקים, אי-שם בשנות ה-60' של המאה הקודמת שחיברה לשם "אאודי" את ארבעת הטבעות של "אוטו-יוניון" וכך קיבלה אודי את הלוגו המודרני שלה ומייד נרכשה ע"י חברת פולקסווגן למה שהפך אז לקבוצת "פולקסווגן-אודי". לכל המקפידים, חשוב, אם-כך, לדעת שמותג "אודי" לא היה קיים כלל וכלל בשנות שלטון הנאצים בגרמניה ואירופה וכי הוא נקי לחלוטין מסטיגמת מלחמת העולם השניה.
באמצע שנות ה-90', החליטו בקונצרן פולקסווגן שאודי תהפוך למותג היוקרה של הקבוצה ואז החל מסעה של אודי למעלה.
ה-A3 הוצגה לראשונה בשנת 1996 ונשענה על הפלטפורמה של הדור הרביעי של פולקסווגן גולף. מאז, האודי A3 היא גרסת היוקרה של הגולף/אוקטביה/לאון של הקבוצה.
כיום נמכרת ה-A3 בגרסאות ספורטבק, סדאן ואפילו קבריולה.
כשהייתי דובר קבוצת פולקסווגן בישראל, בין השנים 1997 ו-2010, זכיתי להשיק בישראל את ה-A3 שתפסה כמעט מייד מקום מכובד מאד בשלישיית הפרימיום המובילה בישראל מרצדס-ב.מ.וו-אודי.
ה-A3 ספורטבק נמכרת בישראל ברמת גימור התחלתית "שארפ" וברמת גימור גבוהה יותר הכוללת את חבילת ה-S-ליין. ממוצע המחיר של שתיהן עומד על כ- 207,000 ש"ח. המחיר הזה זול משמעותית ממרצדס A-קלאס המתחרה הישירה. ועדיין, יש איזו תחושת פספוס
מבחוץ האודי הזו נראית מיליון דולר. במיוחד כשהיא מגיעה בצבע השחור האהוב עלי מכל, בתחום הרכב החל מהגריל העצום בחזית, פנסי הדרך החתוליים, עבור דרך הפרופיל הצדדי הנאה וכלה באחורי הרכב המעוצבים למשעי עם הספויילר הגדול מעל החלון בדלת האחורית, ה-A3 אומרת "מלחמה". וזה מצויין. ברכב המבחן שקיבלתי, היה חלון גג שהוסיף מאד גם לתחושת היוקרה, אבל גם למראה הספורטיבי.
גרסת ה"שארפ" מגיעה עם חישוקי גלגלים בקוטר "16 שהם קצת מביכים לרכב שאמור לשדר יוקרה וספורטיביות. הצמיגים מגיעים בחתך 55 הלא ספורטיבי בעליל, אך תורם רבות לנוחות ורכות הנסיעה.
מבפנים אהבתי מאד את הקווים הישרים של עיצוב הדש בורד. בעיני העיצוב הכללי של הדש בורד והקונסולה המרכזית, נאים מאד ודווקא הקווים הישרים והזוויות, מוסיפים לתחושה של יוקרה ותחכום. לוח השעונים עצמו הוא דיגיטלי ומסך המלטימדיה בגודל "10 נעים למראה, למגע ולתפעול. הבעיה היא שהוא לא תומך כלל בעברית. בעיה נוספת שגיליתי בעת נסיונות החניה, היא, שאודי לא מציידת את ה-A3 במצלמת רוורס. באמא שלכם? באמת? בעיני זה משונה.
כחלק משידרוג הרכב, קיבלה ה-A3 ידית הילוכים קטנטנה ובעלת מראה מתוחכם והיי-טקיסטי. מאד אהבתי.
מבחינת נוחות הישיבה ברכב, בסיס הגלגלים של 2.62 מ' מורגש, אך לא דרמטי. לשם השוואה, בסיס הגלגלים של המתחרה מבית מרצדס, עומד על 2.73 מ', שהם 11 ס"מ חשובים מאד, יותר מאודי.
תא המטען בהחלט מספק ובמכונית של 5 דלתות שבה ניתן לקפל את המושבים האחוריים, ניתן לקבל שטח הטענה מכובד מאד.
בנסיעה האודי הזו בהחלט מספקת את הסחורה. מדובר במנוע 1.5 ליטר טורבו המייצר הספק נכבד של 150 כ"ס ומומנט עוד יותר מכובד של מעל 25 קג"מ, מה שמאפשר זינוקים נאים ותאוצות ביניים מספקות בהחלט. מה שהכי חשוב הוא שהמנוע המצויין הזה משודך לתיבת הילוכים S-טרוניק עם 7 הילוכים קדמיים (שרובכם מכירים כתיבת DSG מבית פולקסווגן). זו תיבת הילוכים מופתית ומצויינת שעושה עבודה מדהימה ובעיקר שקטה וחלקה.
חשוב לציין שאמנם מדובר ברכב מונע בנזין, אך משולבת בו טכנולוגייה הנקראת "הברידי-קל", דהיינו יש מנוע חשמלי קטן שמסייע בהתנעת המנוע ובעת ההתנעה מחדש כשהרכב נמצא במצב "סטופ-סטארט" ברמזורים או עמידה בפקק. הטכנולוגיה ההיברידית הקלה הזו, אמנם אינה מאפשרת לקרוא למכונית "רכב היברידי" (כמו שעושה יבואן רכב לא הגון אחר, שמשווק את מכוניותיו כ"היברידיות" כשיש להן רק את הטכנולוגיה ההיברידית הקלה הזו), אך שלב התנעת הרכב, הוא שלב קריטי שצורך כמות גדולה של דלק וקיומו של מנוע חשמלי שמסייע בהתנעה, חוסך דלק רב לאורך השימוש ברכב.
אחיזת הכביש של האודי הקומפקטית הזו היא מופתית והתנהגות הכביש שלה מהנה מאד.
מבחינת מערכות בטיחות, מגיעה האודי הזו עם חבילת בטיחות אקטיבית ואוטונומית כמעט מלאה. המערכת אינה כוללת תיקון סטייה מהנתיב, אלא התראה בלבד וכן אינה כוללת התראה על רכב בשטח מת. דבר משונה נוסף הוא שברמת הגימור "שארפ" מערכת פתיחת הדלתות איננה keyless וכדי לפתוח את דלתות הרכב צריך לשלוף בכל פעם את השלט מהכיס, למרות שהתנעת הרכב היא עם כפתור התנעה וללא צורך במפתח. אני קורא לזה "חצי אפוי". האופציה הזו כן קיימת ברמת הגימור הגבוהה יותר – S-ליין
לסיכום
האודי A3 החדשה בהחלט עולה על קודמתה. הן בעיצוב החיצוני, הן בעיצוב ובאיכות בתוך תא הנוסעים והן בטכנולוגיות ומכללי ההנעה השונים. היא זולה משמעותית מהמתחרה מבית מרצדס ובהחלט מאפשר כניסה לקבוצת הסטטוס והפרימיום בגזרת ה-200,000 ש"ח. אבל וכאן יש "אבל" גדול. יחסית למה שהיא נותנת, חוץ מסמל הסטטוס, היא יקרה. יותר מידי יקרה. בוודאי בגרסת ה"שארפ". היא עולה מעל 50,000 ש"ח יותר מאחותה הגולף ונותנת פחות ממנה ברמת התוספות. אם היו מכריחים אותי לבחור, הייתי ממליץ ללכת, אם כבר, על גרסת ה-S-ליין שנותנת מעט יותר תמורת עוד 14,000 ש"ח.
אני אוהב את אודי כי היא פחות מנקרת עיניים. אבל כדי לתת ערך אמיתי בעולם הפרימיום, הייתי ממליץ ליצרן לשפר את רשימת התוספות שמגיעות עם הרכב, כדי לתת "פייט" אמיתי בקטגוריה.
הצטרפו למדיות החברתיות :